אין מחלוקת שמי שתמלל את השיחות היה שוטר, ושאחר כך עבר ותיקן את התמלול המדובב ארתור, שהיה בעל אינטרס לזכות בתגמול הכספי. הקטע שנאמר בלחישות היה לא ברור עד כדי כך שכמה חברות של מתרגמים אמרו שאינם יכולים לתרגמו. לכן זה קטע שאותו ניתן לתמלל תמלול שיקרי כך שיתאים למשטרה ולמדובב. אבל את מה שנאמר בקול רם וברור לא ניתן לתמלל באופן שיקרי כי יעלו על זה. לכן מוצאים פתרון: מתמללים באופן שקרי את מה שנאמר בלחישות שאינן ניתנות להבנה, ואילו מה שלמרבה הצער אי אפשר לתמלל באופן שיקרי כי נאמר בצורה ברורה, מתיחסים אליו כאל שקר שנאמר ע"י זדורוב מחשש לקיום האזנות. משל למה הדבר דומה: מראים לנו תמונה של בחורה יפה שפניה גלויות ואילו גופה מכוסה, ואומרים: אמנם מה שאתם רואים (או שומעים בקול ברור) זה פנים של בחורה יפה, אבל מה שמכוסה (לחישות שלא ניתן להבין) זה גוף של מפלצת. וכדי להוכיח שהתמלול שקרי, מספיק לראות שהוא מלא שקרים שלא יכלו להתקיים במציאות, כגון זה שזדורוב אומר שעלה 2 צעדים אחרי תאיר (ציטוט מתמלול השוטר: רומן: אני עשיתי שני צעדים אחריה ) בעוד שבפועל בני נוער ראו שלא עלה איש מאחוריה, או שזדורוב אמר למדובב שתאיר שביקשה סיגריה בעוד שבפועל סלדה מעישון, ועוד ועוד. הבעיה העיקרית שבגללה הורשע זדורוב, ושבגללה יש מיעוט בציבור שעדין חושב שהוא אשם היא שהתמלול השקרי שערכו השוטרים שעוד תוקן ע"י המדובב התקבל כאמת לאמיתה ע"י השופטים. באינטרנט אפשר למצוא את התמלול המקורי שבסוף חתום עליו השוטר – צריך לכתוב בגוגל " תמלול ותרגום ארתור: ט. 156/06 גליל דיסק מס' 26". אפשר לראות שזדורוב אומר למדובב את הדברים הבאים (כנראה בהשפעת זה ששכנעו אותו שיש דם של הילדה על בגדיו והוא חושש שאולי רצח ושכח מזה) (מובאים משפטים לדוגמה, לא ברצף של שיחה) – הכל מהתמלול המקורי של השוטר: רומן: היה לי לחץ ועכשיו אני רגוע ואני יודע שלא רצחתי את הילדה. חוקר אומר לי ואם אני יציג בפניך ראיות ממקום הרצח הקושרות אותך לזירה מה תעשה? אני אומר, אני לא יודע מה אעשה. אני רוצה לברר. אני ביקשתי הרבה פעמים שיעשו לי היפנוזה. אם באמת יש לי בעיות זיכרון. אני אמרתי. אם אני באמת עשיתי את זה אני רוצה לדעת את זה בעזרת היפנוזה ושיעזרו לשקם לי את זכרוני. אם אני באמת עשיתי את זה אני, אני מוכן לקבל עונש, אבל אני יודע שלא עשיתי את זה. לכן אני עומד על שלי. אם הייתי יודע לפחות קצת, אז הייתי יכול להוריד מהעונש הרבה. ומפני שאני לא יודע. אומרים. יש לנו הוכחות כדי להעניש אותך. אני אומר.בסדר. במידה ואני עשיתי את זה. רומן: לכן אני מבקש עזרה אצל מהפנט. אם אני אכן ביצעתי את זה אני אשא באחריות. הוא אומר תראה, אתה נמצא במצב שאם תודה אז נקל את אשמתך ואם לא תודה, אתה יודע. אתה יודע בעצמך. אני עונה לו. אני לא רצחתי והוא משיב: ואם אציג בפניך הוכחות שכן עשית? אני עונה, אם אזכר שאני עשיתי את זה, אז מוכן לקבל עונש. הוא התעצבן ועשה פס על הנייר. אני רואה שהוא כבר התחיל להשתגע. רומן: הוא אמר לי בעצמו שגרסה שקרית שרצחת ושאתה לא זוכר כלום לא תתקבל. הוא נתן לי להבין את זה בבירור. אני צריך לומר או שרצחתי אותה ככה וככה או שלא רצחתי. אני לא עשיתי את זה. דרך אגב, יש גם חלקים שאפילו מהתמלול המקורי שערך השוטר ניתן ללמוד שדברים הוצאו מהקשרם בפרשנות שניתנה להם. כל מה שמובא בהמשך זו גם העתקה מהתמלול המקורי של השוטר, וברצף של השיחה: ארתור: תגיד לי מה שהראיתי ותיאוריה הייתי צודק רומן: כן ארתור: הייתי צודק, אתה זוכר הראיתי לך...(לוקח קנקן ומדגים עליו שיסוף גרון) (מונה דיסק 1:17:46) רומן: אחד, זה וריד (מצביע על חלק הימני של צווארו). וזה מספיק הסבר שלי: ארתור אומר "אתה זוכר..." וזה בא אחרי שיחה ארוכה שבה הם מדברים על דברים אחרים. כלומר זה מתיחס לשיחה שהיתה בניהם בעבר ולא בתמלול של השיחה שפורסמה. הם מתיחסים כנראה לנושא שיטות תאורטיות להרג. זה מסתדר עם השיחה שמובאת בהמשך (שוב – תמלול מקורי של השוטר ללא שינוי): ארתור: איפה אתה למדת להרוג ככה? רומן: אני באינטרנט קראתי ספר. מבוא ללחימה עם סכין בק.ג.ב. הם עשו ככה (מדגים שיסוף גרון על עצמו) ארתור: ק.ג.ב.? רומן: ק.ג.ב. (מונה דיסק 1:36:23) ארתור: ככה עשו? (מדגים על עצמו שיסוף גרון)? אם אני הולך לשירותים רומן: (מדגים על עצמו שיסוף גרון). בו אני אראה לך (מונה דיסק 1:36:41) מיד אחרי זה היה הקטע של ההדגמה של חיתוך הגרון על המדובב, שעליה בנויה ההרשעה. אלא שברור גם לפי התמלול המשטרתי שהם מדברים על שיטות הרג של קגב!!! דרך אגב, בשיחת טלפון שעשו לאחרונה עם זדורוב מהכלא הוא אמר שאינו זוכר את השיחה הזאת עם המדובב – אם להבנתו היה נותן הודאה ומשחזר רצח ודאי וודאי שהיה זוכר.

