מתי נשללת זכותם של מתווכים לקבלת דמי תיווך?

שני פסקי דין שניתנו בימים האחרונים התייחסו לארועים בהם מתווכים לא היו זכאים לדמי תיווך. במקרה הראשון, קבע השופט עודד מאור מבית משפט השלום בתל אביב כי מתווכת אשר הגישה תביעה נגד בעלת נכס אינה זכאית לדמי תיווך כיוון שלא מילאה את כתובת הנכס המדויקת, כפי שמתבקש בתקנות המתווכים והמקרקעין, ועל כן הותירה את טופס ההחתמה 'פתוח'.

המתווכת, שלומית מזרחי, תבעה את מיכל זמירין, בעלת הדירה, ואת הרוכש, יהודה שמעוני, שיוצגו על ידי עורך דין ניר בר. זמירין חתמה על הסכם הזמנת שירותי תיווך עם מזרחי עבור דירה ברחוב סביון 17 ברמת גן ובמקביל פנתה למתווכים אחרים על מנת לקדם את מכירת הדירה במהירות. מזרחי הראתה לשמעוני את הדירה, אך לא החתימה אותו על המסמך בו הוצגו כל פרטי הדירה.

במקרה השני, דחתה לפני כמה ימים השופטת מלכה אביב מבית משפט השלום בירושלים את תביעתו של גיל נפתלי לדמי תיווך עבור עסקה בה רכשה חברת קים לוסטיגמן ייזום ובנייה מגרש בגבעה הצרפתית בירושלים. נפתלי אמנם הראה לבעלי החברה, מנחם לוסטיגמן, את המגרש, קבעה אביב, אולם המידע לגבי אותו מגרש וכן המסמכים הנוגעים לו, "הגיעו לידי נפתלי בדרך לא דרך ופעולה זו אינה פעולת תיווך".

נפתלי לא נפגש מעולם עם מוכר הנכס וןלא קיבל כל אישור למכור אותו, לכן היא קבעה כי "התובע אינו זכאי לדמי תיווך בגין הפעולה".