צילום: אביגיל עוזי
כך מכר האוצר את בנק יהב והפך את דיסקונט לבנק של עובדי המדינה
חשיפת "כלכליסט" פגישות חשאיות ולחצים מאחורי הקלעים הובילו למכרז ההיסטורי בסיומו הפך דיסקונט לבנק של עובדי המדינה. ההתגייסות של האוצר למען הזוכה המאושר מעלה תמיהות באשר לעומד מאחוריה
למרות הגדרת הפגישה, הנושא שעמד על הפרק היה מוכר לציבור - בלעדיותו של בנק יהב במתן שירותים לעובדי המדינה. חודשים לאחר מכן, בתצהיר שיגיש לבית המשפט, יספר צולר כי הפגישה כמעט ולא עסקה בנושא ההתקשרות של הבנק, שבראשו עמד, עם המדינה, אלא בנושאים בנקאיים פחות: "הנושא שהחשכ"ל העלה באותה השיחה היה 'בעיית' השליטה של ההסתדרות בחברה למפעלי כלכלה (בעלת 50% בבנק יהב - מ"פ וא"פ)", מספר צולר בתצהיר.
"הוא ביקש לדעת איך אפשר 'להשיב את המצב לקדמותו', כאשר יו"ר דירקטוריון החברה יהיה נציג המדינה". היו"ר של החברה למפעלי כלכלה, אז וגם היום, הוא יושב ראש ההסתדרות עופר עיני, שנכנס לתפקיד כיו"ר הסתדרות עובדי המדינה. צולר נמנע אז מלהתייחס לסוגיה.
חודש מאוחר יותר, בפגישה שהתקיימה במשרדו של זליכה בירושלים, חזרו באוצר ודרשו את פתרון "הבעיה". לדבריו, זליכה וסגניו העלו את "הבעיה" עוד כמה פעמים, והוא הדגיש כי אין לו עניין בנושא וכי עיני הוא הכתובת.המכרז יוצא לדרך
כדי להבין את חשיבות הפגישות, יש לקפוץ למרץ 2006. ב-30 בחודש, לאחר דחיות ארוכות, פורסם המכרז למתן שירותים בנקאיים לעובדי המדינה. כעבור כמה שבועות התברר כי הזוכה במכרז לא היה בנק יהב, זה ששירת את עובדי המדינה מאז 1954, אלא בנק דיסקונט, שחרט על דגלו את הבנקאות הקמעונאית. תחקיר "כלכליסט" חושף את ההתנהלות שהובילה לעריכת המכרז ואת הצעדים שבהם נקט משרד האוצר לאחריו, המעוררים יותר מהרמת גבה באשר ליחס שלו זכה דיסקונט. מקורבים לבנק יהב תוהים אם טובת עובדי המדינה היא זו שעמדה לנגד עיניהם של אנשי אגף החשב הכללי בקיום המכרז, או שמא היה זה הכישלון שבהדחת עיני מהשליטה בחברה למפעלי כלכלה, המשותפת לאוצר ולהסתדרות. לטענת אותם גורמים, האוצר נותן סיוע חריג לבנק דיסקונט בניסיונותיו להעביר את עובדי המדינה להימנות עם לקוחות הבנק. עד לפני כשנה בנק יהב נשלט בחלקים שווים בידי בנק הפועלים (50%) והחברה למפעלי כלכלה (חברה מעורבת לפי הגדרתה החוקית), שמטרתה לדאוג לרווחת עובדי המדינה. בדירקטוריון החברה למפעלי כלכלה יושבים שישה נציגים של ההסתדרות ושישה נציגים של המדינה, וליושב הראש קול כפול. עד 2003 עמד בראש החברה נציב שירות המדינה שמואל הולנדר, ובעצם המדינה היתה זו שהכריעה באשר לפעילותה. אולם ב-2003 הצליח עופר עיני להיבחר ליו"ר הדירקטוריון, והשליטה עברה להסתדרות, למורת רוחם של אנשי האוצר.יהב שולחים מכתב, זליכה רוצה מכרז