הקשבתי בעצמי לשיחה כמה פעמים וכמי שלא מבינה רוסית עדין ניתן לשמוע בבירור את המילה קגב נאמרת כמה פעמים לפני ההדגמה - הם דיברו על שיטות של קגב ולא על הרצח של תאיר ז"ל. לגבי טיפות הדם שהוזכרו בשיחה – כמי שעקבה אחרי כל העדויות וראתה את הוידאו של החקירה, ההקשר בקטע זה הוא שזדורוב מנסה למצוא הסבר לדם שהחוקרים אמרו לו שנמצא על חפציו - הוא תוהה האם יתכן שטיפות הדם שראה כמה ימים לפני הרצח בשרותי בנים הועברו על ידו בטעות לחפציו. הוא מתיחס לכך שעשה טעות כשנגע בדם הזה ואולי כך העביר לבגדיו. הדיבוב שהוצג לבית המשפט כולל הרבה זיופים של מי שתירגם - פורסם מזמן שחברה מקצועית אמרה שלא ניתן להבין מספיק טוב כדי לתרגם. זה גם הוזכר בכתבה בידיעות מסוף השבוע הזה. ובכתבה הזו מעיד עו"ד פלדמן שכבר לפני שנה הוא קיבל עדות על אותו הסיפור על ההתודות של א"ק בפני חברתה לחדר ענת ז"ל מחברה אחרת של ענת המכונה ס'. ס' לא הסכימה להיחשף בגלל שהיא פוחדת מא"ק. זה תומך בעדות של מאי פלג ז"ל. כלומר ההתודות של א"ק לא היתה רק בפני החבר שלה לשעבר.

של הסדרה שניפחה לאנשים את השכל בחצי אמת וניסיון להטיל ספק , האמת היא שבית המשפט צודק וזה יודע רק מי שקורא את ההרשעה.

לכל מי שמעניין בכל החומרים בתיק (לא רק פסק הדין) ברור שהוא חף מפשע. העובדות מדברות בעד עצמן: 1. לא נמצאה כל ראיה מדעית שקושרת את זדורוב לרצח- בין שפע הראיות שנמצאו בזירת הרצח אין אפילו אחת של זדורוב- לא DNA שלו, לא שערות ולא טביעות אצבעותיו. גם על חפציו של זדורוב לא נמצא DNA של המנוחה- לא על חולצתו, לא על נעליו, לא על סכיניו היפניות, לא על הנגן ולא על התיק שבו שמר את בגדיו. 2. הראיות המדעיות מצביעות על אחר/ים - DNA זר נמצא ליד החתך הקדמי על חולצת המנוחה, ועקבות נעליים זרות בדם נמצאו במסלול טיפוס ויציאה מן התא. הסיכוי שאדם תמים יבצע טיפוס שכזה לאחר פריצת הדלת הנו קלוש, ומכאן שהעקבות שייכות כמעט בוודאות לרוצח האמיתי שנעל את תא השירותים מבפנים וטיפס אל התא הסמוך. 3 . הודאותיו של זדורוב סותרות את המציאות - בסוגיית כלי הרצח; בסוגיית המניע; החבלות בראשה של המנוחה אינן מוסברות בהן ועוד. זדורוב סיפק למדובב תיאור משכנע כיצד החליף את להב סכינו היפנית, אלא שסכינו של הרוצח היתה בעלת להב משונן ואילו כל הסכינים היפניות (ומחסנית הלהבים להחלפה) שנמצאו אצל זדורוב היו בעלות להבים ישרים. 4. גורמי סיכון ממשיים להודאת שווא - במהלך חקירה ממושכת ומתישה הטיחו החוקרים שוב ושוב בזדורוב כי הוא הרוצח; כבר למחרת מעצרו שיקרו לו שעל כליו נמצא דם המנוחה; המדובב ניסה לשכנעו כי רצח ואינו זוכר ושהודאה תקל על עונשו. אלה הובילו אותו להרהורי התאבדות ולהתמוטטות נפשית. כ-1 מתוך 5 חפים מפשע יודה וישחזר רצח שלא ביצע, כולל מסירת פרטים שכביכול רק הרוצח יכול לדעת. 5. פרטים שרק הרוצח יכול לדעת, האמנם?- חלק מן הפרטים שצוינו אינם כלל עובדות. חלקם נגלו לזדורוב תוך כדי שחזור, נרמזו ע"י צוות החקירה או נודעו לו מאחרים. למשל, נקבע כי ידע באיזה כיוון עמדה המנוחה בעת שיסוף הגרון למרות שמומחה התביעה ציין שאינו יודע אם אכן עמדה בכיוון הזה. 6. מומחה בעל שם עולמי מה-FBI קבע שהסימנים שעל מכנסי המנוחה אינם תואמים לנעלי זדורוב, ואין ודאות שאלו טביעות נעל כלל. השופטים הסתפקו בקביעה "בעין ערומה" ולא מומחית שהסימנים על המכנסיים הם טביעות נעל והתעלמו מיתר טיעוניו. גם לא ניתן הסבר מספק כיצד נפקדו כליל עקבות נעליו מרצפת זירת הרצח (האם ריחף אל המכנסיים?). 7. השמדת מכנסיים על ידי המשטרה - המשטרה מצאה מספר זוגות מכנסיים שעשויים להיות של זדורוב באתרי פסולת, כולם נבדקו ולא נמצא עליהם DNA של המנוחה. במקום להציגם למשפחתו ולחפש עליהם ד.נ.א. על מנת לזהותם ולאפשר לזדורוב להוכיח את חפותו, הם הושמדו. 8. במסמכים שהגישה התביעה אין הוכחה שזדורוב התעניין בסרטי סנאף. גם לא הוצגה כל הוכחה שהוא קרא מאמרים על אי-שפיות או שוטט באתרי פדופיליה. ואפילו לא נטען שקרא מאמרים על שיסוף גרונות. המסקנה- רומן זדורוב חף מפשע. יש לשחררו, לפתוח את תיק החקירה מחדש ולמצוא את הרוצח/ים האמיתיים.

ומספיק כבר עם כל תיאוריות הקונספירציה החולניות האלה. תודה!

כמה שאין לי אימון במערכת המשפט, עוד יותר אין לי אימון בתקשורת.

"חוסר האמון המובנה שרק מעמיק בין אזרחי ישראל ומוקדי הכוח (בייחוד המשטרה) בשנים האחרונות הוא כזה שמדביק את הפער בינינו לבין אמריקה." ומי שצריך לקחת אחריות על חוסר האמון הזה הוא אותו אדם שטורח לקחת אחריות על כל הצלחה ולו חלקית וצולעת. אבל כמובן "צריך" לחוד ומציאות לחוד. המציאות היא שהאזרח הקטן ממשיך לאכלס את מסדרונות בתי החולים, ממשיך לשלם ביוקר עבור שרותים ומצרכים שבשליטת הקרטלים וממשיך לזכות בהתעלמות של המשטרה הפרקליטות ובתי המשפט. כל אלו הם תוצאה של מגמה אחת: לחסוך בשרותים הממשלתיים על חשבון איכותם. במציאות שבה שומר נפשו ירחק מכל קשר עם המשטרה (אלא אם כן יש לו חברים במקומות הנכונים), המנהיג שמוביל את המגמה הזו חוזר ונבחר.