מי ישקם את ניו יורק ניקס?

ב־2 באפריל הוחתם בניו יורק ניקס נשיא חדש - דוני וולש, שהחליף את איזיאה תומס בתפקיד. תומס נשאר כמאמן. שבועיים לאחר מכן סיימה הקבוצה עוד עונה איומה עם 23 ניצחונות בלבד בהפסד מביך לאינדיאנה.

ההפסד סיכם היטב 5 שנים איומות שחוו אוהדי הניקס תחת פיקודו של תומס: במשחק הופיעו הניקס ללא סטפון מרבורי, שהסתכסך עם איזיאה וקיבל 20 מיליון דולר כדי שלא יגיע למשחקים. אדי קארי העצלן, שמרוויח 9 מיליון דולר, גמר את העונה בפציעה וכבר מזמן לא משחק וגם ג'רום "מי לעזאזל אתה?! ולמה את מרוויח 5.8 מיליון דולר" גיימס לא היה על המגרש.

על הספסל ישב קוונטין ריצ'ארדסון, שמרוויח למעלה מ־8 מיליון דולר ולידו בילה מליק רוז, שמרוויח כ־7 מיליון דולר. שניהם לא שיחקו. ג'ארד גפריז שמרוויח כ־5.6 מיליון דולר והפתיע לטובה כאשר עלה מהספסל ותרם 3 נקודות. דיוויד לי נייט רובינסון ווילסון צ'נדלר, שמרוויחים כמיליון דולר לעונה כ"א, עלו בחמישייה.

שלושה ימים לאחר מכן פיטר וולש את תומס, שיישאר במסגרת המועדון כ"יועץ אישי", אך, וזו הבשורה המשמחת ביותר לאוהדי הניקס, הוא יהיה ללא כל סמכות.

בניקס מסכמים עידן שחור משחור, אולם הקבוצה נותרה העשירה בליגה מבחינת שווי, הודות לתאי VIP שעולים כמעט חצי מיליון דולר לעונה, חוזה טלוויזיה מהיקרים בליגה ובעלים עשירים - כייבלוויז'ן.

כישלון בכל פרמטר

תומס הולך לא לפני שהוא רושם הישג נדיר בתולדות הליגה. ממוצע עלוב של 28 ניצחונות לעונה ב־4 השנים בהן ניהל את המועדון, ירידה בתפוסה של האולם הביתי הכי מפורסם בעולם, המדיסון סקוור גארדן - וכמובן, מזכרת לבאים אחריו בדמות סגל השחקנים היקר בתולדות הליגה שנטול כל כישרון ומוסר עבודה.

כאשר כיכב במדי דטרויט, נקרא איזיאה "הרוצח בעל פני התינוק" בגלל מסירותיו המדויקות והקליעות החשובות שהרגו את היריבות. אותם פני תינוק, כנשיא וכמאמן הניקס, רצחו את המועדון הניו יורקי עם הפסד תפעולי של 42 מיליון דולר ב־2007, שבא אחרי הפסד של 39 מיליון דולר ב־2006. על המגרש, אופן המשחק המבולבל, חסר הדרך ורב השינויים עקר כל רגש של הזדהות מצד הקהל עם שחקני הניקס: בפייסבוק יש אפילו קבוצה שנקראת "להיות אוהד ניקס גרם לי לשנוא כדורסל".

סימנים לחוסר יכולתו של תומס כמנהל הופיעו כבר בעבר. באוקטובר 1999 רכש תומס את ה־CBA, הליגה החצי מקצוענית בארה"ב ב־5 מיליון דולר. הוא בנה על כך שה־NBA יראה בליגה שלו כחממה רשמית לשחקנים, כפי שיש לליגות הבייסבול וההוקי.

 ב־NBA גם ראו הרבה היגיון בהפיכת ה־CBA לחממה רשמית והציעו לתומס 11 מיליון דולר עבורה. אולם תומס לא הסתפק ברווח של 6 מיליון וסירב להצעה. ב־NBA החליטו לוותר ולהקים ליגת חממה לבד. אחרי מספר חודשים, באוקטובר 2000, שנה לאחר שתומס רכש אותה, ה־CBA הכריזה על פשיטת רגל. מנהלים בליגה אמרו שתומס הוביל אותה אל אבדון עם התנהלות גרועה והוצאות ענק מיותרות.

עתיד ורוד?

נשמע מוכר? גם בניקס התנהל איזיאה בצודרה דומה. הוא קיבל פעמיים חוזים ארוכי טווח וחופש לעשות כרצונו עם השחקנים והביא את הקבוצה לפשיטת רגל מקצועית וכלכלית. הניקס שילמו כ־100 מיליון דולר מדי שנה על שכר ועל "מס המותרות" של הליגה, אותו משלמים על חריגה מעל תקרת השכר. בשנה שעברה, עלות שכר שחקני ניו יורק היתה 166 מיליון דולר, שכללה מס מותרות של 45 מיליון דולר.

ההוצאות הכבדות לא הרתיעו את ג'יימס דולן, הבעלים. זה הגן על תומס פעם אחר פעם בפני הביקורת הנוקבת של העיתונות הניו יורקית הנשכנית. לשיא הגיעו הדברים כאשר דולן שילם מכיסו קנס של 11.6 מיליון דולר, שגזר בית המשפט על תומס בגין הטרדה מינית של עובדת הארגון. הניקס העלובים יחפשו כעת את המאמן השישי שלהם מאז שאיזיאה נכנס לתפקידו כנשיא המעודון בעונת 2003-04.

איזיאה מותיר אחריו גל של חורבות יקרות וחוקי הליגה יקשו על הניקס לשלוח את השחקנים שלהם ולפתוח מקום בתקרת השכר לדם חדש. אבל הבשורות הטובות לאוהדי הניקס, אמרגניה, ואולי בעיקר בעליה – ואותם יש לכתוב שוב ושוב בכדי להאמין - נותרו בעינן: איזיאה הלך.