הפגישות שתוארו קודם לכן ותועדו בתצהיריו של צולר מעידות עד כמה ביקשו אנשי האוצר להשיב את המצב לקדמותו. עם זאת, הניסיון להפסיק את בלעדיותו של יהב כבנק של עובדי המדינה החל כבר ב-1997, אז נחתם הסכם בין האוצר לבנק, המאריך את הרישיון שלו בארבע שנים. ההסכם הוארך שוב בחמש שנים ב-2001, עם אופציה לעוד שנתיים. המדינה ראתה בהסכם הישג, שכן העמלה המשולמת לבנק הופחתה מ-6% ל-0.5%.בשלב מסוים הבינו ראשי בנק יהב, מיקי צולר והמנכ"ל אז (והיו"ר הנוכחי) דוד בן-דוד, כי החשכ"ל במשרד האוצר נחוש להוציא את מתן השירותים הבנקאיים לעובדי המדינה למכרז, ולסיים את הבלעדיות של הבנק עם עובדי המדינה. צולר מסרב להתייחס כיום לטענות באשר לקשר בין כישלונה של המדינה להשתלט על החברה למפעלי כלכלה ובין הנחישות שהפגינו באוצר באשר לקידום המכרז. עם זאת, תגובתם של צולר ובן-דוד למהלך אז היתה מהירה.
הם ביקשו לייתר את המכרז, והודיעו כי הבנק ישווה את התנאים של עובדי המדינה לתנאים המופיעים במכרז. גם המדינה היתה אמורה לצאת נשכרת מהמהלך, ובמכתב ששלח צולר בפברואר 2006 לזליכה, הציע להוריד את העמלה שהמדינה משלמת לבנק ל-0%, מה שאמור היה לחסוך למדינה כ-8 מיליון שקל בשנה. המכתב, ככל הנראה, הגיע מאוחר מדי. יומיים אחרי הבחירות לכנסת, ב-30 במרץ 2006, יצא המכרז לדרך. בסיומו הוכתר דיסקונט כזוכה המאושר.
מצב העניינים גרם לבכירים באוצר, ובהם המנכ"ל ירום אריאב, לתהות באשר לנחיצות המכרז. בשבוע שבין רכישת בנק יהב על ידי בנק המזרחי לבין זכיית דיסקונט פנה אריאב לזליכה, שיבטל את המכרז. אריאב טען בפני עיני ובפני בכיר במערכת הבנקאית שהמכרז מיותר, אחרי שיהב וההסתדרות הגיעו להסכם שהוזיל את שירותי הבנקאות. זליכה ועיני אישרו ל"כלכליסט" כי הצעה כזו הונחה על השולחן. ירום אריאב, לעומתם, מכחיש. חצי שנה אחר כך מצא עצמו זליכה מחוץ לאוצר. מחליפו בסוף 2007, שוקי אורן, מצא ירושה בדמות הצורך להשלים את מעבר עובדי המדינה מיהב לדיסקונט.יהב מסולק מהשב"כ והמוסד
ב־25 בנובמבר, כחודש לפני כניסתו של בנק דיסקונט לנעליו של יהב, הודיע אורן כי האגף מקים מערכת סליקה של ההלוואות והניכויים משכר עובדי המדינה על חשבונו, בעלות תקציבית לא קטנה. עד כה סליקה זו התבצעה ביהב ועל חשבונו. מערכת הסליקה החלה לעבוד ב־1 בינואר 2008. המערכת שהקים האוצר היתה אמורה בתחילה לסלוק 1,550 גופים, שקיבלו עם השנים אישור להיכנס לתלוש המשכורת של עובדי המדינה ולחייבם (בין השאר: סוכנויות ביטוח, חנויות חשמל, רשתות שונות ועוד).אורן החליט להפסיק את הסליקה של כל אחד ממאות הגופים הללו, למעט בנק דיסקונט. בעקבות ההחלטה החלו עיצומים בשירות המדינה, וגם ועדת הכספים נדרשה לנושא. בינתיים נסוג אורן מעמדתו הקשיחה, אך עדיין מסרב לאפשר לבנק יהב להמשיך בפעילות הסליקה.
