אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם ישראל הגיעה לעצמאות כלכלית? צילום: גדי קבלו

האם ישראל הגיעה לעצמאות כלכלית?

מצד אחד היצוא שובר שיא, מצד שני אנחנו עדיין תלויים בסיוע האמריקאי; מצד אחד הבורסה תלויה בחברות הדירוג, מצד שני הממשלה חופשית לקבוע את מדיניותה. פרופ' אביה ספיבק במאמר מיוחד ל"כלכליסט" על 60 שנות כלכלה ישראלית. והשורה התחתונה?

07.05.2008, 09:02 | אביה ספיבק

יש מי שאומר שישראל אינה עצמאית כלכלית, כי היא מתקיימת בזכות הסיוע האמריקאי. אחרים אומרים לנו שבגלל הגלובליזציה ידינו כבולות במשמעת השוק העולמי, "משמעת תקציבית", ואם נפר אותה ניענש על ידי השווקים.

שאלת העצמאות הכלכלית מעניינת וחשובה, ורבים מסביבה הבלבול וחוסר הידע. הגלגול הראשון שלה היה עם הקמת המדינה: הנסיעה של בן־גוריון אל יהודים עשירים בחו"ל להשיג דולרים למימון הוצאות המדינה הצעירה וחסרת המשאבים. הגלגול השני היה בעשורים הראשונים של קיום המדינה, כאשר היה באופן כרוני יבוא גבוה מיצוא, ואת ההפרש סגרו באמצעות מענקים מחו"ל והלוואות.

אנו נראה בעזרת נתונים שאין לנו בעיית מטבע חוץ, ומצבנו מצוין. כמו כן ייטען שהדבר מאפשר לנו בחירה, בלי לפגוע במשמעת השווקים, למרות ההפחדות של כל מיני גורמים. כלומר: יש לנו כרגע מידה מרובה של עצמאות כלכלית.

פירות בשוק. יותר יצוא מיבוא, צילום: יריב כץ פירות בשוק. יותר יצוא מיבוא | צילום: יריב כץ פירות בשוק. יותר יצוא מיבוא, צילום: יריב כץ

1. גידול מדהים ביצוא

מבחינה כספית־חשבונאית טהורה, איננו תלויים בתמיכה האמריקאית. בטבלה המצורפת להלן אנו רואים כי בשנת 2007 ההכנסות של ישראל במטבע חוץ מיצוא ומהעברות (כלומר מתנות) מחו"ל היו גדולות ב־5 מיליארד דולר מההוצאות במטבע חוץ על יבוא (זהו "העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים"). הסיוע האמריקאי מהווה מתוכו רק 2.5 מיליארד דולר, ואפילו אם היה מתבטל הסיוע היינו בעודף של 2.5 מיליארד בשנת 2007. תמונה זו מתקיימת משנת 2004.

כדאי לראות כמה קטן היקף הסיוע ביחס ליצוא הישראלי בשנת 2007, שעומד על יותר מ־70 מיליארד דולר, או אפילו ביחס ליתרות המט"ח בבנק ישראל, שהן כ־30 מיליארד דולר.

העוצמה של המשק הישראלי ניכרת בגידול המדהים של היצוא בחמש השנים האלה: מ־43.6 מיליארד דולר

ב־2003 ל־71.4 מיליארד דולר ב־2007, וכן בכך שהיבוא היה כמעט שווה ליצוא בשנים אלו. נשים לב כי ב־1980 או אפילו ב־1990, היה היצוא קטן בהרבה מהיבוא במונחי אחוזים.

אינדיקטור נוסף לעצמאות כלכלית הוא השאלה אם חייבים לך כסף או שאתה חייב כסף לאחרים. חלקכם יופתעו בוודאי לשמוע כי בשנים האחרונות הפכה ישראל מלווה מהעולם למלווה לעולם. העולם חייב לישראלים 38 מיליארד דולר נטו.

2. ארצות הברית עדיין משפיעה

בניגוד למה שחושבים, הכלכלה אינה ניתנת להפרדה מתחומים אחרים, וכך הוא בנוגע לתלותנו בארצות הברית. לפי החשבון, אנו יכולים לכאורה להסתדר בלי הסיוע האמריקאי, שהוא בעיקרו צבאי. אולם זוהי גישה שטחית. ראשית, נסתכל על הצד הצבאי. בנוסף לסיוע האמריקאי מתקבלות טכנולוגיות חדשות החיוניות לשמירת פער האיכות של ישראל, כגון מטוסי קו ראשון, טילים ופצצות חכמות. גם היצוא הביטחוני, שמהווה חלק חשוב מיצוא הטכנולוגיה העילית, תלוי בשיתוף פעולה אמריקאי.

שנית, הערבויות האמריקאיות להלוואה של 10 מיליארד דולר תרמו הרבה ליציאת המשק הישראלי מהלחץ הפיננסי של אמצע 2002, שבו הגיע הדולר לשער חליפין של חמישה שקלים. שלישית, היצוא לארה"ב גדל מאוד בזכות הסכם סחר חופשי שנחתם בשנת 1985 ונכנס לתוקף מלא ב־1995. ורביעית, גיוס ההון של הטכנולוגיה העילית נעשה רובו ככולו בארה"ב.

לסיכום - אם האמריקאים ירצו ללחוץ עלינו באמצעות הצד הכלכלי, יש להם הרבה מנופים אפשריים והרבה ברזים שהם יכולים לסגור.

3. לא לפחד מהשווקים בחו"ל

באשר לתלות של ישראל במשמעת השווקים, יש הטוענים שבאופן מהותי אין לנו עצמאות ושבעולם הגלובלי יש כללים שחייבים לציית להם, אחרת נקבל קטסטרופה כלכלית. זוהי הדעה המובעת בטור ב"הארץ" מ־1 במאי 2008, שכותרתו "לעצור שור בדישו": "ראש הממשלה החל את הקדנציה בתוכניות למלחמה בעוני, אך המשיך בתוכנית רב־שנתית למתן תוספת תקציב אדירה לצה"ל בעקבות מלחמת לבנון השנייה. כל זאת למרות העובדה שוועדת וינוגרד קבעה שהכישלון במלחמה לא נבע מבעיה תקציבית.

"אחר כך הגיעה הרפורמה בחינוך ואחריה תוספת שכר גבוהה למרצים, ובהמשך השקעות נרחבות בכבישים, ברכבות, בקצבאות לקשישים, בסיוע לנוער בסיכון, בעדכון סל הבריאות, בהגדלת המשטרה באלף שוטרים, במיגון שדרות, בחוק אנשי המילואים, בתוספת למפוני גוש קטיף, בתוכנית הבראה לרשות השידור ועוד ועוד.

"כל מטרה היא חשובה וצודקת, אלא שהתקציב מוגבל. אם כל התוכניות הללו יקוימו כלשונן, תקציב 2009 יגדל בכ־10 מיליארד שקל, בשעה שהחוק מאפשר להגדילו ב־4 מיליארד שקל בלבד. התוצאה תהיה משבר כלכלי חריף, הורדת דירוג האשראי של ישראל, עלייה בריבית, ירידה בצמיחה ועלייה באבטלה".

בעצם, אומר הכותב, אין לישראל עצמאות כלכלית: רק ננסה להוציא יותר כסף, ומיד תהיה תגובה קטסטרופלית של השווקים בחו"ל. זוהי המשמעת של השווקים.

לדעתי, הטיעון אינו עומד במבחן ההיגיון הסביר. האם לכל הארצות המתקדמות בעולם, אשר עומדות במשמעת של השווקים, יש מערכות ציבור ורווחה בלתי אפשריות? האם נגזר עלינו להישאר בתחתית הבינלאומית בדירוג של תלמידים בני 15 במדעים (39 מתוך 57 במבחני פיזה בשנת 2006)? האם נגזר עלינו לחיות עם משטרה שבקושי מטפלת בעבירות רכוש? האם הקשישים שלנו צריכים לחיות בעוני? האם הדירוג הבינלאומי רוצה מערכת השכלה גבוהה מתפרקת? כל הארצות בעולם משקיעות היום סכומים עצומים במערכת ההשכלה הגבוהה, ורק אצלנו דו"ח שוחט מת ביום שנולד. רק אצלנו האי־שוויון עלה לממדים גדולים כל כך בשנים האחרונות.

האמת היא שאין שום קשר בין היקף הוצאות הממשלה לבין הדירוג הישראלי על פי סוכנויות הדירוג. אלה מעוניינות רק שהגירעון הממשלתי בתקציב יהיה קטן. כלומר, אם מממנים הוצאות גבוהות יותר על ידי מיסוי גבוה יותר ולא נוצר גידול בגירעון, אין פגיעה בדירוג. בעל הטור מבלבל בין הגירעון התקציבי ובין תקרת ההוצאה, שהיא זו שמונעת הוצאה גבוהה יותר.

4. פיצוי השכבות החלשות

עצמאות היא החופש לנקוט מדיניות כלכלית הרצויה למדינה. לדוגמה: אם אמנם הגענו לעצמאות תקציבית, נוכל לפצות את עניי עירנו על העלייה במחירי המזון. לפי לאה אחדות ממכון ון ליר, עד לאחרונה סמנכ"לית במוסד לביטוח לאומי, יש צורך להעלות את הקצבאות בעוד כ־200 עד 500 מיליון שקל כדי לפצות על עליית המחירים.

החישוב שלה פשוט: ב־12 החודשים האחרונים חלה עליית מחירים כללית בשיעור של 3.7%, ועליית מחירי המזון הסתכמה ב־9.1%. את הקצבאות לחלשים - זקנה ושארים, השלמת הכנסה, נכות וילדים - מעדכנים לפי המדד הכללי. אבל, טוענת בצדק לאה אחדות, העניים נפגעים יותר, כי סל ההוצאות שלהם מכיל אחוז גבוה יותר של הוצאות על מזון. אם נביא זאת בחשבון יתברר כי העדכון צריך להיות 4.6% - אחוז אחד מעבר לעליית המחירים הממוצעת. ואם נרצה להיות יותר נדיבים, בגלל הפגיעות של חלק מהאוכלוסייה החלשה, יש צורך בעדכון של 2%.

היקף הקצבאות הרלבנטיות הוא כ־20 מיליארד שקל, כך שאחוז מתוכן הוא 200 מיליון שקל. 2% הם כחצי מיליארד שקל - סכום קטן מתוך תקציב של כ־250 מיליארד שקל. העושר היחסי של ישראל גורם לכך שעליית מחירי המזון אינה בעיה אמיתית לעומת הבעיה אצל שכנותינו הפחות עשירות מצרים וירדן. אבל, לפי בעל הטור שהזכרנו לעיל אין לנו עצמאות כלכלית - איננו יכולים לעזור לעניים. למרות עושרנו היחסי, אם ננסה להוציא עוד כסף השווקים הבינלאומיים יענישו אותנו.

5. יש לנו חופש בחירה

בטור קודם ציטטתי את קובי הבר, הממונה על אגף התקציבים הקודם, שסיכם את כהונתו בכך שלישראל יש כעת חופש בחירה, חופש לבחור את המדיניות הכלכלית שנראית לה. אני מסכים לגמרי. לאחר שנים רבות הגענו למצב של חופש בחירה, ויש לנו עצמאות כלכלית. יום עצמאות כלכלית שמח!

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

תגיות