מנכ"ל סולבר למשקיעים: "מתאוששים אחרי שלוש שנים קשות"

במרץ 2004 הונפקה סולבר, יצרנית ומשווקת פולי הסויה והשמנים, בבורסה בתל אביב, אולם ההנפקה, שנחשבה בתחילה להצלחה גדולה בעקבות ביקושי הענק, הפכה עד מהרה לאכזבה גדולה.

הסיבה לכך היא שורת החלטות עסקיות כושלות שקיבלו בעלי השליטה דאז, חברי קיבוץ חצור, שהביאו לתוצאות כספיות מאכזבות וגרמו למשקיעים להדביק לחברה את הכינוי המפוקפק "ההנפקה הגרועה של העשור".

היום, ארבע שנים אחרי, עם בעלי שליטה והנהלה חדשה, כשברקע עליית מחירי הסחורות, מתחילה החברה להסיר את הכתם שדבק בה.

התחלה אופטימית

מיד לאחר ההנפקה פרסמה סולבר את הדו"חות הטובים בתולדותיה. את הרבעון הרביעי של 2003 היא סיימה עם רווח נקי של 11.5 מיליון שקל, אלא שבדו"חות הבאים כבר צומצם הרווח ל-2.6 מיליון שקל, ובאלה שלאחר מכן עברה החברה להפסד של 12.9 מיליון שקל.

מנכ"ל החברה בזמנו מיכה הררי הודה שמדובר בדו"חות קטסטרופליים, והודיע על ביצוע רכישה חוזרת של מניות ואופציות בהיקף של עד 3% ממניות החברה. כמו כן הודיע כי קיבוץ חצור, בעל המניות העיקרי, יקים ועדה לבדיקת אופן ביצוע פעילות הסחר של החברה. אולם תוכניות החירום לא הועילו, וגם בשנים הבאות היא המשיכה להציג הפסדים שהגיעו לכדי הערת עסק חי בדו"חות סיכום הרבעון השני של 2006.

בתחילת 2007 הרוחות האופטימיות חזרו לנשוב כאשר קרן פייט, מבטח שמיר ואורי יהודאי רכשו את השליטה והזרימו לחברה כ-80 מיליון שקל. בהנפקה נוספת גייסה סולבר כ-20 מיליון שקל, תוך פריעת התחייבויות החברה לבעלי האג"ח. כחלק מעצירת הסחף אף הובא מנהל חדש לחברה, שאול שלח, איש שטראוס במשך 20 שנה.

סימני התאוששות

השינויים הביאו גם לתוצאות אחרות. לראשונה זה שלוש שנים הציגה החברה בשורה התחתונה רווח נקי. המקור העיקרי לרווח הוא אמנם הכנסה חד-פעמית כתוצאה מהסדר עם בעלי האג"ח, הכנסה שבלעדיה היה נרשם לחברה הפסד של כמיליון שקל - אך זהו לא ההפסד הדו־ספרתי שאליו התרגלו.

בחינה מעמיקה יותר של התוצאות נותנת אינדיקציות נוספות להתאוששות. החברה עברה מהפסד תפעולי של 1.7 מיליון שקל ב-2006 לרווח של 16.2 מיליון שקל, הרווח הגולמי עלה ב-21.5% לרמה של 67.4 מיליון שקל וההכנסות עלו ב-10% לרמה של 558.7 מיליון שקל.

מי שמתקשים עדיין להפנים את השינוי הם המשקיעים במניית סולבר, שאיבדה קרוב ל-26% מתחילת השנה, והיא נסחרת כיום ברמה של 4 שקלים - 88% פחות ממחיר ההנפקה.

"מה שיקבע את עתידה של החברה היא הפעילות בתחום חלבוני הסויה", אומר שאול שלח, מנכ"ל החברה, "פעילות שבה אין לסולבר מתחרה בישראל ושהכי חשופה למחירי המזון, שנמצאים בחודשים האחרונים בעלייה".

אתם לא חוששים שהביקוש למוצרים יירד בעקבות עליית המחירים?

"בחלק מהאפליקציות של הסויה מחפשים תחליפים בגלל עליות המחירים, אבל זה בשוליים. בגדול, אין שינוי משמעותי בהיקפי הצריכה של חלבוני הסויה. חלק גדול מהמשבר העולמי הוא בגלל שמדובר במוצרים בסיסיים עם ביקוש קשיח, שהיקף ההוצאה לגביהם קבוע. אין באמת מדינות שבהן יצרכו פחות אורז, כפי שאין מדינות כמעט שבהן מותג בשר יקטין את אחוז הסויה במוצרים שלו".

היום, אומר שלח, בדומה למרבית היצואניות, "הבעיה העיקרית של סולבר היא שער הדולר. כמעט 100% מההכנסות שלנו צמודות דולר, ולכן אנחנו צריכים להשתמש במכשירים פיננסיים שיגנו עלינו מכך. המצב דומה היום להוספת 50 עובדים לחברה, ולולא השחיקה, ודאי שהיינו מציגים תוצאות חיוביות. בתקופה בה הדולר יורד - החשיפה שלך היא הכי גדולה, תקופה קטסטרופלית, אך אחרי שהדולר יתייצב נהיה במצב גרוע".

מדוע האופטימיות שבעליית המחירים לא באה לידי ביטוי במחיר המניה?

"עד היום לא כל כך עסקנו במחיר המניה, וגם היום זה עוד מוקדם מדי לעשות זאת. עם זאת, הדאגה למניה תגיע כאשר נראה במחירה את המדד העיקרי לערך של החברה. אנחנו אחרי שלוש שנים קשות, אבל אני בטוח שהיום אנחנו בשלב היציאה מהן. היום השאלות הן כבר תפעוליות - כמה, מה, באיזה מחיר למכור - אבל לא מדובר באותה חברה שהיינו בשנים 2005-2006 עם רצף של תקלות, השקעות גדולות בזמן קצר ועסקאות לא מוצלחות".

כניסתו של מאיר שמיר לחברה היא קריצה לשיתוף פעולה עם תנובה?

"לא יותר מקריצה. אין כרגע שום דבר מעשי על הפרק. אם יהיה שיתוף פעולה בעתיד, הוא יהיה על בסיס כלכלי, ולא בגלל מעורבותו של שמיר, שכן אני סבור שיש לתנובה אינטרס כלכלי אמיתי לעבוד איתנו".

מכנים אתכם ההנפקה הגרועה של העשור.

"גרועה, לא. מאכזבת, אולי".