המלחמה הכניסה להקפאה את השותפות של תשובה ואבו־דאבי

זו היתה אמורה להיות אחת העסקאות הגדולות בתולדות משק האנרגיה המקומי.

לפני שנה פחות שבועיים דיווחה ניו־מד אנרג'י שבשליטת קבוצת דלק על כך שקיבלה הצעה אטרקטיבית במיוחד: רכישת 50% מיחידות ההשתתפות של השותפות לפי שווי של 14.1 מיליארד שקל — פרמיה של 72% על המחיר בבורסה באותה העת — מתאגיד האנרגיה הבריטי בריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט והגז הלאומית של אבו דאבי ADNOC.

היום הודיעה החברה, שמנוהלת על ידי יוסי אבו, על השהיית המגעים "על רקע חוסר הוודאות שנוצרה בסביבה החיצונית". או במילים אחרות — המלחמה בעזה.

המלחמה יצרה מצב רגיש עבור ADNOC אך ניו־מד אנרג'י דיווחה כי שתי החברות עדיין מעוניינות בביצוע העסקה. ככל הנראה, המגעים עשויים לשוב ולהתחדש אם המלחמה תסתיים, ובתלות בתוצאות שלה. אבל גם המחיר הוא פקטור. שווי השוק הנוכחי של ניו־מד אנרג'י הוא 10.5 מיליארד שקל, לאחר שהמניה ירדה היום ב־4.3% בעקבות ההודעה על הקפאת המגעים. מתחילת השנה ירדה המניה בכ־14%. למעשה, מאז שהוכרזו המגעים לעסקה, שווי השוק של ניו־מד מעולם לא "סגר" את הפרמיה המוצעת.

בספטמבר האחרון מניית ניו־מד הגיעה למחיר של 11.63 שקל, מה ששיקף לחברה שווי שוק של 13.9 מיליארד שקל, קרוב מאוד לשווי המוצע בעסקה. בימים שלפני המלחמה בעזה, מחיר המניה היה 11.4 שקל. עם פרוץ המלחמה, מניית ניו־מד נפלה ב־13% והגיעה למחיר של 9.9 שקלים. מאז המניה התאוששה, ולאחר מכן שבה לרדת. לפי גורמי בשוק, הירידות האלו שיקפו את ההנחה של המשקיעים שלפיהן העסקה המדוברת לא תושלם, זאת אף שהעסקה היתה אחד הגורמים שדחפו את מדד ת"א־נפט וגז להציג את הביצועים הטובים ביותר בבורסה מבין המדדים המנייתיים בשנת 2023, שכן היא העידה על האטרקטיביות של החברות שפועלות בתחום.

אילו העסקה היתה יוצאת לפועל, BP ו־ADNOC היו רוכשות את מלוא החזקות הציבור (44.8%) וכן 5.2% מידי קבוצת דלק ובכיריה, וניו־מד היתה נמחקת מהבורסה, ומוחזקת בחלקים שווים על ידי הרוכשים וקבוצת דלק.

הנכס המרכזי של ניו־מד הוא החזקה של 45% במאגר הגז הטבעי הגדול ביותר שפועל לחופי ישראל — לווייתן. כמות הגז במאגר מוערכת ב־600 BCM, כפול משל מאגר תמר, המאגר השני בגודלו. כדי להבין את סדרי הגודל של שני המאגרים האלו נציין כי היקף הצריכה השנתית בישראל עומד על 13 BCM. משום כך, לווייתן הוא מאגר שמתמקד ביצוא גז. מדיניות היצוא של ישראל משפיעה בצורה משמעותית על שווי המאגר, מה גם שמחירי המכירה של הגז ליצוא גבוהים משל מחירי המכירה בישראל.

בימים שלפני פרוץ המלחמה דנו במשרדי הממשלה בבקשת לווייתן להרחבת היתר היצוא של המאגר. הוועדה, שכללה נציגים ממשרד האנרגיה, האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, היו אמורים לבחון גם את אופן היצוא. כיום יצוא הגז מישראל נעשה באמצעות תשתית צינורות למצרים ולירדן, מה שמוביל לתלות של יכולות היצוא בשתי מדינות בלבד. לכן, אחת האפשרויות שנבחנו היתה הקמת מתקן הנזלה ימי שמטרתו הפיכת גז טבעי לנוזל ובכך לייצא אותו לכל רחבי העולם במכולות. מדובר בפרויקט יקר ומזהם, אך להחלטה על הקמתו השפעה קריטית על שווי המאגר.

החלטה טרם התקבלה ולא ידוע איך ייפול הפור, ומשום כך ייתכן שגם המחיר בעסקה הוא פקטור משמעותי בהקפאתה ולא רק המלחמה בעזה.

אם העסקה בין ניוד־מד ל־BP ו־ADNOC לא תצא לפועל, זו תהיה העסקה השנייה המשמעותית שמקדמת ניו־מד שנופלת. בפברואר 2023 הודיעה ניו־מד על נפילתה של עסקת מיזוג עם החברה הבריטית קפריקורן – עסקה שהיתה מכניסה אותה לבורסה בבריטניה. תוכנית המיזוג הוכרזה כחצי שנה קודם כן, אולם בעלי מניות בחברה הבריטית, בהובלת חברת ההשקעות פאליסר, שהיוו כ־40% מבעלי המניות, הביאו לידי כך שהיא לא תאושר.