אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארבע חברות ישראליות גרעו עצמן מהמסחר בלונדון

ארבע חברות ישראליות גרעו עצמן מהמסחר בלונדון

שלוש שנים לאחר התנפחות בועת ה- AIM, הביאו סחירות אפסית ועלויות רישום גבוהות את החברות להפסיק את סחירותן בבורסה בלונדון

05.05.2008, 09:36 | ענת ציפקין

ארבע חברות ישראליות הנסחרות בבורסת AIM בלונדון ביקשו בחודשים האחרונים להיגרע מהמסחר: אדאמיינד, אורעד הייטק, גולד פרוסט וטסקום.

הרומן הלונדוני של החברות הישראליות היה קצר למדי והחל לפני שנתיים־שלוש. לונדון קרצה אז לחברות ישראליות קטנות שלא היו מסוגלות לגייס כסף בנאסד"ק. נוסף על כך, בורסת AIM נראתה אטרקטיבית בשל עלויות הרישום הנמוכות יחסית והתנאים המקלים בכל הקשור לפרסום הדו"חות.

אבל תוך זמן קצר למדי התבדו הציפיות שתלו החברות. כך, למשל, אורעד הייטק, שהחלה להיסחר בבורסת פרנקפורט ב־1999 וארבע שנים אחר כך, ביולי 2003, נרשמה למסחר גם בלונדון. החברה הסבירה אז כי הרישום הכפול ישפר את הנזילות והסחירות של המניה, ויקל על גיוס ההון בשווקים האירופיים.

חמש שנים חלפו, לחברה התברר כי הרישום הכפול גורר הוצאות גבוהות, ואילו המניה סובלת מהיקפי מסחר קטנים מאוד. לכן החליטה אורעד לבקש בתחילת החודש הבא את אישורם של בעלי המניות למחיקת המניה מהמסחר בלונדון, בעוד שהמסחר בפרנקפורט יימשך כרגיל.

"חברה ציבורית־פרטית"

יגאל גוזמן, מחברת BDO זיו האפט, אמר ל"כלכליסט" כי "כאשר חברה לא רואה את התועלת המיידית שברישום המניה בבורסה, היא תשקול את גריעתה. תועלת מיידית פירושה חשיפה לשווקים ולמשקיעים פוטנציאליים ואפשרות לגייס כסף במחירים הנכונים. כאשר מחיר המניה נופל, והחברה לא רואה אפשרות לגיוס במחירים נורמליים, היא תשקול להפסיק את המסחר, שכן התועלת ממנו הולכת ופוחתת".

דוגמה נוספת היא גולד פרוסט, החברה־נכדה של וויליפוד השקעות שבשליטת ארקדי גאידמק. גולד פרוסט מייצרת מוצרי מזון כשרים, והונפקה בבורסת לונדון לפני כשנתיים לפי שווי של כ־32 מיליון דולר. החברה הצליחה לגייס 7.5 מיליון דולר, והמחיר למניה עמד אז על 35 פני. מאז קרסה המניה ומחירה כיום מסתכם ב־6.5 פני בלבד.

מנכ"ל החברה צבי וויליגר אמר ל"כלכליסט" כי החברה הגיעה למסקנה שאין טעם להחזיק את גולד פרוסט בסטטוס של חברה ציבורית, עם כל ההוצאות הנלוות לכך, כאשר היא מתנהגת "כחברה פרטית", כלומר בלתי נסחרת. "מניה ללא סחירות היא לא מעניינת", אומר וויליגר.

מהודעה שהוציאה החברה לבורסה, מתברר שבעשרת החודשים האחרונים התנהל מסחר רק ב־0.019% מההון המונפק של החברה הרשום למסחר. ב־47 מבין 55 ימי המסחר שהתקיימו בחודשים פברואר־אפריל 2008 כלל לא התקיים מסחר במניה.

גם טסקום פרסמה הודעה רשמית לפיה הגריעה מהרישום בבורסת לונדון נובעת מרצון לחסוך עלויות. נוסף על כך הודיעה החברה כי הדירקטור החיצוני ג'ונתן גריי יתפטר כמקובל מיד לאחר השלמת הליך המחיקה מהבורסה (חברות הנסחרות ב־AIM נוהגות להחזיק דירקטורים מקומיים, אחד או שניים).

רוית הלוי, סמנכ"לית פיתוח עסקי בטסקום, אמרה ל"כלכליסט" כי "מצב השווקים כיום אינו נוח לחברות הרוצות להנפיק. בשנת 2005, בורסת AIM היתה מאוד חיובית לחברות ישראליות. כיום השוק מאוד חשדני כלפי חברות ישראליות, ונזהר מלהשקיע בהן".

הלוי מודה כי טסקום אינה מעריכה שביכולתה לגייס כסף דרך AIM בעתיד הנראה לעין. "הסחירות של המניה נמוכה מאוד, ועלויות הרישום בבורסת לונדון נעות בין 250 ל־400 אלף דולר. מכיוון שהרישום מעמיס גם הוצאות וגם תשומת לב ניהולית, החלטנו להוריד את המעמסה מהדו"חות הכספיים שלנו". החברה רשומה למסחר בבורסה בתל אביב. "אם נרצה לגייס כסף, נוכל לעשות בשוק המקומי", מסכמת הלוי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות