141 אלף דירות מאושרות במרכז מחכות שיבנו אותן

141 אלף דירות מאושרות במרכז מחכות שיבנו אותן

ד"וח של פורום התכנון והחברה להגנת הטבע חושף ש־20 אלף דירות ממתינות לבנייה מיידית במחוז ת"א ועוד 120 אלף במחוז המרכז. הסיבות לעיכוב: גרירת רגליים מצד הרשויות המקומיות והיזמים

12.05.2014, 06:55
|
יעל דראל

באזורי הביקוש במרכז הארץ ממתינות 141 אלף דירות מתוכננות שאושרו לבנייה מיידית אך טרם נבנו - כך חושף דו"ח חדש שגיבשו בחודשים האחרונים פורום התכנון והחברה להגנת הטבע ושהגיע לידי "כלכליסט". הדירות אושרו כולן לבנייה בידי מוסדות התכנון בשנים האחרונות אך טרם נבנו בפועל מסיבות שונות. מתוך דירות אלו, 120 אלף מצויות במחוז המרכז וכ־21 אלף מצויות באזורי הביקוש החמים של מחוז תל אביב - בעיר תל אביב עצמה ובערים הסמוכות לה כהרצליה ורמת גן.

קראו עוד בכלכליסט

לטענת מחברי הדו"ח, נתונים אלו שומטים את הקרקע תחת הערכות המועצה הלאומית לכלכלה כי קיים מחסור של כ־150 אלף דירות כדי לענות על הביקוש לדירות. לדבריהם, במקום להקים מנגנוני תכנון חדשים על הממשלה להתמקד בהסרת החסמים שיסייעו להקים בפועל את התוכניות המאושרות ובתוכניות כמו התחדשות עירונית.

הדו"ח מצביע כי בישראל יש מלאי גדול של תוכניות מאושרות לבניית עשרות אלפי דירות, לצד מלאי ענק של תוכניות המצויות בצינורות מוסדות התכנון ושצפויות להתווסף למלאי כבר ב־2020 - אולם בפועל, לעתים בשל עיכוב בהוצאת היתרי בנייה על ידי רשויות מקומיות ולעתים בשל עיכוב מצד היזמים, עתודות הבנייה אינן ממוצות.

את הדו"ח חיברו מכון דש"א בחברה להגנת הטבע לצד פורום התכנון בראשות האדריכלית עדנה לרמן. בפורום התכנון חברים עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל, איגוד המתכננים, איגוד מהנדסי ערים, איגוד אדריכלי הנוף ופורום מתכננים צעירים. על כתיבת הדו"ח הופקד פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ממצאיו המלאים של הדו"ח החדש יוצגו מחר בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, בדיון שבמהלכו צפוי מינהל התכנון במשרד הפנים להציג סקירה של המלאי התכנוני הקיים.

הבנייה אושרה ב־2010, אך עיריית ת"א טרם נתנה היתר

 

אחד המסמכים שעליהם הסתמכו מחברי הדו"ח לצורך חישוביהם הוא מסמך רשמי של לשכת מחוז תל אביב במשרד הפנים מחודש דצמבר האחרון, שהוגש למנכ"ל משרד הפנים במסגרת דיון פנימי. המסמך מפרט שורת תוכניות במחוז תל אביב הכוללות כ־21 אלף דירות, שכולן אושרו בידי מוסדות התכנון אך מסיבות שונות טרם נבנו.

צילום: גלעד קוולרצ'יק
תל אביב. 21 אלף דירות מאושרות לבנייה בתחומי המחוז | צילום: גלעד קוולרצ'יק

כך למשל שכונת המשתלה בצפון תל אביב, שמוסדות התכנון סיימו את הליכי האישור שלה לפני כארבע שנים. בשכונה זו אושרה תוכנית לבניית 452 דירות, אולם עיריית תל אביב טרם נתנה היתרי הבנייה למרבית הדירות. חברת אפריקה ישראל, המחזיקה בשני מגרשים בשכונה לבניית 191 דירות במתחם, מעריכה כי תקבל מהעירייה היתר בנייה לאחד המגרשים בעוד כחודש ועבור המגרש השני רק בסוף השנה, כחמש שנים לאחר שהתוכנית אושרה במוסדות התכנון. בעיריית תל אביב אומרים כי התוכנית בהליכי הוצאת היתרים.

