זבידה רצה 120 מיליון שקל כדי להישאר ועוד 50 מיליון כדי ללכת

הפרידה של דודו זבידה מתפקיד מנכ"ל מבנה תהיה צורמת וקשה. כך מסתמן מהזימון לשימוע שעליו הודיעה מבנה שלשום. זבידה, כך נודע ל"כלכליסט", הוא זה שביקש להופיע בפני דירקטוריון מבנה ולהציג את חזונו. הוא שכר את שירותיו של עו"ד אייל רוזובסקי. זבידה ביקש כאמור להגיע לפגישה כדי לשכנע את חברי הדירקטוריון בכך שהמשך העסקתו בחברה יועיל לחברה ויהיה לטובתה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" זבידה הציב דרישות שכר ואופציות בהיקף עצום. הבקשה היתה מתוחכמת, ודירקטוריון מבנה שכר את שירותיו של משרד רואי החשבון KPMG כדי "לתרגם" אותה. הדו"ח של KPMG נקב במספר 120 מיליון שקל ל־4 שנים, הדרישה הכספית של זבידה. זבידה טען שהתרגום האמיתי הוא נמוך בעשרות מיליוני שקלים, ובהמשך הודיע זבידה שהוא מוכן לסגת מהדרישה אבל זה היה ככל הידוע, ולדברי מקורבים לחברה, לאחר שהוחלט להדיחו.

בין זבידה לדירקטוריון החל מו"מ בניסיון להגיע להסכמות לגבי תנאי הפרישה. ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת המו"מ, דרש זבידה, שמכחיש כי הציב את הדרישות, כי המניות שבבעלותו וכן המניות שינבעו לו מהאופציות שהוקצו לו וטרם מומשו, יירכשו ממנו על ידי החברה תמורת 190 מיליון שקל, בפער של 50 מיליון שקל משווי השוק הנוכחי שלהם. בדירקטוריון נדהמו מהדרישה וסירבו לה. לפי דיווחי מבנה, זבידה מחזיק כיום בחבילת מניות החברה ששוות 40 מיליון שקל, וזה בזכות אופציות שקיבל ב־2016. שלוש שנים לאחר מכן, ב־2019, קיבל עוד חבילה של אופציות לקצת פחות מ־10 מיליון מניות, חבילה שלפי מחיר מניית מבנה שווה כיום 100 מיליון שקל, אבל לא כולן הבשילו.

אישור של הבורד להסכם הפרידה עם זבידה טעון גם אישור של האסיפה הכללית וחלק מהגופים המוסדיים העבירו מסר שלא יסכימו בשום אופן לאשר חבילת פרישה בסכום אדיר שכזה, ונציגי הדריקטוריון אמרו לזבידה לא. עוד קודם לכן, זבידה דרש שהבורד יתחייב לכך שאם ההצבעה תיכשל באסיפה הכללית הבורד יעשה אוברולינג ויאשר את תנאי הפרישה. יש לציין כי דרישתו זו של זבידה לפער של 50 מיליון שקל בשווי המניות והאופציות, היתה רק אחת.

זבידה נסוג גם מדרישה זו בהמשך אבל דרש לקבל שכר של חודשים נוספים פיצוי מעבר לפיצוי שהוא אמור לקבל על פי ההסכם (22 חודשי שכר) והארכת מועד העזיבה בצורה שהיתה מביאה להבשלת אופציות שקיבל. ככל הידוע הסכים הדירקטוריון לדרישות אלה שהיו מעשירות את זבידה לתוספת של 15-10 מיליון שקלים נוספים לתנאי הפרישה המקוריים.

תנאים כאלה דורשים אישור של אסיפת בעלי המניות שכן הם חורגים ממדיניות התגמול של החברה. אסיפה כזו עשויה היתה לא לאשר את תנאי השכר, אבל במקרה כזה דרש זבידה הבטחה כי יקבל את הסכום למרות הכל. הדירקטוריון לא היה מוכן והמו"מ התפוצץ, כשזבידה מוזמן לשימוע לשבוע הבא. מכתב הזימון כלל האשמות קשות כלפי זבידה. בראש דירקטוריון מבנה עומד דוד פורר שאביו מחזיק 19% מהמניות והוא בעל המניות הגדול בחברה.

פורר לא אהב את העובדה שזבידה סגר את פרטי המיזוג עם דסק"ש, עסקה שקדמה לפיצוץ אך בוטלה, בלי שהדירקטוריון אישר זאת, ובלם את המהלך. זבידה מקיים שיחות בשבועות האחרונים מאז נחשפה הפרשה ב"כלכליסט", עם הגופים המוסדיים הגדולים שמחזיקים במבנה כדי לשכנע לתמוך בו במאבק הזה. הוא נחשב למנכ"ל שהקים את מבנה מההריסות עם קריסתה בפירמידת כלכלית ירושלים של אליעזר פישמן. המוסדיים מעריכים את זבידה אבל אף אחד מהם לא הסכים לפנות, לפחות לא עד אתמול, לדירקטוריון מבנה, ולבקש בצורה מפורשת לשקול שוב את ההדחה. שום מוסדי גם לא דרש עד היום לקיים אסיפת בעלי מניות.

"זבידה עשה עבודה טובה מאד ונכנס למשבר הזה לא ממונף ועם חוב לטווח ארוך ובריבית קבועה. אבל עם כל הצער שבדבר, זו לא עבודה למוסדיים לצאת למאבק כזה", אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר בגוף מוסדי גדול. כשנדרש לאקטיביסטיות של המוסדיים בשופרסל, שהובילו להדחתו של יקי ודמני והחזרתו של איציק ודמני, אמר הגורם המוסדי כי "ודמני לא החזיק מניות שופרסל. פה יש בעל מניות (פורר, ג"ח), שמחזיק 19% מהחברה בשווי 1.5 מיליארד שקל. יש הבדל". מוסדי בכיר אחר בגוף גדול אמר ל"כלכליסט" כי "אין כאן מספיק חומר לבעירה. בסוף זבידה הוא אשף פיננסי ופחות איש נדל"ן. החתונה הזו מיצתה את עצמה. אין לנו מה להתערב".