GTA IV: משחק מכור

המתנגדים להפצת המשחק Grand Theft Auto IV (רשימה חלקית): עיריית ניו יורק, שחוששת כי תיירים ייחסו את האלימות במשחק לעיר עצמה; משטרת ניו יורק, שציינה כי משחק שמכיל סמים, זנות, פריצה למכוניות ופיצוץ מסוקי משטרה בעזרת תותח אר.פי.ג'י אינו חינוכי; אגף התחבורה בשיקגו, שהורה להסיר מאוטובוסים בעיר את הפרסומות למשחק; אוסטרליה וניו זילנד, שיפיצו גרסה מרוככת שלו; ארגון אמהות נגד נהיגה בשכרות, בעל הכינוי המוצלח MADD; האתר הפמיניסטי feministing.com, שבו נכתב: "גברים רבים חווים את החוויה המינית הראשונה שלהם ב־GTA... ואז הורגים את הנשים שאיתן הם היו"; ג'ק תומפסון, עורך דין מפלורידה שמוביל מאבק מתוקשר נגד משחקי מחשב אלימים, וכתב לאמו של יו"ר חברת TAKE2, מפיצת המשחק, כי היא גידלה מפלצת. תומפסון גם טוען שאחת הדמויות במשחק, שאותה יש להרוג, מבוססת עליו.

התגובות לא משאירות מקום לספק, כמו גם הביקורות שמשוות אותו לסרט "הסנדק", והניצוץ בעיניים של רוב אלה ששיחקו בו. הדיסק של GTA IV הוא חתיכת הפלסטיק המהנה והמותחת ביותר שתפגשו. ביממה הראשונה להשקתו הוא מכר בבריטניה 609 אלף יחידות ובארצות הברית 3.6 מיליון, וכבר נהפך למשחק הנמכר ביותר בישראל.

העלילה: מאחורי חיי הפשע

ניקו, גיבור המשחק, הוא פליט מיגוסלביה לשעבר. הוא לא מזכיר אף אחת מקלישאות הגנגסטרים של "כלבי אשמורת" או "הסופרנוס". ניקו מכוער, בעל כרס קטנה, טעם אופנתי שנלקח ישירות משנות השמונים, פרצוף של כוכב פורנו מזדקן ופה שמדבר יותר מדי. הוא היה חייל במלחמת האזרחים. היחידה שלו נפלה למארב בגלל סוכנים כפולים, ורק הוא שרד. עכשיו הוא מגיע לאמריקה כדי לחיות שם טוב יותר - וכדי לסגור חשבון עם הבוגדים. אלא שטבעו של ניקו גובר עליו והוא מתחיל להסתבך בעולם הפשע המקומי, באופן אמין וריאליסטי יותר מבכל משחק שיצא עד היום.

ל־Grand Theft Auto IV יש שתי עלילות מסגרת. אף על פי שכל אחת מהן מבוססת על סדרה של משימות שמקדמות את הגיבור בתוך ארגון הפשע המקומי, המשחק לא ליניארי. הגיבור הוא לא נער שליחויות עם אקדח, אלא דמות חיה. הוא הורג אנשים ברוב פאר מעל גגות העיר, ויושב על הכורסה מול הטלוויזיה. יש לו דייטים, ובהם הצקות בלתי פוסקות בסלולרי, שאחת מהן היא שיחה מהדוד שלו. אם יסנן גם אותה הוא יגלה מאוחר מדי שהדוד כבר בבית חולים, ושהוא יכול היה לעזור לו.

עיר חיה

הסיפור במשחק אמין כמו בסרט טוב, וכך גם הדמויות. אין פה טובים ורעים. כולם רעים. כולם משכנעים. לכולם מניעים משלהם, החל בשני ראשי המאפיה הרוסית, האחד פסיכופת שמכור לקוקאין והשני שקול יותר ומכור למשככי כאבים - וכלה בג'מייקנים פרנואידים מרוב סמים ובניקו עצמו, שבסך הכל חיפש חיים טובים יותר ומתוסכל מזה שכל התוכניות השתבשו.

עוד גיבורה מרכזית היא העיר שבה המשחק מתרחש. בהרבה משחקים הסביבה נראית כאילו תפקידה הוא למנוע מהדמויות ליפול למים שמתחת, אבל ליברטי סיטי חיה כמו הדמויות שפועלות בה. עובדי הייטק ממלאים את הרחובות ביום ובטלנים ונרקומנים ממלאים אותם בלילה. נהגים שיכורים מתנגשים בקירות, וחובשים מזנקים מהאמבולנס שבא לאסוף אותם. אם עוברי אורח יראו את ניקו עושה דבר אסור הם יתקשרו למשטרה - אלא אם ניקו יספיק לתקוע בהם כדור. העיר תהיה שם גם אם תחליטו לא לצאת מהבית בבוקר - וגם בבית יש מה לעשות.

שווה כל שקל

הגרפיקה מציאותית ומשכנעת, מה שמעניק אווירה מיוחדת לאלימות, שנהפכת עם התקדמות המשחק ליותר ויותר רמבואית ומצועצעת. הפסקול מנוגן, כנהוג במשחקי GTA, דרך תחנות הרדיו במכוניות שהגיבור גונב. הלהיטים שבו פחות מרשימים ממשחקים קודמים בסדרה, אבל בהשוואה לעולם הגיימינג בכלל, הסאונד מעולה באופן חסר השוואה.

המשחק הזה כל כך טוב, שהוא אפילו שווה את המחיר השערורייתי שגובים עבורו בארץ - 60 דולר באמזון, 365 שקל בחנויות בישראל.