אבנר חדד: "בישראל הסיכון כבר מומש, והסיכוי טרם אמר את דברו"

בפתיחת כנס שוק ההון 2024 הציג אבנר חדד, מנכ"ל קסם קרנות והפניקס בית השקעות את דבריו תחת הכותרת "סיכונים טבעם להתמשש , אך מה לגבי הסיכויים?".

"הדרך הטובה ביותר להסביר את הנושא היא לחזור בזמן לשנה שעברה. אז קראתי למצגת שלי "לא דובים ולא יער". השווקים ירדו וברגע שהסיכון מתממש הפוטנציאל של השוק להמשיך לרדת נמוך ואז נותר הסיכוי - וזה מה שקרה. השווקים ב-2023 עשו תיקון משמעותי. סיכונים הם דבר שמתרחש כל הזמן, אם זה מלחמת אוקראינה רוסיה, חרבות ברזל, משבר פיננסי עולמי וכו'. ברגע שמתממש הסיכון מתחילות להיגזר חמש החלטות השקעה משמעותיות".

חדד התייחס לכל אחת מחמש ההחלטות וציין מה נכון לעשות בכל אחת מהן. השאלה הראשונה היא מה לעשות כאשר הסיכון מתממש? "ההיסטוריה מראה בבירור, אם אתה בפנים אל תמכור, אם אתה בחוץ תיכנס ואם אתה בפנים תישאר. הסיכון התממש, כבר שילמתם את המחיר. למדנו ממלחמות ומשברים גיאופוליטיים, בהם ההסתבכות של יוון ביורו, התקפת טרור בפריז, בחירת טראמפ, שסמוך לאירועים יש השפעות שליליות וככל שמתרחקים השוק מגלם את הסיכון וממשיך דרכו למעלה".

ההחלטה השנייה היא ישראל או חו"ל? "ישראל בפיגור כבר כמה שנים אחרי העולם, 2023 העצימה את הפער ובאופן פרדוקסלי אירועי ה-7 באוקטובר ביטלו את הסיכון שהיה כאן בשנה שקדמה. מאז ה-7 באוקטובר השקל התחזק מול הדולר כך שלמעשה ישראל מתומחרת במצב שבו התממש הסיכון. סיבה נוספת להשקיע בישראל היא שכרגע השווקים פה במצב המתנה, המחזורים לא גבוהים יש בממוצע ביום 2.5 מיליארד שקל מחזור במניות ואג"ח קונצרני. תיקון 34 לחוק הפיקוח יכניס בערך 3 מיליארד שקל בחודש. במקום שכספי החוסכים ילכו לאגרות חוב מבטיחות תשואה שמנפיקה הממשלה, הם יושקעו לפי הרכב קרן הפנסיה. הצבירות השוטפות עוד 3 מיליארד שקל בחודש. כלומר, מדי חודש למעלה מ-10% מהסחורה מתנקה מהשוק ועוברת לידיים חזקות".

"ומה יקרה ביום שתיגמר המלחמה או שיהיה פה הסדר? כולם יסיטו את ההשקעות שלהם מחו"ל לישראל. יצאנו בקמפיין לפני מספר חודשים שזה הזמן להשקיע בישראל. זה נכון גם כלכלית וגם מוסרית וערכית. קסם רכשה את פעילות הקרנות האקטיביות של פסגות. כלומר ההחלטה היא לתת עדיפות לישראל".

ההחלטה השלישית היא פאסיבי או אקטיבי? "בחו"ל פאסיבי, בישראל – גם וגם. בעשור האחרון התשואה הממוצעות של קרנות מנייתיות הייתה גבוהה יותר ממדד ת"א 125, זה אומר שהיו קרנות מתחת למדד וקרנות שעשו מעל המדד. ככל שההחלטות בקרנות האקטיביות יותר מבוססות מחקר כך הביצועים שלהם טובים יותר".

ההחלטה הרביעית היא האם בטווח קצר או הארוך? "טווח ארוך", אומר חדד חד משמעית. "ככל שעולים בטווח הזמן רואים שהמובהקות של טווח ההשקעה משפיעה באופן חיובי על התשואה ולכן the longer the better".

לגבי ההחלטה האחרונה האם ניתן לתזמן אומר חדד באופן חד משמעי שלא, ומסביר "לפני שנה השוק סבל מירידות דרמטיות, התממש הסיכון והיה נכון להיכנס, אבל כרגע השוק רואה רק סיכוי וסיכונים טבעם להתממש. מתחילת העשור התנודתיות של מדד S&P 500 היא הגדולה ביותר בחמישים שנה אחרונות, הדרך למעלה ברורה אבל באמפרים משמעותיים עלולים להרעיד את השווקים. בישראל לעומת זאת הסיכון מגולם והסיכוי טרם אמר את דברו".