בונים בריכה? אספנו עבורכם את כל החידושים בתחום

אף שהכנרת - הבריכה הציבורית הגדולה ביותר בארץ - הולכת ומתייבשת, ניכרת בשנים האחרונות עלייה במספר בריכות השחייה המוקמות בישראל.

"אני מעריך שבארץ מוקמות מדי שנה כ-1,000 בריכות שחייה פרטיות", אומר גיא אילון מחברת אילון הנדסה - בריכות שחייה ומוצרי ספא. "אין נתונים רשמיים מאחר שמשרד הבריאות אינו מאשר ומפקח על בריכות פרטיות, אבל לדוגמה בשכונה 13 החדשה בקיסריה יש 130 בתים ובכל אחד בריכה. נתון נוסף מספקת חברת מיטרוניקס, המשווקת רובוטים לניקוי בריכות: הם מוכרים כ-800 רובוטים בשנה, ותחשוב שהם לא היחידים".

את המספר הגבוה הזה ניתן להסביר בעלייה ברמת החיים, שמביאה לעלייה באיכות הבנייה במרכזי הערים, שם נבנים כיום בניינים שיש בהם בריכת שחייה פרטית. זאת לצד פיתוח מואץ של פריפריה צמודת קרקע והתרחבות ענף התיירות. גם השיפורים הטכנולוגיים בבריכות, שהביאו לתיעושן ולהוזלת מחירן של בריכות מוכנות מראש, ללא צורך בחפירה, יציקת בטון וקבלת היתרים מהרשות העירונית, הפכו את החלום הרטוב על בריכת שחייה פרטית, שעלותה מתחילה ב-25 אלף דולר, למציאות בת השגה בישראל דלת המים.

ההחלטה

לפני שמתחילים בתכנון, צריך להחליט לאיזו מטרה רוצים את הבריכה: למסיבות פרועות, לשחייה ספורטיבית, לשעשועי ילדים, לטיפול פיזיותרפי לקשישים, או פשוט להתבוננות רוגעת ולשלווה. החלטה ראשונית זו תקבע מה יהיו סוג הבריכה, צורתה, חומרי החיפוי, התאורה, הצמחייה וכמובן העומק.

הצורה

בריכה היא אלמנט בולט מאוד. הבריכה מחזירה אור ומרצדת, צבעיה הכחולים מושכים את העין, ובמקרים רבים מתרכזת סביבה הפעילות בגינה או בגג, לכן הצורה שלה חשובה מאוד. אדריכלים משתמשים פעמים רבות בבריכה כאלמנט המקשר בין פנים הבית לחוץ, אלמנט שלעתים אף חודר לתוך חללי הדיור.

היום מקובלת בריכה מלבנית, וצורות אמורפיות חופשיות הן נדירות. הדגש הוא בעיקר על אלמנט האורך על חשבון הרוחב, על מנת שהבריכה תוכל לשמש לשחייה. בעבר היה מקובל כי בריכת שחייה לספורט תהיה בעומק של עד 3 מטרים. היום נבנות בריכות רדודות יותר בעומק של 90–180 ס"מ, המספיק לשחייה ללא קפיצות ראש אולימפיות. עומק זה מאפשר התקנה על גגות מבנים, ללא בליטה חורגת פנימה או החוצה בגובה, וללא עומס משקל על תקרת המבנה.

יש גם בריכות אקולוגיות, שמתכננת חברת עפרה הידרוס, המדמות מעיינות או נחלים בטבע. הבריכות בנויות בצורות זורמות, ולצדן סלעים וצמחיית מים, שמעבר ליופיים משמשים גם כפילטר לניקוי טבעי. כך נוצרת מערכת אקולוגית שלמה הכוללת גם מיני דו-חיים, למשל קרפדות האוכלות חרקים.

תחזוקה

מי שלא מעוניין להתרחץ עם קרפדות יצטרך לטפל במים בשיטות טיהור המבוססות על כלור. בריכת כלור מודרנית מצטלמת טוב ומתאימה לסגנון האדריכלי המודרני. השיטה המועדפת היום היא אלקטרוליזה של מלחים, שבה, שלא כמו בשיטות הכלור הוותיקות, ריח הכלור מופחת, לרווחת הציבור החושש מסרטן או מגירויי עור או עיניים, וגם מחירה זול לטווח ארוך. אלא שבסופו של דבר גם כאן יש שאיפה של אדי כלור, ובריכה מקורה כזו בתוך הבית או קרוב אליו מחייבת אוורור תמידי ותחזוקה שוטפת של המערכת. בריכות אקולוגיות, לעומת זאת, כמעט אינן דורשות תחזוקה, ואין להן ריח של כלור.

חשוב שהמים בבריכה לא יעמדו, ותהיה תחלופה תמידית. קיימים שני סגנונות עיצוביים לסחרור מים לבריכה: האחד באמצעות גלישה לפתחי ניקוז בצדדים, כשהבריכה בגובה פני הריצוף, והשני בשיטת ה"סקימר", כשמי הבריכה נמוכים יותר מפני הריצוף בכ-30–40 ס"מ, מעין אמבטיה עמוקה. "עלות התחזוקה, הכוללת מים, חשמל וכימיקלים, היא כ-400 שקל בחודש", אומר עלי ראובני מאילון הנדסה.

חיפויים

בנגב קרמיקה אפשר להזמין אריחים עם דוגמאות של תמונות אישיות בהזמנה מיוחדת, ואריחים עם פוספט הפולטים בלילה אור הנקלט במשך היום; אריחי פסיפס של חברת בוכטל מסוג Hydrotect הם אנטי בקטריאליים, דוחי לכלוך וקלים לניקוי.

מי שמעדיף את המראה החלק יכול להשתמש בטיח ייעודי של חברת מרבלייט, המגיע במגוון צבעים ומאפשר למשל להשתמש בגוון כהה, שישווה לבריכה מראה חלק ויהפוך אותה לראי המשקף את השמים והעצים. בריכות בעלות דופנות זכוכית או קרקעית מזכוכית לגג הן אולי היפות ביותר, אבל מחירן בהתאם, וכך גם תחזוקתן וניקיונן.

סביב הבריכה

דק מעץ או מבמבוק, שהפך לטרנד הבא, ודשא גזום מסביב, ייצרו את המראה המושלם.

תאורה

ללילה ניתן לשלב תאורת מים לאווירה, כמו סיבים אופטיים בתוך המים, שמחליפים היום את המנורות השקועות בקירות הצדדיים, או גופי תאורה בגדלים שונים היכולים לצוף על המים במקום להאיר מתחתם.

אקססוריז

"החידושים המשמעותיים ביותר שהתפתחו בשנים האחרונות הם דווקא באקססוריז הנלווים לבריכה, ופחות בבריכה עצמה", טוען נדב שוורץ מחברת צלול בריכות שחייה, ובהם מעקות מזכוכית שקופה, שאינם פוגמים בלוק ובעיצוב אך מונעים נפילה לבריכה, בעיקר של ילדים, ונשלפים מחריץ נסתר ברצפה; זרמים לשחייה נגד הזרם או לעיסויים; כיסויים אוטומטיים לבריכה הנגללים לכיסים נסתרים; או רצפה כפולה המתרוממת בלחיצת כפתור ומאפשרת ניצול של שטח הבריכה כשהיא אינה פעילה.

דווקא שני הכיסויים האחרונים הם יתרון עצום לבריכות הללו בהשוואה לאלו האקולוגיות, מאחר שהם מונעים באקלים הישראלי החם את אידוי המים, המגיע לסנטימטר אחד ביום. גם בריכות שמאפשרות שחייה נגד הזרם הן חסכוניות יחסית, כיוון שהן יכולות להיות קטנות מאוד ולאפשר שחייה במקום, שנותנת את אותו אפקט של בריכה אולימפית.

בריכות למתחילים

ואם ידכם אינה משגת זאת, וחלום הבריכה עדיין נושף בעורפכם המיוזע, אתם יכולים להסתפק בבריכות העשויות מפיברגלס, שמובאות לביתכם ומוקמות בו ביום אחד, וגודלן המקסימלי 35 מ"ר. מחירן זול (כ-35 אלף שקל), אך חסרונן הגדול הוא שיש להחליפן אחרי כ-10 שנים, עם התבלות סיבי הזכוכית.

בריכות זולות עוד יותר, שמחירן אלפים בודדים, הן בריכות עיליות ללא בור, העשויות מקונסטרוקציה וציפוי או מפלסטיק מתנפח. אלה אמנם לא יאפשרו לכם לשחות, ובוודאי שלא נגד הזרם, אבל תוכלו לשבת וליהנות מזרמים בסגנון ג'קוזי קטן. לבריכה כזו גם אפשרויות מהירות וזולות לחימום (בדיוק מסיבה זו נוהגים לתכנן לצד הבריכות הגדולות פינה קטנה של ספא הכוללת ג'קוזי, ולצדו לעתים גם מקלחות וסאונה).

ואם גם לכך אין לכם כסף, אז תרמתם את תרומתכם האקולוגית הגדולה ביותר, ובמקום להסתגר בביתכם עם בריכתכם הקטנה והבזבזנית תוכלו לצאת לים, למעיינות או לכנרת ולהשתכשך עם שאר העם. כל זאת בתנאי שיישאר משהו מהם. ובמחשבה שנייה, אולי עדיף שתכינו את המעיין הפרטי שלכם, למקרה שעוד כמה שנים לא יישאר מהם כלום, בדיוק כמו ים המלח.