צומת קוטלר: מה עומד מאחורי השינויים בבנק הפועלים

שינויים וזעזועים בהנהלת בנק הפועלים: אתמול בבוקר נחשף באתר "כלכליסט" כי ראש החטיבה העסקית בבנק צחי כהן, עוזב את תפקידו אחרי 4.5 שנים, ובסך הכל אחרי 28 שנים בבנק. מחליפו יהיה איתמר פורמן. זמן קצר לאחר מכן, הסתבר כי זהו איננו השינוי היחיד שמוביל מנכ"ל הבנק דב קוטלר. גם החטיבה לחדשנות מתפרקת ותתפזר בין חטיבת השווקים והבנקאות הבינלאומית, שבראשות ידין ענתבי, ובין החטיבה הפיננסית שבראשות רם גב. ראש חטיבת החדשנות גולן שרמן הודיע שבסוף השבוע הקרוב ייצא לחל"ת, שממנה כנראה כבר לא ישוב אל הבנק. מה עומד מאחורי השינויים הללו, ומי המרוויחים והמפסידים מכך:

1. צחי כהן - הגיבור הטראגי של האשראי

מזה זמן היו שמועות במערכת הבנקאית שצחי כהן צפוי לסיים את תפקידו כראש החטיבה העסקית. כהן, בנקאי ותיק מוערך עבד בבנק הפועלים במשך 28 שנים, מתוכן עשור כחבר הנהלה ו־4.5 שנים כראש החטיבה העסקית. חטיבה זו אחראית על מתן אשראי ללקוחות הגדולים והבינוניים של הבנק, ונכון לסוף הרבעון הראשון תיק האשראי של החטיבה עמד על יותר מ־150 מיליארד שקל.

קוטלר סימן את החטיבה העסקית כמוקד צמיחה אסטרטגית, דחף אותה לצמוח, והוא אף היה מעורב אישית בחלק מעסקאות האשראי הגדולות של הבנק בשנים האחרונות. לעומת זאת, כהן, שלפני כן כיהן כראש חטיבת ניהול הסיכונים בבנק, פחות דגל באסטרטגיית הצמיחה החדה, ושם יותר דגש על נושאים כמו ניהול סיכון ורמת מרווחים, ובין השניים החלו חיכוכים על רקע ההשקפות השונות.

בסופו של דבר גישתו של קוטלר ניצחה, ובנק הפועלים בלט בצמיחה החדה שלו בפעילות האשראי העסקי, בעיקר אשתקד, בתקופת הפוסט קורונה כשהביקושים לאשראי זינקו, והאשראי העסקי של הבנק צמח ביותר מ־20% בתוך שנה. את עיקר הצמיחה הובילה הצמיחה באשראי לנדל"ן, שהתנהלה תוך תחרות אגרסיבית מול בנק לאומי על נתחי שוק. אלא שהצמיחה הזו נבלמה בחריקת בלמים לפני כשלושה חודשים.

כתוצאה מהעלייה החדה בשיעור האשראי העסקי, נשחק יחס הלימות ההון של הבנק, והשחיקה התגברה עם תחילתה של המפולת בשווקים ותשואות האג"ח שטיפסו, ופגעו בתיק הנוסטרו ובהון העצמי של הבנק. כתוצאה מהאירוע הזה, בנק הפועלים נאלץ להודיע כבר בחודש מרץ כי הוא מפסיק לחלק דיבידנדים, ובלם משמעותית את הצמיחה באשראי, בעיקר בסקטור העסקי.

יש שלושה מנהלים בכירים בבנק הפועלים ש"מסומנים" במערכת הבנקאית כאחראים בדרך זו או אחרת לסוגיית ניהול הלימות ההון: אמיר בכר, שהיה ראש חטיבת ניהול סיכונים ומונה לאחרונה למבקר הפנים, רם גב, ראש החטיבה הפיננסית, וכהן בחטיבה העסקית. בסביבת בנק הפועלים מנסים להרחיק בכל דרך את ההערכות כי כהן הוא שנבחר לשלם את המחיר בפרשה זו. אלא שגם אם כהן לא עוזב בגלל האירוע הזה, בסופו של דבר, בצורה עקיפה, הוא משלם על כך את המחיר, ולו רק בשל העיתוי של ההודעה.

יש כאן ממד טרגי מבחינתו שכן כהן היה השמרן ביותר מבין ראשי החטיבה העסקית האחרונים, ועל הרקע הזה התעמת אף עם סגנו לשעבר ג'קי כהן ובעיקר מול המנכ"ל קוטלר שהגביר נוכחות בשנה האחרונה ולחץ על החטיבה לפתוח את הברז של האשראי.

כעת תצטרך החטיבה העסקית להתמודד לא רק עם מגבלות ההון שמעיקות עליה בצמיחה, אלא גם עם שינוי בהנהלה. העזיבה של כהן לא מאוד הפתיעה, אולם מחליפו - איתמר פורמן - נחשב למינוי מפתיע. פורמן (48) מנהל היום את האגף העסקי בחטיבה העסקית, קרי, הוא אחראי על האשראי ללקוחות הגדולים. עקרונית זהו מינוי טבעי בשרשרת הקידום, אלא שפורמן מונה לתפקיד ראש האגף רק לפני שנה, ולפני כן כיהן כמנהל סקטור התשתיות.

פורמן אומנם מועסק כבר 23 שנים בבנק, ונחשב לאיש אשראי מוכשר ומוערך, אך מינוי זה הוא קפיצת מדרגה מהירה ומשמעותית. מסורתית תפקיד ראש החטיבה העסקית בבנק ניתן למנהלים הוותיקים, שגם צברו ניסיון כחברי הנהלה. לפורמן תחכה התמודדות לא פשוטה בניהול אחת החטיבות המרכזיות של בנק הפועלים, ובתקופה מאתגרת במיוחד של ריבית עולה והאטה במשק, ושל מגבלות הון שמעיקות על הבנק. כל זאת בעוד המתחרה המרכזי שלו, בנק לאומי, גם הוא רעב ואגרסיבי, וגם פתר את סוגיית הלימות ההון באמצעות גיוס מניות גדול שביצע בשבוע שעבר.

2. גולן שרמן - המועמד העתידי למנכ"לות שיצא לחל"ת

אפקט הפרפר בעזיבתו של כהן, היא גם העזיבה של גולן שרמן, ראש חטיבת החדשנות ב־4.5 השנים האחרונות שציפה להתקדם בתפקיד. האפשרות הסבירה היתה שדלית רביב, ראש החטיבה הקמעונאית, תחליף את כהן בחטיבה העסקית, ואז שרמן יוכל להחליף את רביב ולהוביל את החטיבה שבה צמח. אלא שקוטלר העדיף לקדם את פורמן לחטיבה העסקית, ושרמן נותר ללא אופק קידום בזמן הקרוב, והעדיף לפרוש. שרמן אמנם לא פורש רשמית, אלא יוצא לחל"ת החל מחודש אוגוסט, אולם ההערכות הן שמטרת החל"ת למשוך זמן, שיאפשר לו להיות זכאי לפנסיית גישור מהבנק לאחר שעבד בו 27 שנים, ולכן הסיכוי שהוא יחזור לבנק בתום החל"ת, נמוך.

מרגע ששרמן, שנחשב לדמות דומיננטית ואהודה מאד בבנק, החליט לעזוב, היה זה ברור שחטיבת החדשנות שהוקמה לפני 6.5 שנים תפורק, היות וחלק משמעותי ממנה הוצא מתוכה בשנה שעברה ועבר לחטיבה הקמעונאית. מה שנותר מחטיבת החדשנות יחולק כאמור בין ידין ענתבי לגב: ענתבי יקבל כראש חטיבת שווקים באופן מפתיע את האחריות לאפליקציית התשלומים ביט. אל החטיבה יעבור גם אגף הפיתוטח העסקי התאגידי שהיה תחת שרמן ואשר אותו מנהלת אביבית בנדר שעמדה מאחורי כמה עסקאות בולטות של הבנק בשנה האחרונה. החטיבה תפעל במקביל לפועלים אקוויטי שמנהל קובי שלום, המקורב לקוטלר. חשבות הבנק בראשות גיא כליף תוכפף ישירות למנכ"ל הבנק במקום לגב, שיקבל את יחידות האסטרטגיה, הדאטה והאנליטיקה.

3. דלית רביב מחזקת את מעמדה בהנהלה

המרוויחה הגדולה מסבב המינויים הללו, היא מישהי שלכאורה לא מושפעת ממנו, לא קודמה, לא קיבלה עוד תחומי אחריות, ואפילו לא מוזכרת בהודעה לעיתונות של הבנק שפורסמה אתמול לגבי השינויים בהנהלה. מדובר בדלית רביב, ראש החטיבה הקמעונאית. לכאורה, רביב רשאית להתאכזב מכך שלא קיבלה את החטיבה העסקית. אבל צריך לזכור שהיא מכהננת בחטיבה הקמעונאית במשך שנתיים בלבד.

עזיבתו הצפויה של שרמן הופכת אותה לדמות המרכזית בהנהלה של קוטלר, מספר 2 אחריו, ואולי גם מסמנת אותה כמועמדת מרכזית מתוך הבנק לתפקיד המנכ"לית ביום מן הימים. רביב נחשבת למקורבת לקוטלר, ולמוערכת בעיני חברי הדירקטוריון של הבנק.

הבחירה בפורמן, הצעיר יחסית, כמחליף של כהן מסייעת לה גם כן, שכן ראש חטיבה עסקית מנוסה יותר היה יכול להסתמן כמי שיתמודד מול רביב על התפקיד.

ענתבי, שבעבר נחשב גם הוא למועמד פוטנציאלי לתפקיד המנכ"ל, רחוק מלסכן את רביב, לפי הלך הרוחות בדירקטוריון הבנק, שהגורם הדומיננטי שבו הופך להיות דליה לב, מי שהובילה למינויו של קוטלר לתפקיד. ענתבי התמודד לפני כחצי שנה על תפקיד מנכ"ל מגדל ולא קיבל אותו, והעובדה ששמו מוזכר לתפקידים מחוץ לבנק, מרמזת גם כן על הסיכוי שיישאר בבנק עוד זמן רב.

4. ידין ענתבי בדרך לטלטל את ביט

ענתבי כאמור מקבל לידו חלק מהאחריות של חטיבת החדשנות, ובראש הדברים את אפליקציית התשלומים ביט. אמנם מדובר ביישום של המלצה לתכנית אסטגטגית שהזמין הבנק מ-&Strategy - החברה־הבת של פירמת PWC - אך עדיין זו אינה בחירה טריוויאלית להעביר את האחריות על אפליקציית ביט דווקא לחטיבה השווקים והבנקאות הבינלאומית.

בפני ביט עומדים לא מעט אתגרים - מצד אחד האפליקיציה שולטת באופן בלתי מעורער בשוק העברות התשלומים בין אנשים, אך מנגד היא אינה רווחית, מסבסדת את הפעילות הזו ללקוחותיה, ומפסידה לפי הערכות יותר מ־150 מיליון שקל בשנה.

ענתבי מנהל כיום יחידת רווח של הבנק, והעברת ביט אל תחת אחריותו, צפויה גם לשנות את המיקוד של ביט, ולהגביר את הלחץ להפוך אותה ליחידת רווח. זהו למעשה יהיה האתגר הגדול ביותר של ענתבי. בבנק הפועלים ניסו למצוא מוקדי רווח לביט - מכרטיס אשראי דרך הלוואות - אך שום מהלך לא התרומם לרמה שתביא את האפליקציה לרווחיות. השאלה היא אם ענתבי, שממוקד ביעדי רווח, יוביל מהלך דרמטי שבו ביט פשוט תתחיל לגבות תשלום בעבור שירות העברת התשלומים.

כאמור, לא מדובר באתגר פשוט. ביט צפויה להתמודד גם עם שורה של אתגרים רגולטוריים - ולמעשה היא מתמודדת עימם כבר היום - בשל המעמד החזק שרכשה כמובילה בתחום אפליקציות התשלומים בישראל, מה שמגביל במעט את צעדיה.