אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: תם עידן השוחד צילום: שאול גולן

במת כלכליסט: תם עידן השוחד

קביעת השוחד לעובד מדינה זרה כעבירה בחוק העונשין תגדע את המחלוקת בשאלה האם ניתן לדרוש כהוצאה לצורכי מס תשלומי שוחד במדינת חוץ, כאשר התשלום הוא תנאי למכירה ולביצוע שירותים

11.05.2008, 09:22 | יוסף גרוס

בימים אלה השלים משרד המשפטים את הצעת תזכיר חוק העונשין (תיקון - מתן שוחד לעובד ציבור זר), התשס"ח - 2008, הקובע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה או לעובד של ארגון ציבורי בינלאומי. הסעיף החדש המוצע כתוספת לחוק העונשין, קובע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר בקשר לניהול עסקאות. העונש המוצע לעבירה החדשה הוא כעונש בגין עבירה של שוחד עובד ציבור בישראל - 3.5 שנות מאסר.

ישראל חתמה כבר ב-2003 על אמנת האו"ם למלחמה בשחיתות (UNCAC), שהאיסור בחוק על מתן שוחד לעובד ציבור זר הנה תנאי להצטרפות אליה, אולם עד כה טרם אישררה אותה. ארגון שבי"ל (שקיפות בינלאומית) ישראל חזר והעלה את הצורך לאשרר את האמנה והפעיל לא מעט לחצים בנושא, שלאחרונה נשאו פרי עם הגשת תזכיר הצעת החוק. עם זאת נראה כי הזרז האמיתי הנו ההתקדמות לקראת קבלת ישראל כחברה בארגון המדינות המפותחות (OECD), הדורש מחבריו לחתום על אמנה בסגנון דומה.

המטרה העיקרית של שתי האמנות הנה ליצור אקלים בינלאומי נקי משחיתויות. בישראל מודעים שנים רבות לבעייתיות של הנושא, כאשר בצד השני ברור גם כי ללא הנוהג הפסול של שוחד עובדים במדינות זרות לא ניתן לבצע עסקאות ולעמוד בתחרות עם מדינות לא מעטות.

לא בכדי קובע תזכיר הצעת החוק כי כתב אישום והעמדה לדין בעבירה של שוחד עובד ציבור זר יוגשו רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, שכן קיימת רגישות רבה העלולה להתלוות להעמדה לדין על עבירה שבוצעה במדינה אחרת. טעם נוסף נעוץ בקשיי ההוכחה הכרוכים בהעמדה לדין על עבירות מסוג זה.

קביעת השוחד לעובד מדינה זרה כעבירה בחוק העונשין תגדע את המחלוקת בהיבט נוסף של הנושא והוא האם ניתן לדרוש כהוצאה לצרכי מס תשלומי שוחד במדינת חוץ, כאשר השוחד הוא תנאי למכירה ולביצוע שירותים. אין ספק כי מדובר בהוצאה שנוצרה כתנאי להכנסה ולכן מן הדין היה להכיר בה כהוצאה עסקית וזאת להבדיל מהוצאה בגין פעולה לא חוקית במדינת הבית.

רק לאחרונה נדרש ביהמ"ש המחוזי בת"א לסוגיה זו וכב' השופט מגן אלטוביה אישר את עמדת פקיד השומה כי אין להתיר הוצאת שוחד לבכירים גם במדינה זרה כהוצאה מותרת בניכוי מההכנסה (עמ"ה 1015/03). באותו מקרה, טענה הנישומה, כי כדי להגיע להסכם עם הגורמים המתאימים במדינה הזרה ולאור היקף העסקה נאלצה לשלם, כמקובל באותה מדינה, "עמלות תיווך", ולהעביר תשלומים לאישים שונים. ללא תשלומים אלה לא היה קיום לעסקה.

מה גרם לשינוי הגישה של שלטונות המס אשר לא נהגו בעבר לתקוף תשלומים אלה? ייתכן כי עובדותיו המיוחדות של המקרה הביאו גם למהפך. על פי העובדות, עיקר כספי השוחד נמשכו במזומן בידי מנהל החברה. החברה לא הציגה במהלך השומה כל תיעוד, ראיה חיצונית או אישור המעידים על טיב התשלומים, כיצד שולמו, למי שולמו ובשל מה. החברה לא הבהירה בהליך השומה כיצד בוצעו העברות הכספים פרט לכך שהוצאו מחשבון הבנק של החברה בישראל.

לא זו בלבד שהסכומים לא הוכרו כהוצאה אלא שפקיד השומה ראה במשיכות המזומן על ידי המנהל כהכנסה בידי בעלי השליטה בחברה ומנהלה. עמדתו של פקיד השומה הנה כי החברה לא עמדה בנטל להוכיח קיומן של הוצאות המוכרות בניכוי, בהיעדר תיעוד מתאים התומך בעמדתה כי אכן שולמו שלמונים ובאיזה היקף. בהיעדר תיעוד, טען פקיד השומה, אין אפשרות לחקור ולבקר את התשלומים.

לחלופין נטען כי אין להתיר את הניכוי מטעמים של "תקנת הציבור" ואכן טיעון חלופי זה נתקבל ע"י ביהמ"ש. ביהמ"ש מגיע למסקנה כי "הכרה בהוצאה של תשלומי שוחד, אף אם נעשו מחוץ לישראל, סותרת את יסודות החרות כאשר שוחד חותר תחת יסוד זה כמו תחת יסוד השוויון. זו סותרת את מחויבותה של מדינת ישראל להיות נאמנה למגילת האו"ם".

יזמים ומפעלים רבים עומדים עתה בפני תקופה חדשה בכל הקשור לעסקאות בינלאומיות במספר ניכר של מדינות, ועליהם להיות ערים להשלכות הפסיקה החדשה והחקיקה המוצעת.

פרופסור גרוס הוא מנהל תוכנית דירקטורים של לה"ב הפקולטה לניהול אוניברסיטת ת"א. מכהן כיו"ר שבי"ל (שקיפות בינלאומית) ישראל ויו"ר הפירמה גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי גרינברג ושות'

תגיות