במקרה אחר בראש העין שבמחוז המרכז מעוכבת בניית 1,800 דירות מאושרות בשכונות החדשות של העיר, לאחר שהעירייה טרם העניקה להן היתרי בנייה. בעירייה אמרו ל"כלכליסט" כי ההיתרים טרם ניתנו בשל עבודות הקשורות לחיבור תשתיות הביוב במקום, שטרם הסתיימו.

מחברי הדו"ח: היזמים מחכים לעליית מחירים

כותבי הדו"ח טוענים שתוכניות רבות תקועות לא רק בשל התנהלות רשויות מקומיות, אלא גם בשל התנהלות גורמים יזמיים, שלעתים מעדיפים להמתין וליהנות מעליית המחירים: "יש לא מעט קרקעות מתוכננות שלא נבנות מאחר שהיזמים שואפים להגדיל את אחוזי הרווח. מיסוי מוגבר על קרקע שאינה מנוצלת וכן של דירות רפאים עשוי להזרים יחידות דיור חדשות לשוק", נכתב בדו"ח.

לדברי ענת הורוביץ־הראל ואיתמר בן דוד מהחברה להגנת הטבע, שהשתתפו בכתיבת הדו"ח, מציינים כי נוכח הנתונים, על הממשלה לפעול להסרת חסמים ולהתמקד בתכניות הקיימות ובהתחדשות עירונית - במקום בהקמת מנגנונים חדשים לקידום תוכניות בנייה. "הנתונים בעבודה זו מעלים סימן שאלה גדול מאוד ביחס להנחה הרווחת, לפיה מחסור במלאי תכנוני בטווח המיידי והקצר, הוא הגורם המרכזי לעליית מחירי הדיור. הנתונים מעידים כי ניתן כיום לקדם היצע יחידות דיור התואם את מדיניות התכנון הארצית, ללא הליכי אישור מזורזים שלא לצורך, המביאים לתוצרים תכנוניים פגומים ולפגיעה באיכות החיים והסביבה".



12. 141 אלף תכניות מקוצצות אחרי מסלול התעללות.
תכנית מגיעה לועדה מחוזית/מקומית ומתחילה מסלול התעללות. פה תוריד קיר, שם תוריד קומה, פה המדרגות לא נראות לנו, שם המרווחים הם 2.95 ולא 3 עפ"י התקן. פה יש עץ לשימור ושם עציץ למזכרת. וכך הלאה והלאה. לא מאמינים? כנסו לאתר משרד הפנים ותיווכחו בעצמכם. קטנוניות לשמה. שלטון הפקידות והביורוקרטיה המנוונת. וכל זה מזמין שחיתות וייאוש. אז לפחות חלק משמעותי מה- 141 אלף התכניות הנ"ל הינם פרוייקטים שהפכו ללא כדאיים כלכלית לאחר שסיימו את הליך האישור, או שליזמים לא נותר כח להוציאן לפועל. ואחרי כל זה מתקוממים כנגד הוצאת הירוקים מהוועדות. רבותי, הזמנתם זאת על עצמכם!!!
י. | 12.05.14
11. ילללה עזבו אותכם מכל זה, עדיף לעזוב את ישראל בכל מקרה (ל"ת)
חן | 12.05.14
10. הרשויות המקומיות מעכבות היתרי בנייה בצורה מכוונת - תפסיקו להאשים את היזמים
הרשויות המקומיות מעכבות במכוון פרוייקטי תמ"א 38 (כולל הריסה ובניה), פרוייקטים בתוך ערים וכ"ו. את האפקט של הכאוס ששורר באגפי התכנון ברשויות (בעקבות הבחירות האחרונות) ירגישו הרוכשים על בשרם בעוד מס' שנים.
גל , תל אביב | 12.05.14
9. מה עם ח-500 בחולון? למה כלום לא זז?
למה לוקח 30שנה לבנות כמה בתים?
. | 12.05.14
8. עתודות בניה
בל נגזימה! הירוקים "שוכחים" שתכנון איננו עדיין בניה: זמינות תכנונית אין פירושה זמינות יחידות דיור משום שקיימים חסמים המונעים יישום תשתיותץ 1. פדיון הקרקע:בקרקעות מדינה בשטחים שייעודם היה במקורו חקלאי קיימת בעיה חמורה של פדיון הקרקע: פדיון לא קורה ביום או יומיים- גם אם מחוקקים חוקים דרקוניים ל"פינוי פןלשים" כלומר לפינוי החקלאים מקרקעות שלעיתים אכן משמשות לפרנסתם- ולעיתים משמשות כבסיס לחלומות התעשרות: בכל מקררה- התהליך הנו ממושך ומגיע לבתי המשפט. 2. בתכניות רבות קעעמת שלביות המתנה מתן היתרי בניה- ובצדק: פתרון ביוב-צריך! פתרונות תחבורה? צריך. פתרונות ניקוז? צריךץ רובם- אינם משרתים אך ורק את התכניות, וצריך למצוא להן מימון- במיוחד כשהקרקע בבעלות מעורבת או פרטית. 3. הסקטור הפרטי בונה כדי להרוויח- והרבה: זה בסדר גמור- כל עוד לא מדובר בספסרות בקרקע . הסקטור הפרטי בונה לביקוש (בו כרוכה היכולת לשלם עבור הדירה) - ולא לצורך( שהוא אמיתי- אך לרבים - אין ממון): אם יש קונים במחיר המבוקש- היזמים בונים- פחות מהמקסימום כדי להשאיר את השוק גבוה. אם אין ביקוש- לא בונים. 4. מאידך- לא לתכנן אינה אסטרטגיה נכונה: צריך לתכנן בחכמה, במקומות הנכונים, לקהל הנכון- וע"י הגורם המתאים. יתרה מזו- צריך גם לבנות- ולא רק ע"י הסקטור הפרטי אשר אינו מסוגל לספק פתרונות של דיור בהישג יד. גם 80% ממחיר השוק אינו דיור בהישג יד! צריך להתמקד בפינוי בינוי חכם , הוגן, וחברתי (ולא בתועבה שמתחבאת מתחת ליוזמה הנוכחית של פינוי בינוי: משמעות היוזמה היום- פינוי החלשים ממרכזי הערים לטובת החזקים, תוך מתן שליטה מוחלטת ליזמים , חלקם נאורים והגונים- חלקם- חמדנים- בתהליך חברתי-כלכלי חשוב ביותר. 5. לולא הגופים הירוקים- לא היו ניצלות שכיות חמדה. לפני שפעלו- גולחו הגבעות בערים לטובת שלמת בטון ומלט- מישהוא זוכר את גבעת ההבטחה על בראשיה וחוות הטמפלרים הישנה ועץ התות הנפלא? היום עומדת עליה המגלומניה המכוערת של בית החולים איכילוב, על מרכז הקניות והדיור המוגן לעשירים ובנין עופר וכיכר שרי אריסון.... 6. צריך שפיות! צריך שפיות! צריך שפיות! ושפיות- הנה תכנון אורבני מאוזן, חברתי-כלכלי ובר ביצוע, ולא שימוש בכלי התכנון לקידום אינטרסים של קבוצות שליטות.! המשרד לאיכ"ס והגופים הירוקים מגיבים בקיצוניות לעולם קיצוני. עאשר תחזור השפיות- גם הם יירגעו במקומות בהם אפשר לתכנן. 7. לפני שמחדשים את מרכזי הערים- אין סיבה לתכנן בשטחים פתוחים. שם הביקוש, שם הצורך החברתי והכלכלי. במקום לחולל את ה"סופגניה" של העיר המתדרדרת אפשר למלאה בקצפת ובריבה של תכנון נאות וחברתי. ואז- ראו זה פלא: דיור באזורי ביקוש גם למי שאינם כ"כ עשירים. עושים את זה בעולם- לא צריך להמציא את הגלגל.
נדלניסטה , מרכז | 12.05.14