הערכה: הצעת הבינלאומי לתעריפון החדש היא הגבוהה ביותר

הבנקים משלימים את הכנותיהם לכניסת תעריפון העמלות החדש. עד סוף השבוע יגישו כל הבנקים את הצעותיהם לתעריפון החדש למפקח על הבנקים ובמרכזו שני המספרים המשמעותיים ביותר מבין עמלות העובר ושב: עמלה בגין פעולה במכשירים אוטומטיים ובאינטרנט ועמלה בגין פעולה מול פקיד הבנק בסניף או במרכז הטלפוני.

עד כה שילמו הלקוחות על כ- 15 עמלות שונות בחשבון העובר ושב. החל מתאריך כניסת התעריפון בתחילת חודש יולי, ייראו הלקוחות רק שתי עמלות בדף החשבון שלהם.

על פי לוח הזמנים, הפיקוח על הבנקים אמור להגיב על הצעות הבנקים עד כשבועיים לפני כניסתו של התעריפון. באותו מועד, יפרסמו הבנקים הודעה סטטוטורית עם הצעות המחיר אותן הגישו.

מסתמן כי ההצעות לתעריפי העמלות נעות בין הטווח עליו רמז הפיקוח של כ- 1.3-1.5 שקלים לפעולה ישירה (אינטרנט ומכשירים אוטומטיים) וכ- 4.5-5 שקלים לפעולה מול פקיד הבנק, לבין הצעה גבוהה במיוחד אותה הגיש הבנק הבינלאומי אשר עומדת על כ- 9 שקלים לפעולה ישירה וכ- 3 שקלים מול פקיד. מסתמן כי עמלות הבנקים הגדולים יהיו נמוכות יותר מהצעות הבנק הבינלאומי.

ההצעות אותן מגישים הבנקים לפיקוח הן בגדר בקשות בלבד ועדיין נתונות לתגובת הפיקוח. הפיקוח צפוי לסרב להצעות במידה ומספר בנקים יציעו עמלות גבוהות, לדוגמא ברמות של 6-7 שקלים לפעולה מול פקיד או לחלופין 2-3 שקלים לפעולה ישירה. עם זאת, אם רוב הבנקים יעמדו על עמלות סביב טווח המחירים אותו הפיקוח הציע ורק בנק אחד יחרוג, צפוי הפיקוח לתת לכוחות השוק והתחרות לפעול לבד ולהביא להוזלת עמלות אלה על ידי אותו בנק.

הבנק יצטרך לפצות את עצמו

גורמים במערכת הבנקאית מסבירים כי כ- 70%- 80% מהפגיעה בהכנסות יגיע מביטול עמלת עריכת מסמכים בקבלת אשראי לעומת 20%-30% בלבד מהפגיעה אשר תנבע מהשינוי בעמלות העובר ושב, שהם למעשה 90% ממה שאנשים עושים בבנק. פיצוי על הפגיעה מביטול עמלת עריכת המסמכים יגיע בצורת העלאה הדרגתית במשך מספר שנים של עלויות האשראי ללקוחות.

לדברי חלק מהבנקים, על מנת ולא לפגוע בהכנסות מעמלות בשל כניסת התעריפון החדש, נדרשת גבייה של עמלה בסך 9 שקלים לפעולה מול פקיד ו- 2 שקלים לפעולה ישירה. זאת לפי הרציונל שעלות פעולה ישירה עומדת על בין 10 אגורות לכ- 40 אגורות ופעולה מול פקיד, אם לוקחים בחשבון שכר העובד, תקורת הסניף וכו' עומדת על 10-12 שקלים. עם זאת, הפיקוח רמז, כאמור, בחודש נובמבר 2007 על מחירים נמוכים בהרבה.

הפער בין הכוונה לבין תחושת הציבור

בקרב הבנקים קיימת התחושה כי הציבור מעריך כי מטרת התעריפון היא להוזיל את העמלות שהציבור משלם. אך מטרת הפיקוח היא להביא לכך שלציבור יהיה יותר פשוט להבין על מה הוא משלם ושיוכל להשוות בין העמלות שמציעים הבנקים. יכולת זו של הציבור, מעבר לכך שגם תקל על כלל הלקוחות כתוצר לוואי, תגביר מעצמה את התחרות.

בתהליך קביעת התעריפון בכל בנק לוקחים בחשבון עלויות כלכליות, אך אי אפשר להתעלם מהשיקולים הפסיכולוגיים. בבנקים קיימת סברה שלקוח לא יעזוב אם בבנק שלו יגבו עמלה הגבוהה קצת יותר מאשר בבנק אחר. לכן, כשבנק בונה את הצעת התעריפון הוא לוקח בחשבון כי גם בבנק המתחרה קיימת הערכה כי לקוחות לא יעזבו אם יידעו העמלה תהיה גבוהה במקצת מבנק אחר, ולכן העמלה המוצעת היא גבוהה יותר מראש.

זאת ועוד, בהגשת ההצעות לתעריפון, יוצאים הבנקים מנקודת הנחה שיהיו לקוחות שירצו להתמקח על המחיר, כך שבמחיר שמוצע בתעריפון יוצאעם הבנקים כי הם עוד יתנו עליו הנחות נוספות.