אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": תעריפון העמלות שהגיש הבינלאומי - הגבוה ביותר צילום: שאול גולן

בלעדי ל"כלכליסט": תעריפון העמלות שהגיש הבינלאומי - הגבוה ביותר

הבנקים משלימים הכנותיהם לקראת תעריפי העמלות החדשים: ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים הגישו עד כה לפיקוח על הבנקים את הצעתם. בנק דיסקונט יגיש עד סוף השבוע. הבנקים יפצו עצמם על הפסד ההכנסה מעמלת עריכת מסמכים בהקצאת אשראי על-ידי העלאת הריבית על הלוואות

12.05.2008, 08:41 | רונית גודמן
הבנקים ממשיכים בהכנותיהם לקראת כניסת תעריפון העמלות החדש. עד סוף השבוע יגישו כל חמשת הבנקים הגדולים את הצעותיהם לתעריפון למפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, שבמרכזו שני המספרים המשמעותיים ביותר מבין עמלות העובר ושב: עמלה בגין פעולה במכשירים אוטומטיים ובאינטרנט ועמלה בגין פעולה מול פקיד הבנק בסניף ובמרכז הטלפוני.

2 עמלות במקום 15 

שתי עמלות אלה יחליפו 15 עמלות שהיו עד כה בחשבון העובר ושב. החל מתאריך כניסת התעריפון לתוקף בתחילת חודש יולי, לקוחות יראו רק שתי עמלות בדף החשבון שלהם. על פי לוח הזמנים, הפיקוח על הבנקים אמור להגיב על הצעות הבנקים עד כשבועיים לפני כניסתו של התעריפון לתוקף. באותו מועד יפרסמו הבנקים הודעה סטטוטורית עם הצעות המחיר עליהן החליטו.

כזכור, במקור היה אמור התעריפון החדש להיכנס לתוקף כבר בראשית החודש הבא, אולם בעקבות לחצים שהופעלו מצד הבנקים נדחתה הפעלתו עד לראשית חודש יולי.

"לכלכליסט" נודע כי ההצעות לתעריפי העמלות נעות בטווח שעליו רמז הפיקוח, העומד על רמה של כ-1.3-1.5 שקלים לפעולה ישירה (אינטרנט ומכשירים אוטומטיים). הערכת הפיקוח באשר לתעריפים לפעולה מול פקיד עומדים על כ-4.5-5 שקלים. ואולם, נודע כי הבנק הבינלאומי בראשות סמדר ברבר־צדיק הגיש הצעה גבוהה במיוחד העומדת על כ-3 שקלים לפעולה ישירה וכ-9 שקלים לפעולה מול פקיד.

ההצעות אותן מגישים הבנקים לפיקוח הן בגדר בקשות בלבד ועדיין נתונות לתגובת ואישור הפיקוח. הפיקוח צפוי לסרב להצעות במידה ומספר בנקים יציעו עמלות גבוהות ברמות 7 שקלים לפעולה מול פקיד או לחלופין 3 שקלים לפעולה ישירה. עם זאת, אם רוב הבנקים יעמדו על עמלות סביב טווח המחירים שהציע הפיקוח ורק בנק אחד יחרוג, צפוי הפיקוח לתת לכוחות השוק והתחרות לפעול לבד להוזלת אותן עמלות על ידי אותו בנק.

הריבית על אשראי תעלה 

באשר לפגיעה בהכנסות הבנקים כתוצאה מהמהלך מעריכים גורמים במערכת הבנקאית כי70% - 80% מהפגיעה בהכנסות יגיעו מביטול אחת העמלות היקרות הנהוגות בישראל - עמלת עריכת מסמכים בקבלת אשראי. זאת, לעומת 20%-30% בלבד מהפגיעה שתנבע מהשינוי בעמלות העובר ושב.

לפי אותם בכירים, עמלות העובר ושב מהוות כ־90% מכלל הפעילות של משקי הבית אולם חלקן בהכנסות נמוך בהרבה. לדברי אותם גורמים, כדי לפצות את עצמם על אובדן ההכנסה יעלו הבנקים בהדרגה את עלויות האשראי ללקוחות בשנים הקרובות.

בבנקים מסבירים, כי עד כה הם היו יכולים להעניק ללקוחות הנחות בריבית, כאשר הפיצוי בהכנסות הגיע מהעמלות הקשורות למתן האשראי, אולם כעת השקיפות תגדל והלקוחות יוכלו להשוות בין התנאים המוצעים בבנקים השונים.

הבנק לא ירוויח פחות, אך הציבור יבין יותר

בקרב הבנקים קיימת התחושה כי הציבור מעריך כי מטרת התעריפון היא להוזיל את העמלות שהוא משלם. ואולם, מזכירים שם, המטרה האמיתית אינה לפגוע בהכנסות הבנקים אלא להביא לכך שלציבור יהיה יותר פשוט להבין על מה הוא משלם ושיוכל להשוות בין העמלות שמציעים הבנקים.

יכולת זו, מעבר לכך שתקל על הלקוחות, אמורה כתוצר לוואי להביא להגברת התחרות ולאפשר מעבר ביתר קלות מבנק אחד למשנהו, כפי שמקווים זה חודשים ארוכים בפיקוח על הבנקים.

תגיות