אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דמעות התפוח - תסכוליו של מהגר למקינטוש צילום: בועז אופנהיים

דמעות התפוח - תסכוליו של מהגר למקינטוש

היום שבו הגיע לשולחן העבודה מחשב המקינטוש החדש היה אחד מימי המחשוב הקשים ביותר בחייו של צביקה בשור

07.04.2008, 16:49 | צביקה בשור

לפני כמה חודשים הגיע אל שולחן העבודה שלי מחשב מקינטוש כסוף ונאה, עם מערכת הפעלה שאינה מבית מיקרוסופט. לכאורה, היה זה יום לו חיכיתי זמן רב. שמעתי לא מעט על החלקלקות הטבעית של מערכת ההפעלה המקינטושית. זה היה אמור להיות יום שהילה של גילוי נחה עליו, אבל במקומו נח לו יום מרופט, שהביא אותי לא פעם ולא פעמיים אל סיפה של אפיזודת בכי. זה היה אחד מימי המחשוב הקשים ביותר בחיי.

קשה להפריז בחשיבותה של מערכת ההפעלה המותקנת על המחשבים שלנו, ובכל זאת ננסה. המחשב, ובווודאי המחשב המחובר לרשת, הוא כלי בעל עוצמה רבה כל כך, שעבור רבים הוא מהווה חלק ניכר מיכולותיהם בעולם. זו דרכנו להביע את עצמנו, אישית ומקצועית. בין בעל המחשב למחשבו נוצרת איזו הבנה, זן מעוות של מערכת יחסים, שבה יודע הבעלים כיצד לנווט בקלות את מחשבתו לכדי פעולה במחשב. אם צריך לשלוח אימייל, למשל, הכפתורים יהיו מונחים במקום הנכון, ולחיצה על כך וכך כפתורים יהפוך את האימייל ממחשבה לשליחה. וכיוון שהשליחה הזו של האימייל חשובה כל כך מחד ומובנת מאליה מאידך, נגזים לגמרי ונתאר את הרגע בו היא הופכת לבלתי אפשרית לרגע בו מרים אדם רעב מזלג מלא באוכל טוב אל פניו, רק כדי לגלות שחור פיו איננו נמצא שם עוד.

ובמיוחד אמורים הדברים לגבי קונטרול פריקים כמוני. שהרי אחד התענוגות הגדולים שלי מול המחשב הוא התענוג שבשליטה. הכתיבה במחשב, עם הקופי פייסט, המחיקה הקלה והאנדו (Undo), החזירה לי במידה רבה את חדוות הכתיבה. הכיף שאני שואב מהחוויה הממוחשבת שלי נובע לא מעט מהעובדה שהכתיבה, כמו גם חלקים מהתקשורת ביני ובין אנשים אחרים, נכנעים לרצונות שלי כמו מוזיקה לרצונו פסנתרן מוכשר.

לכן באותו בוקר הרגשתי כמי שאיבד את הקשר בין מוחו לידיו. אני רציתי להביא את היד לימין, כדי שתאחז במזלג, והנה היד נשלחת שמאלה, ומפילה את הכוס אל הרצפה. היו דברים חשובים לעשות באותו היום, כמו בכל יום, ולא הצלחתי לעשות שום דבר. חלונות שפתחתי אבדו לי בנבכי שיטת הניווט המוזרה של אפל. ההחלפה בין עברית לאנגלית, אותה תנועת אלט+שיפט שאיש אינו חושב עליה, נעלמה לי לגמרי, מותירה אותי כותב אימיילים באנגלית הייטקית יבשושית. והאיקס, סוגר החלונות והתוכנות, הכפתור הכי לחיץ ביומיום הממוחשב, הוא עובר במקינטוש לשמאל, כמו כדי להכעיס.

בצר לי, רציתי אחורה. מול פיסת הממשק הנוצצת שמולי, זו שכולם משפריצים ממנה, זו שהיא לבטח טובה יותר מכל מה שמיקרוסופט תוכל להציע, מול כל זה רציתי רק חלונות XP. רציתי שהמיי דוקיומנטס שלי יחזור למקום שלו, ששורת התוכנות הפתוחות תחזור להיות ברורה ומובנת. רציתי שדברים יחזרו לעבוד כמו שאני רוצה.

תגיות