מבוכה בתפרון: היו"ר יעקב גלברד עובד ללא שכר

בשקט בשקט מתנהלת בחברת תפרון בשבועות האחרונים מיני דרמה. בעלי השליטה ביצרנית מוצרי ההלבשה התחתונה, קרן פימי ומבטח שמיר, לא מצליחים לאשר את שכרו של יעקב גלברד, שמונה ליו"ר החברה בסוף 2007 באסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה.

גלברד עובד כיו"ר פעיל מה-1 בינואר בלי לקבל שכר. שתי אסיפות שנועדו לדון באישור תנאי שכרו של מנכ"ל בזק לשעבר - נדחו. האסיפה הראשונה, שהיתה אמורה להיערך ב־26 בפברואר, נדחתה בלי לקבוע מועד חדש. ב־25 במרץ הודיעה החברה על אסיפה במועד חדש, 16 באפריל, אולם כשבוע קודם לכן, ב־10 באפריל, נדחתה האסיפה שוב למועד בלתי ידוע.

הרקע לאירועים מעמיד במבוכה את הנהלת החברה ואת הדירקטוריון בראשותם של ישי דוידי ומאיר שמיר. מתברר כי החלטת דירקטוריון תפרון מ־27 בדצמבר, שאמורה היתה לאשר את מינויו של גלברד - איננה חוקית. אישור כזה מחייב נוכחות של הדירקטורים החיצוניים בישיבה, אולם התברר כי יעקב אלינב, היו"ר לשעבר של ועדת ההשקעות של בנק הפועלים, מכהן כדח"צ - אף שהקדנציה בת שלוש השנים שלו הסתיימה כבר ביולי 2007 ומינויו כבר

אינו תקף.

מירוץ נגד הזמן

כדי לאשר את תנאי העסקתו של גלברד פתח הדירקטוריון במירוץ לחידוש מינויו של אלינב, מכיוון שרק חידוש מינויו של הדירקטור החיצוני יוכל להביא לאישור תנאי השכר של גלברד, שזכאי לשכר חודשי של 60 אלף שקל ול־300 אלף אופציות במחיר מימוש של המניה ביום מתן האופציות בבורסה בניו יורק.

כאן נכנס לתמונה בנק ההשקעות האמריקאי וולינגטון קפיטל מבוסטון. בארץ בנק זה לא ידוע כל כך, אולם מדובר באחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, המנהל מאות מיליארדי דולרים עבור גופים מוסדיים בארה"ב. כך לדוגמה, בעת הנפקת סמייל 012 שבשליטת שאול אלוביץ' רכש הבנק כ־6% ממניות החברה.

בנק זה הפך לבעל עניין בתפרון במחצית 2007 בעקבות מצגת שערכה תפרון לבנק. הוא רכש מניות במחירים של עד 10 דולרים למניה, כמעט פי שלושה ממחירה היום, והגדיל את אחזקותיו עד ל־14.76%. קרן פימי ומבטח שמיר מחזיקות ב־22.7%. לכן באופן תיאורטי וולינגטון יכול לחבור לבעלי מניות קטנים יותר, כמו אריה וולפסון, בעל השליטה לשעבר שמחזיק עדיין בכ־4.8% על פי הערכות, וליטול את השליטה בחברה.

האם זו אופציה בכלל? תפרון כינסה ב־9 באפריל אסיפה כללית של בעלי המניות כדי לאשר מחדש את מינויו של אלינב כדח"צ ולסלול את הדרך לאישור תנאי שכרו של גלברד. אולם באסיפה נדהמו לגלות כי וולינגטון הגיש התנגדות וטרפד את הבקשה. רוב רגיל באסיפה היה מאפשר להעביר את ההחלטה, אולם החלטה כזו דורשת רוב של שליש לא נגוע, לכן התנגדותו של וולינגטון הספיקה כדי לטרפד את הבקשה. כעת החברה "תקועה" בלי דח"צ ובלי יכולת לאשר את שכרו של גלברד. וולינגטון איננו גוף שמחפש שליטה, אומרים גורמים המקורבים לנעשה בתפרון, והמטרה שלו היתה רק לזעזע את הניהול בחברה.

תוצאות מאכזבות

התוצאות של תפרון ב־2007 היו מאכזבות מאוד. ברבעון הרביעי הפסידה החברה 2.4 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 4.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. גם שורת ההכנסות הציגה ירידה של 22% ל־39 מיליון דולר, לעומת 50 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה הציגה הפסד תפעולי של 6.8 מיליון דולר ברבעון, לעומת רווח תפעולי של 6.4 מיליון דולר ברבעון המקביל.

החברה הסבירה את הצניחה ברווח התפעולי בשל מחיקה חד־פעמית בסכום של 700 אלף דולר, שנבעה מהתיישנות המלאי ומהיחלשות הדולר בחודשים האחרונים (שכן הסחורה מיוצאת ברובה לחברות אמריקאיות). בסיכום שנתי הסתכמו הכנסות החברה ב־158.6 מיליון דולר - ירידה של 15.7% לעומת 2006. הרווח הנקי הסתכם בכחצי מיליון דולר בלבד, או 2 סנטים למניה, לעומת רווח של 18.4 מיליון דולר, או 89 סנט למניה. החברה הסבירה את הירידה בהכנסות בירידה במכירות מוצרי הלבוש האקטיבי, בעיקר לחברת נייקי, ובירידה במכירות של מוצרי הלבשה תחתונה שיוצרו עבור ויקטוריה סיקרט.

יוסי שירן, מנכ"ל תפרון, אמר בשיחת הוועידה כי החברה צופה המשך מגמה שלילית גם במחצית הראשונה של 2008, וכי החברה עובדת על ניסוח תוכנית אסטרטגית ותפעולית עם גלברד כדי להגדיל את בסיס ההכנסות ולשפר את יעילות התפעול תוך כדי הקטנת העלויות.

כמו וולינגטון, גם בעלי השליטה בחברה מאוכזבים מהתוצאות, וייתכן שזהו הרקע להבאתו של גלברד. "ישי דוידי היה יו"ר לא פעיל, ואילו גלברד יהיה פעיל הרבה יותר, מה שעשוי לגרום לפגיעה מסוימת בסמכויותיו של שירן", אמר גורם המקורב לחברה. שירן עצמו אמר אתמול כי הקשר של החברה עם וולינגטון הוא קשר רגיל של חברה עם המשקיעים שלה.

כשמחיר המניה של תפרון עומד על 3.5 דולרים בלבד, ושווי השוק הוא 75 מיליון דולר בלבד (שליש מהשווי לפני שנה), יש הרבה בעלי מניות כועסים שעלולים להפריע.

יהיה מעניין לעקוב אחר האירועים בחברה, ולראות אם יצליחו בעלי השליטה להעביר את ההחלטה על מינויו של אלינב ובעקבותיה את ההחלטה על תנאי השכר של גלברד. הפעם, מן הסתם, תכונס אסיפה כזו רק אם יידעו בעלי השליטה בחברה כי הסיכוי להעביר את ההחלטה הוא גבוה.

אם וולינגטון ימשיך להציק עלולים דוידי ושמיר למצוא את עצמם במצב מביך, מכיוון שכשבנק כמו וולינגטון מחליט לעשות צרות - זו בעיה.