החלטה זו של אורן מצטרפת לשורת החלטות שנעשו בתיאום עם נציבות שירות המדינה, שנראות כאילו נועדו להכשיר את המעבר של עובדי המדינה מיהב לדיסקונט, ואולי אף להכריח אותם לעשות זאת; באחרונה פנה אגף החשכ"ל אל בתי חולים ואל מטה המשטרה בדרישה להוציא את סניף בנק יהב משטחם, אף שבחלק מהמקומות משלם הבנק שכר דירה. זאת לאחר שסניפי יהב כבר הוצאו ממטות המוסד והשב"כ. הוראה אחרת של החשכ"ל קובעת שאסור לתת לנציגים של גופי מסחר להיכנס למשרדי הממשלה. הכוונה היא לגופי מסחר בכלל, אך גורמים הבקיאים בהוראות מסבירים שהכוונה היא בעיקר ליהב.
בדיון בוועדת הכספים רמז נציג דיסקונט שהבנק זקוק לתמריץ בשביל לממש את הפוטנציאל שבמכרז. החשכ"ל, כך נראה, עושה כל שביכולתו כדי לעזור.רוצים להפריט, מתווכחים על התמורה
ברקע הדברים טוענים בהסתדרות ובכירים באוצר כי היו שמחים (אוצר) ומוכנים (הסתדרות) למכור את אחזקותיהם בבנק. בהסתדרות אומרים שלאור המבנה של החברה למפעלי כלכלה, אין הם יכולים למשוך דיבידנדים. עם זאת, התנאי של ההסתדרות למכירת חלקה הוא שהתמורה תועבר לרווחת עובדי המדינה.באוצר היו שמחים לרשום עוד הפרטה מוצלחת באמצעות מכירת האחזקות ביהב. בשיחות עם בכירים באוצר אמר זליכה שניסה למכור את חלקה של המדינה בחברה למפעלי כלכלה. באותן שיחות ציין כי המדינה לא הרוויחה שום דבר מאחזקתה בחברה, שכן היא אמורה להשקיע את הכסף בפעילויות לרווחת עובדי המדינה.
בכירים לשעבר באוצר מספרים כי באגף החשב הכללי היו מוטרדים במקביל מחוסר השקיפות שבהתנהלותה של החברה למפעלי כלכלה. טיעון זה לא ברור, מאחר שלמדינה יש כמחצית מהדירקטורים בחברה ודרכים חוקיות לטרפד החלטות שאינן לרוחה.
מהאוצר נמסר: "מנכ"ל האוצר, ירום אריאב, הוא זה שהוביל את עבודת המטה בתהליך המכרז ואף קיבל את ההחלטות המרכזיות בנושא לטובת רווחתם של עובדי המדינה. אריאב תמך ועודד את התהליך לכל אורכו ובירך על הצלחת המכרז. אריאב גאה על עבודת המטה שנעשתה במהלך המכרז. "לגבי החשב הכללי, שוקי אורן: עם זכיתו של דיסקונט במכרז שערך החשב הכללי, איבד בנק יהב את היתרונות הבלעדיים שהיו לו עשרות שנים... בנק דיסקונט שזכה במכרז, ולשם כך לקח על עצמו מחויבויות רבות, יהנה הן מסליקה מתלוש המשכורת של העובדים והן מגישה לעובדים במקומות עבודתם. פעולות החשב הכללי בנושא זה נועדות לאפשר מגע נוח וזמין יותר לבנק ולעובדי המדינה וזאת כדי להקל על עובדי המדינה ולאפשר הצלחת המכרז". ירון זליכה מסר: "אינני רואה כל מקום להתייחס לאדם כמו מיקי צולר או כל אדם אחר מחצר הצמד אולמרט־הירשזון".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה