קפטן פיקוק - שעה בבר מגניב ליד הבימה

22:31 - אחרי שבועות קשים של קרחנה, עיין ערך מגה־ברים כמו וילה סוקולוב, לנדן ו־Apt98, אנחנו מחפשות קצת מרגוע לנפש פצועה. זמן טוב ללכת לבדוק את ה־Peacock, השכונתי החדש של שמעון משל (הברנש מאחורי אורקה, ארמדילו, קפה נוח ועוד) באזור הבימה, המתחם שלבש לאחרונה חזות מעניינת של פוגרום. אולי שם נרגיש בית.

22:39 - אנחנו בכניסה לפיקוק, שנראה מאוד עמוס יחסית לעובדה שנפתח רק לפני כשבועיים. ידיד שלי אומר שאיפה ששמעון משל מפליץ אנשים יבואו להריח, שזה קצת מגעיל, אבל לגמרי מדויק. אנחנו נכנסות פנימה ופוגשות מלצרית מתולתלת וסימפטית, והיא מציעה לנו להזמין משו לשתות עד שיתפנה מושב. אנחנו נענות להצעה ומבקשות שני שלישים של טובורג, בכוסות נפרדות.

22:47 - המקום, שנראה כמו האח החתיך והבוגר של הארמדילו ברחוב אחד העם, מאוד נעים לחיקנו ומריח לנו אירופה. על הבר יושבות בעיקר זוגות של בנות הטרוסקסואליות, את השולחנות כובשות קבוצות של חבר'ה, ברקע יש מוזיקת רוק כיפית בסאונד לא מושלם, החלל מואר באופן מחמיא והאווירה טובה לבריוש. הייתי אומרת שזה המקום הכי מגניב כרגע בעיר, אבל זה יהיה שקר. ועדיין, הוא לגמרי בטופ פייב, נכון לכתיבת שטויות אלה.

22:58 - אחרי המתנה לא מייגעת מתפנה מקום על הבר. אנחנו מניידות הישבן ותופסות מקום טוב באמצע, בין צמד חמודות מסופרות היטב עם מרלבורו והמבורגר לבין זוג נורדים עם בירה בהירה ומשקפיים. "צהוב או לבן?", שואל אותנו מיד הברמן, גם הוא מתולתל, ממש כמו המלצרית, אבל בדרגת קרזול נמוכה. "צהוב?", אני יורה תשובה אינטואיטיבית, מהולה בחשש. שני צ'ייסרים עם וויסקי נמזגים עבורנו, און דה האוס אוף תלתלים. טו־שה לאינטואיציה הנשית.

23:09 - מבט רוחבי מגלה שיושבי הבר הם אנשים מאוד רגילים, שזה לא בהכרח מעליב. זוגות הבנות, למעט הצמד המוצלח מימיננו, רגילות לגמרי - לא יפות בצורה יוצאת דופן, לא מכוערות, לא נראות מבריקות אבל גם לא סאתמות. לאחת יש קעקוע של הנסיך הקטן על השכם (סו ניינטיז), על האחרת המקעקע עשה פסטיבל, אם זה עוזר להבין את האווירה. הגברים במקום גם הם רגילים למדי - לא מגניבים, אבל גם לא חנונים, לא חתיכים אבל לא מכוערים תחת, לא חרמנים אש, אבל גם לא נטולי ליבידו. רגילים, נו. לא גמגמתי.

23:15 - לפני שהוויסקי מטמטם אותנו, אנחנו פונות להזמין מזון. תפריט הבר העשיר והמגרה כתוב על לוח ירוק ענקי, בכתב יד שלירון מאבחנת כ"בעל הפרעות מינוריות". אנחנו הולכות על הפרעצל, בייגלה שמנמן ומלוח בעידון, על לביבות השרימפס ועל צלחת ירקות, כדי להחליק את הבצקים. אלה מגיעים אלינו במהירות, למעט השרימפסים, שבוששו לבוא. העיכוב מזכה אותנו בעוד שני צהובים על חשבון הברון (משל), ובקלות דעת.

23:29 - המקום, שהיה מפוצץ כשהגענו, מתחיל להתרוקן. יכול להיות שזה משהו שאמרנו, אבל קשה לסמוך כרגע על המילה שלנו. ייתכן שהצהובים גבו מחיר מיושבי השכונה, שצריכים לקום מחר בבוקר לחיים הרגילים שלהם. אין בזה שום פסול.

הפיקוק, מרמורק 14 תל אביב.