אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כבודו, אני לא מבין מה אתה אומר

63 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

63.
לכן לפי חוקי המדינה אני עבריין תנועה,ולפי חוקי הטבע השופט אידיוט
לפני כ 20 שנה נשפטתי על עברת תנועה,שניתן לראות אותה גם כבעית תנועה במתמטיקה,ואז ברור שמתמטית כל הסיפור של המשטרה לא היה כלל,ולא יכול להיות,אבל השופט לא ראה זאת בסבך המלל המשפטי של התביעה,אגב בעברית די רדודה , אך למעשה זה מה שכתוב הפסק הדין ,שלפי חוקי הטבע השופט אידיוט
אלי | 01.05.16
58.
כשלשופטים חשוב להכנס לספרי המשפט יותר מאשר לשרת את הציבור
זכור פסק דין פתלתל בו השתמש השופט במילות שיר עברי בעוד המתדיינת בפניו היתה ערביה חסרת השכלה שודאי לא הבינה במה מדובר. לשופטים רבים חשוב יותר שיצטטו את מילותיהם הנשגבות מאשר לתת פסקי דין קצרים, בהירים ומהירים
ניתוק השופטים | 29.04.16
57.
הספר אינו קורא לרדידות!
אני עורך דין, והשפה העברית יקרה לי מאוד. קראתי את הספר ונהניתי מאוד. הכותבים מתמודדים בו עם הטענה (שנשמעת מחלק מהמגיבים פה) שהתביעה לכתיבה פשוטה תחזק את מגמת הרדידות והעילגות הקיימת לטענתם בחברתנו. הכותבים מסבירים שתנועת השפה הפשוטה מבקשת שמסמכים משפטיים ייכתבו בצורה קצרה ובהירה לציבור שאליהם המסמכים מיועדים. מבחינתי זה ממש חלק מזכויות האדם. לא הגיוני שמישהו יקבל הודעה מהביטוח הלאומי שכתובה במשפטים ארוכים ומסובכים, ואי-הבנתה תגרום לו לצרות. לא הגיוני שמודעה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שמוצבת ליד בניין מסוים תיכתב בשפה מסובכת (של משפטנים ושל ארכיטקטים), ולכן השכנים לא יבינו אותה ולא יוכלו להשמיע את קולם. לא הגיוני שמישהו מגיש תביעה קטנה בלי עורך דין, והשופטים יכתבו פסק דין שהצדדים לא יבינו אותו. בקיצור - הטקסט צריך לתאים לנמען שלו, במיוחד כשמדובר בטקסטים קריטיים לחייהם של אנשים (וגם בכך הם שונים מטקסטים אחרים כמו ספרות יפה).
bal-shan | 29.04.16
54.
להגביה את הנמוכים
הזניית השפה העברית היא ביטוי מובהק לשקיעתה של התרבות. אין כאן טרחנות וגם לא סמנטיקה מנופחת אלא שפות ( ארמית ועברית) שחדלו מללמד אותן . במקום לרדת לרמת מי האפסיים של הסלנגית המדוברת,יש צורך למשוך למעלה את דור העילגים והבורים שנוצר כאן ושמסתפק פחות או יותר במילים הבאות: כאילו, כזה, עושה לי, סבבה, לגמרי ומטורף. כותבי הספר מציעים למעשה את החלופה השגויה. לכן: לא זו בלבד שצריך לעודד כתיבה משפטית בסגנון שאותו המחברים מוקיעים, יש להכניס לימודי משפטים כבר לבתי ספר תיכוניים בניסיון נואש להציל דורות של דוברי סלנגית עלובים
הזרקור | 29.04.16
47.
כבר נכתב על "כתב רופאים"
פעם האוכלוסיה לא ידעה לקרוא והרופאים כתבו מרשמים בשפה פשוטה. עם הזמן אחוז האוכלוסיה שיודע קרוא וכתוב עלה והרופאים עברו לכתוב בקשקוש והרוקחים לומדים היום "כתב רופאים", כדי ש"האוכלוסיה הרחבה" לא תצליח לקרוא לבד את המרשמים. אותה דבר המשפטנים.
אמיר | 29.04.16
46.
מה שמחמיר את הבעיה הוא שמוסדות המדינה משתמשים בשפה הזאת באופן יום יומי
יום אחד ערבי עצר אותי ברחוב, וביקש שאסביר לו מה נאמר במכתב מביטוח לאומי. הם השתמשו בניסוח משפטי כל כך מפוצץ, שהוא לא הבין שהם אישרו לו את הבקשה להשתתפות בשכר דירה, ויעבירו לו סכום X בתאריך Y שהופיעו במכתב.
יובל | 29.04.16
37.
הרי נאמר שאי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש
אז איך מצפים מהאדם הממוצע לדעת מה החוק אם הוא כתוב בצורה כל כך מסורבלת ובלתי אפשרית להבנה? ואני אדם עם תואר מאוניברסיטה מובחרת בחו"ל. בארצות הברית כל כך פשוט להבין חוזים, להבין חוקי מס וכיוצא בזה ללא צורך בתרגום של רואה חשבון או עורך דין לכל מילה. המשמעות היא שהשימוש בשפה המסורבלת והפורמט הכאוטי בעצם באים להכשיל את האזרח ולשמר הכנסות מופקעות של גילדות כמו של עוכרי הדין ורועי החשבונות.
א | 28.04.16
34.
צריך אפשרות ייצוג עצמי,
והמערכת צריכה להפוך גמישה יותר בשביל לאפשר זאת. מי שרוצה שיקח עו"ד, אבל לא צריך לחייב זאת. אולי זה יוסיף עלות מסוימת למערכת המשפט, אבל זה יחסוך עשרות אלפים לכל אזרח פשוט שמשתמש בה. יש בעיה בלמצוא עו"ד. אין כמעט אפשרות לדעת מה "קונים", אין מקורות מידע על יכולות וכישורי עו"דים. כמו כל שוק סגור, בלי זרימת מידע, בלי יכולת להשוות את "המוצרים", התוצאה היא יתרון מובהק למוכרים, שנמצאים בניגוד אינטרסים בסיסי מול הלקוחות.
צויק | 28.04.16
33.
צריך אפשרות ייצוג עצמי,
והמערכת צריכה להפוך גמישה יותר בשביל לאפשר זאת. מי שרוצה שיקח עו"ד, אבל לא צריך לחייב זאת. אולי זה יוסיף עלות מסוימת למערכת המשפט, אבל זה יחסוך עשרות אלפים לכל אזרח פשוט שמשתמש בה. יש בעיה בלמצוא עו"ד. אין כמעט אפשרות לדעת מה "קונים", אין מקורות מידע על יכולות וכישורי עו"דים. כמו כל שוק סגור, בלי זרימת מידע, בלי יכולת להשוות את "המוצרים", התוצאה היא יתרון מובהק למוכרים, שנמצאים בניגוד אינטרסים בסיסי מול הלקוחות.
צויק | 28.04.16
32.
גם המכון לרפואה משפטית לוקה בבעיה הזו
כל המונחים הרפואיים כתובים בעברית, כשהשפה הרפואית העברית משמשת רק את המכון ולכן אף רופא חיצוני לא יכול להבין את הדוחות שלהם. ואגב למיטב הבנתי אלה הוראות מלמעלה, מכיר את רופאי המכון (הנוכחיים) מקרוב והם עושים עבודה מעולה.
דרור | 28.04.16
31.
אכן מעניין, אבל לא מדויק.
אין קשר בין שפה גבוהה לבין מסמכים ארוכים ומסובכים. שפה גבוהה אצל עורכי דין (לא ענתיקות) היא פלצנות מגוחכת. רוב פסקי הדין כתובים בשפה פשוטה. חשין, זילברג ,ועוד כמה כמותם, הם קוריוז מבורך. כיום אצל שופטים הבעיה היא שפה דלה, לא פומפוזית. מעבר לשפה ה"גבוהה" המגוחכת, בכל תחום יש מונחים מקצועיים שמובנים רק לבעלי מקצוע, משפטים אינו שונה.
זלפשה | 28.04.16
27.
בחרתם להתייחס רק לשפה? מה עם שאר המחלות של מערכת המשפט?
זה נכון שהשפה ארכאית. זה נכון שצריך לדבר פשוט יותר, כדי שכולם יבינו. אבל זו לא הסיבה העיקרית שאנשים איבדו אמון במערכת המשפט. אנסה למנות עוד כמה: 1. "צדק זה שם של כוכב". מערכת המשפט לא מתעניינת בעשיית צדק - אלא בהגנה על החוק. לכן שולחים לשלושה ימי מאסר נכה שחנה במקום אסור ולא שילם את הדו"ח. לכן שולחים לשלוש שנות מאסר את מי שהעז לזרוק נעל על בייניש. כי על החוק צריך לשמור - וגם על מערכת המשפט עצמה. לכן, המערכת המשפטית מצטיירת כהזויה וכמנותקת מרחשי ליבו של העם. כיושבת למעלה, במגדלי השן - ולא על האדמה, כאן, עם כולנו. 2. מצד שני, כשמדובר בפושעים אמיתיים - כמו משפחות פשע - המערכת הזו יודעת להפוך לרחמנית. נגיד דרסתָ, הרגת, וברחת - תקבל מאסר לא ארוך בהרבה ממשליך הנעל על בייניש... 3. הזמן - עד שמשפט נגמר, לא רק שהוציאו לך את המיץ. הרבה פעמים גם נשברת והתפשרת. 4. שזה מה שהשופטים רוצים. הם לא רוצים לפסוק, להחליט, לקרוא את התיק, להבין. הם רק רוצים לסגור את התיק. לכן הם לוחצים כל הזמן על הצדדים להגיע לפשרה. ולא, זה לא תמיד לחץ קל בלבד. 5. מדובר בגילדה סגורה, שבוחרת את עצמה. שופט שהוכיח שהוא שופט רע ולא ראוי (המערכת יודעת מי הם. נגיד כאלו שמוגשים ערעורים רבים - שגם מתקבלים ע"י ערכאה גבוהה יותר - כנגד פסקי הדין שלהם), ימשיך לכהן עד תאריך הפרישה שלו. לא מפטרים שופטים, המנוי הוא לנצח. 6. המערכת תאיבת כוח. "הכל שפיט"? - לא, לא הכל שפיט. זו המערכת השופטת, לא המערכת המחוקקת. בריב הסמכויות האלה יש סיכוי שמערכת המשפט תפסיד, בסופו של דבר. ואולי עדיף כך. כי עדיף שלטון שאפשר להעיף פעם בארבע שנים, שלטון נבחר - מאשר דיקטטורה של גילדה סגורה, שדואגת לבחור רק באנשי שלומה שחושבים כמוה, שיושבת על כס המשפט ללא שום תאריך תפוגה.
ישראל | 28.04.16
26.
ספר מהנה, כתוב מצויין, נהיר, ברור וקריא
ראיתי מקצת הביקורות והטוקבקים שנכתבו עד כה, ומבלי להתייחס לעניין השפה, הגילדה, הסיבה והמסובב למציאות הזו אני חייב לציין ש רכשתי את הספר בקנייה מוקדמת, ובתור עו"ד שלא עוסק במקצוע נהנתי לקרוא אותו עד מאוד ומבחינתי זהו ספר שאני גאה שמפאר את מדף הספרים שלי. כה לחי על כתיבה משובחת, דוגמאות רבות, והסברים פשוטים. לו הדבר היה תלוי בי, הייתי הופך את הספר לספר קריאת חובה לכל סטודנט למשפטים, מתמחים, עורכי דין (במיוחד הוותיקים שבהם) ושופטים. ישר כוח!
צבי | 28.04.16
24.
מה לא ברור פה?
יש הרבה מאד אנשים שמתפרנסים מהסירבול / חרטטנות / אי בהירות / עמימות הזאת. אוכלוסיות המתפרנסים מורכבת מהרבה מאד עו"ד שמאד מעונינים לסרבל את התהליכים והשפה, שופטים (לטובת האגו כמובן....או סתם מתוך טימטום) ועד מזכירות, אנשי מינהל מערכת בתי המשפט וכו'. על הדרך כמובן יש את האינטרסנטים הרגילים : בנקים, חברות ביטוח וכו'. פישוט השפה וההליכים יגרע הרבה כסף מכל חבורת האינטרסנטים הנ"ל.
### | 28.04.16
19.
ממש מתאים לעידן שכל טוקבקיסט שופט
אי אפשר להתעלם מכך שהשפה בעידן הריאליטי כל כך נמוכה ורדודה. לא פלא שכל כך הרבה אנשים והנוער שלנו לא מכירים את העושר הלשוני של שפתנו. כשכל ילד מחזיק סלולרי היום, ויכול לבטא את מכלול הרגשות והתחושות שלו באימוג׳י של סמיילי עצוב, לא פלא שרואים בידיעת שפה ״פלצנות מדוברת״. כל אחד צריך להכיר את השפה וצריך לעודד שימוש בשפה נכונה. רק ככה אנשים גם ילמדו להתנהג. אנשים שעד לא מזמן התביישו לצייץ, פתאום בעידן הריאליטי יכולים לפרוש את משנתם, לבקר את בית המשפט בטוקבק, כשאין להם מושג שהטיית פעלים בגוף ראשון בעתיד, לא מתחילה ב-י׳. עדיף שבמקום להגחיך את השפה ולהנמיך ״ולהנגיש״ אותה, ישקיעו יותר בחינוך, יוציאו את הסלולרי מהידיים וישימו במקומו ספר. עושר שפתי זה ערך והדרך הטובה ביותר ללמד להביע רגש או להעביר מסר שיש לו התחלה אמצע וסוף.
פרית | 28.04.16
18.
מכלול סיבות לשימוש בשפה הגבוהה, אך הנמוכה שבסיבות הינה רמת המוסר אשר בגובה ים המוות.
השאלה שצריכה להישאל,למה השפה הזו כה נחוצה? יש שיגידו גאווה, יש שיגידו גילדה,יש שיגידו כדי שלא יבינו? ולאלה שיגידו שהאדם הסביר לא יבין? למה כה נחוץ שאדם הסביר לא יבין? ומכאן מוצגת הנחת יסוד ופרשנות לשימוש בשפה הגבוהה. מקצוע עריכת הדין הינו השפל שבשפלים, רמת המוסר הינה במקצוע זה היא הנמוכה שבנמוכים. עורכי הדין חייבים להגן על עצמם לאור שימוש בטכניקות ותרגילי רמייה מפני מי? מפני לקוחותיהם ששכרו אותם. -------------------------"האויב הכי גדול של עורך הדין, זה הלקוח שלו"-------------------- למה? כי ממנו הוא גובה שכר טרחה. השפה הגבוהה יוצרת דיסטנס בין הלקוח לבין עורך דינו(נאמנו). השפעה הגבוהה יוצרת מכשול ללקוח להבין מתי עורך דינו עושה לביתו על גבו של הלקוח. משם נשתמרה השפה הגבוהה. הקושי הכי גדול הינו נאמנות כפולה, קודם עורך הדין חושב לעצמו ורק אז על הלקוח. טיעון נוסף הינו החשיבה הכלכלית. עורכי דין לא יקחו ייצוג אדם פלוני אלא אם ידעו מראש שיש ווליום כלכלי לקייס ו/או שהם יכולים לנצח ו/או שיש בקייס פרסום רב. זו חשיבה עסקית נטו.
תיאודור מת מזמן | 28.04.16
14.
1 ו 2 צודקים אך יש להרחיב במובן הגילדה
זאת ועוד. כי המשפטנות היא גילדה (Guild) סגורה על עצמה. מאחר וזו גילדה רק החבר בגילדה יכול להבין שפת הגילדה. מעצם הגדרתה, גילדה היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולקיים כללי אתיקה בין חברי האגודה. הגילדות התפתחו מאגודות עזרה הדדית או אגודות עסקים קטנים, שכל חבר בהן היה אוּמן או בעל מלאכה (ארטיזן) עצמאי או בעל סדנה או חנות. הגילדות התקיימו מאז ימי הביניים וממשיכות להתקיים בתחומי מקצוע שונים גם בימינו ואחת מהן היא לשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין שלמעשה היא וועדת קבלה לגילדה. אין כל פסול שיש סינון ובדיקת רמה של מועמד זה או אחר. הבעייה המרכזית היא שגילדה זו חטאה ביעודה והוא להגן על האזרח ולהיות שקופה ברורה ונהירה לאזרח. מכאן איפא שגילדה זו נוהגת כמורמת מעם ורושמת את פסקיה בשפה ארכאית וכל זאת כדי להיות סגורה על עצמה ברורה לעצמה ולדאוג לעצמה בלבד. גילדות אחרות בהקשר זה הן וועדי עובדים למינם. אגודת האמנים אקו"ם ועוד. לכולן נושא מרכזי משותף והוא להגן על עצמן. מכאן שהשפה המשפטית היא חלק ממגוון התרופות שגילדה זו משתמשת. תרופות נוספות הין כניסה להיבט הפוליטי ברמת הכל שפית וזאת שוב מתוך רצון של הגילדה הזו להיות חזקה יותר ויותר. חג שמח.
אזרח | 28.04.16
12.
פגמים ביושרה
פלצנות דומה נפוצה גם בכתיבתם של אנשי אקדמיה.כתיבה מסורבלת,מעורפלת ונפתלת "מסגירה" לעתים פגמים ביושרה:מאמץ להרשים,חמקנות,התנשאות,נטייה לנפח דברים ולהפגין ידענות ועמקנות. אני מניחה שפומפוזיות של סוציולוגים, למשל, לא מסוכנת מהבחינה המעשית-הממשית כמו התנפחות סמנטית של משפטנים. אבל הכלל "בהיר זה יפה" {וגם חכם] חל על כל סוגי הכתיבה.
שלומית טנא | 28.04.16
2.
פשוט, מפזרים חול וממסכים בעשן
מהסיבות הבאות : 1. יהירות והתנשאות. 2. הסתרת ראיות חלשות או פסיקה חלולה וריקה. 3. להתיש את הקורא, כדי שלא ישים לב שהעגלה ממש ריקה. 4. בניגוד לנטען, לשופטים בדרך כלל יש זמן. עובדה. 5. להראות כביכול צדק, כך הם מאמינים שהם נראים חכמים וצודקים. וכו'
בוזגלו | 27.04.16
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת