העושר הקטארי מחלחל גם לשוק המניות של דוחה

קטאר, אחת המדינות הערביות הקטנות מבחינת גודלה ואוכלוסייתה, מתגלה כאחד מסיפורי ההצלחה הכלכליים הגדולים ביותר של העשור האחרון. צמיחה מרשימה, שפע כלכלי, השקעות אדירות ופתיחות למערב הפכו את קטאר כיום לאחד המשקים המשגשגים ביותר בעולם.

לכן אין זה מפליא שיותר ויותר חברות זרות, משקיעים ויזמים החלו לשים פעמיהם לעבר המדינה הקטנטנה. מגמה זו צפויה להימשך גם בשנים הבאות.

האוכלוסייה בקטאר נאמדת בכ־930 אלף נפש. האזרחים הקטארים הם מיעוט בארצם, והתושבים הזרים, בעיקר פקיסטנים והודים, הם הרוב הבולט. כ־80% מתושבי קטאר מתרכזים סביב הבירה דוחה. בשאר חלקי המדינה דרושות עבודות פיתוח רציניות המתנהלות בקדחתנות בימים אלה.

קטאר היא יצואנית הגז הטבעי מספר אחת בעולם. הכנסותיה בשנה שעברה הסתכמו בכ־103 מיליארד ריאל (כ־28 מיליארד דולר) והעודף התקציבי מסתכם בכ־7.5 מיליארד ריאל (כ־2 מיליארד דולר). ההכנסה לנפש בקטאר (קרוב ל־40 אלף דולר בשנה) היא כיום הגבוהה ביותר במזרח התיכון ואחת הגבוהות בעולם.

המפנה הכלכלי בקטאר החל עם גילוי שדות הגז הטבעי הענקיים במהלך שנות התשעים. חברת shell היתה הראשונה שגילתה שדה גז בשנת 1971, אולם בזמנו איש לא התעניין בתגלית. חלפו עוד יותר משני עשורים עד שקטאר החלה לקצור את הפירות מגילוי שדות הגז הענקיים. ההסכמים שחתמה קטאר עם מדינות רבות לאספקה עתידית של הגז הטבעי מבטיחים לה זרם הכנסות יציב וגבוה גם בעשורים הבאים.

קטאר תוסיף ליהנות לפחות בטווח הבינוני משיעור צמיחה שנתי ממוצע של 12%, בין השאר בשל הכנסת עוד קווי ייצור של גז טבעי לפעולה. אם העבודות תתנהלנה לפי לוח הזמנים שנקבע, כבר בסוף 2008 תפוקת הגז הטבעי הקטארי אמורה להיות גבוהה ב־50% יותר מאשר בשנת 2007. פירוש הדבר מיליארדי דולרים שנוספים לקופת המדינה.

עם זאת, המשך הצמיחה חייב להוביל לגיוון הפעילות במשק, נוסף על תעשיית הגז והנפט, ולהגברת פעילותו של המגזר הפרטי על חשבון הממשלתי. בשנים האחרונות ההשקעות הממשלתיות הן המאיץ העיקרי של הצמיחה בקטאר, וזאת בשל הפניית מיליארדים מהכנסות הגז לתוכניות הפיתוח. במספרים: עד 2011 תשקיע הממשלה לא פחות מ־100 מיליארד דולר בפרויקטים שונים של תשתית ובמגורים.

לחצים אינפלציוניים

הצמיחה המהירה וכן המגמות העולמיות הביאו ללחצים אינפלציוניים גדולים בקטאר. בעוד הממשלה טוענת שקצב האינפלציה השנתי עומד על 14%, בפועל האינפלציה נעה סביב 18% בשנה. שיעורי אינפלציה אלה הם הגבוהים ביותר שנרשמו בכל שש מדינות המפרץ הערביות (קטאר, סעודיה, איחוד האמירויות, כווית, בחריין ועומאן). בשלב זה תוכניותיה של הממשלה להגביר את היצע הדיור ולרסן את מחירי השכירות הגבוהים עלו בתוהו, בין השאר, בשל עלייה תלולה בעלויות הבנייה. מובן שהיחלשות הדולר והעובדה שהמטבע המקומי (ריאל קטארי) מוצמד לשטר הירוק תורמים אף הם להגברת עלויות הבנייה עבור הקבלנים הקטארים.

שוק המניות של דוחה

כחלק ממאמצי המודרניזציה והפתיחות למשקיעים זרים פרסמה ממשלת קטאר בשנת 1995 צו המורה על הקמת "שוק המניות של דוחה (DSM)". בשנת 1997 נוצרה תכונה סביב תחילת פעילותה של הבורסה המקומית. אז נסחרו 17 חברות בלבד והמסחר התנהל בדרך ידנית. במשך השנים נוספו עוד חברות למסחר: בסוף שנת 2007 נסחרו 40 חברות, ובשנת 2008 נוספו עוד שתי חברות למסחר. כיום שודרגו שיטות המסחר, וחשוב מכך, התפתחו היקפי המסחר וההשקעה במניות במידה ניכרת. נכון להיום, השוק של דוחה הוא אחד ממהירי הצמיחה בשווקים המתפתחים וגם האופק נראה מבטיח.

הפיקוח על הבורסה של דוחה נתון בידיה של רשות השווקים הפיננסיים הקטארית. הסחר, כמו בישראל, מתנהל בימים ראשון עד חמישי. אולם שעות הסחר קצרות בהרבה: משעה 10:00 עד 12:30. חצי שעה לפני השעה היעודה מתחיל שלב "המסחר המוקדם".

גידול אדיר

גם בערכו של השוק נרשמה צמיחה אדירה. בתחילת הדרך נאמד שווי החברות הנסחרות בבורסה בכ־6 מיליארד ריאל (כ־1.6 מיליארד דולר) בלבד. בתוך קצת יותר מעשור, כלומר בסוף 2007 הסתכם ערכו של השוק בכ־348 מיליארד ריאל (קרוב ל־96 מיליארד דולר), עלייה של יותר מ־56% לעומת סוף שנת 2006. המדד של שוק ההון הקטארי נקרא מדד 20, מאחר שהוא כולל את מניותיהן של 20 החברות המובילות במשק. ביטוי לצמיחה המרשימה אפשר לראות גם במדד 20, שעולה בהתמדה משנה לשנה. בסוף 2007 עמד המדד על 9,580 נקודות, עלייה של כ־34% לעומת סוף 2006.

מתחילת השנה הנוכחית המשיך מדד 20 להמריא ובאמצע אפריל 2008 אף חצה את רף 11,000 הנקודות, כשהוא רושם עלייה יומית של 344 נקודות - זינוק של כ־3.3% - העלייה היומית הגבוהה ביותר זה יותר מחודשיים.

העלייה הגבוהה נבעה מביקושים גבוהים למניית חברת תעשיות קטאר מצדן של קרנות השקעה זרות. נכון לתחילת מאי המדד ממשיך לרחף בגבהים ונסגר ברמה של 11,382 נקודות בשבוע המסחר שהסתיים ב־1 במאי. ככלל, מתחילת השנה רשמה הבורסה של קטאר עלייה של כ־30%.

העלייה בהיקף הסחר בבורסה של קטאר עצומה אף היא, ובשנת 2007 הסתכמה בכ־109 מיליארד ריאל (קצת פחות מ־30 מיליארד דולר) לעומת כ־75 מיליארד ריאל במהלך 2006 (פחות מ־21 מיליארד דולר). מכפיל הרווח הממוצע של החברות הנסחרות בבורסה בסוף חודש מרץ 2008 הסתכם ב־17.86.

מדד, מגזרי סחר וחברות

מבחינה סקטוריאלית, מגזר הבנקאות הוא זה שהוביל את היקפי הסחר במהלך 2007, עם 42% מסכום כל המסחר בבורסה המקומית ושווי כספי של 45.5 מיליארד ריאל (כ־12.5 מיליארד דולר).

חברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) ערכה ניתוח של רווחיות החברות הנסחרות בבורסה של דוחה, ולצורך כך סקרה את תוצאותיהן לרבעון הראשון של השנה הנוכחית. הניתוח מצביע על שיעורי רווח יוצאי דופן. נסקרו תוצאותיהן של כל החברות (למעט חברת התקשורת של קטאר) ומהן עולה כי הרווח הכולל שלהן ברבעון הראשון של השנה הנוכחית מסתכם ב־6.75 מיליארד ריאל (כ־1.85 מיליארד דולר) לעומת 3.93 מיליארד ריאל (כ־1.07 מיליארד דולר) בתקופה המקבילה אשתקד - מדובר בעלייה מרשימה של כ־72%.

הגדיל לעשות מגזר התעשייה שחברותיו הנסחרות בבורסה רשמו צמיחה ממוצעת של 118% לעומת הרבעון הראשון של 2007. אחת החברות, אחזקות המפרץ, רשמה צמיחה של יותר מ־1000%. במגזר הבנקאות כל החברות הנסחרות הרוויחו יותר במידה ניכרת, למעט חברה אחת.

מי שרשם את העלייה גבוהה ביותר היה בנק א־ריאן, שבתקופה זו רשם עלייה ברווחיות בשיעור של יותר מ־400% לעומת רבעון המקביל של 2007. במגזר הביטוח כל חמש החברות הנסחרות רשמו צמיחה אדירה ברווחים, שהסתכמו בכ־90% בממוצע. החברה שרשמה את הצמיחה הנמוכה ביותר ברווחיות "הסתפקה" בצמיחה של 54%. חברת איסלאמייה רשמה את הצמיחה המרשימה ביותר ברווחים במהלך הרבעון הראשון של 2008 - כ־138%. בענף השירותים, רשמו כל החברות, למעט אחת, שיעור צמיחה ממוצע של כ־51% ברווחים.

חברת תעשיות קטאר היא החברה הגדולה ביותר מבחינת שווי ההון בבורסה של דוחה, ולה 42.3 מיליארד ריאל (כ־11.6 מיליארד דולר). החברה השנייה בגודלה היא הבנק המסחרי, שלה הון של 13.75 מיליארד ריאל (כ־3.8 מיליארד דולר). בפועל, חמש החברות המובילות מבחינת שווי המניות הנסחרות שלהן שלטו ב־50% בקירוב מסך כל ערך המסחר של השוק במהלך חודש מרץ 2008.

משקיעים זרים מתקבלים בברכה

לעומת משקים אחרים באזור, שנקטו מידה של היסוס וחשש, הרשויות בקטאר הבינו את חשיבות פתיחת המשק למשקיעים זרים, צעד שהוביל בסופו של דבר גם לפתיחת שוק ההון להשקעה לא קטארית. במהלך שנת 2000 פורסם צו מטעמו של השליט המקומי, שיח' חמד בן ח'ליפה א־ת'אני, המתיר לאזרחים לא קטארים להשקיע בכל המגזרים של המשק המקומי.

תקנה זו יושמה גם בשוק ההון של דוחה, עם מגבלה אחת - השקעות הזרים בחברות הרשומות בבורסה אינן יכולות לעלות על 25%. יישום התקנה החל באפריל 2005. נכון להיום, חלקם של המשקיעים הקטארים גדול יותר בשוק ההון המקומי לעומת המשקיעים הזרים.

משקיע פרטי זר המעוניין להיכנס לשוק המניות של דוחה צריך לעבור מסלול פרוצדורלי לא מסובך מדי. חברות זרות המעוניינות להיכנס לשוק ההון של דוחה צריכות אף הן בשלב ראשון למלא טופס בקשת משקיע חדש, ולצרף לבקשה אישור על רישום החברה ואישור של מורשי החתימה שלה. כמו כן, צריכה החברה להמציא מכתב מקורי חתום מטעמה המבקש לפתוח חשבון בשוק ההון של קטאר. את החשבונות עצמם אפשר לפתוח בדלפק מיוחד הממוקם בקומת הקרקע של בניין הבורסה בדוחה.

בשוק של דוחה פועלות שבע חברות ברוקרים. חברות אלה יכולות לפתוח עבור אזרחים זרים חשבונות בשוק ההון של דוחה, אם הן מקבלות אישור לכך מהמשקיע הזר.

לפי התקנות של הבורסה, על חברת הברוקרים חלה חובה לוודא כי המשקיע שאותו היא מייצגת מורשה לסחור במניות המקומיות. לפי התקנות, הברוקרים חייבים לוודא את הפרטים של המשקיע, ואם מתעורר חשד, עליהם להמציא אישורים חתומים מעו"ד באשר לאמיתות הפרטים.

מחכים לאלג'זירה?

עיון במניות הנסחרות בבורסה של קטאר מגלה שם אטרקטיבי במיוחד שאינו מתנוסס על המסכים - מדובר ברשת הטלוויזיה אלג'זירה. מותג זה, שנהפך לשם דבר עולמי, ממומן על ידי ממשלת קטאר, ולא פעם עובדה זו גרמה למשברים פוליטיים בינה לבין ממשלות ערביות אחרות שחשו שהערוץ נוקט קו התקפי כלפיהן. בעבר הלא רחוק דיברו ראשי הערוץ בפומבי על תוכנית להנפקה צפויה של מניות החברה לציבור.

בתחילה דובר על הבורסה המקומית, אולם בהמשך הודלפו פרטי התוכנית, ולפיה יונפקו המניות במקביל גם באחת הבורסות המובילות בעולם. באלג'זירה אף דיברו על כך שההנפקה תתרחש בשוק ההון של ניו יורק, והדגישו שאין מניעה לכך, אף שבעבר נאסר על כתב הרשת לסקר את הסחר בבורסה זו מאולם המסחר עצמו. נכון להיום, נוצר הרושם כי התוכניות להנפקת אלג'זירה נדחו בלי שהתקבל הסבר לעניין.

לא ברור היכן עומדות תוכניות ההנפקה בשלב זה, אולם ברור כי כשיש קהל צופים של כ־70 מיליון איש ביום, הרי שבכל מועד שייצא הערוץ בהנפקה צפוי הדבר לעורר עניין רב בקרב המשקיעים המקומיים והזרים כאחד.

התרחבות גלובלית

דומה שראשי הבורסה של קטאר אינם מסתפקים בנתוני הצמיחה הגבוהים, והם שואפים למצב את הבורסה הקטארית לא רק בזירה האזורית אלא גם בזירה העולמית. נראה כי הם יכולים לרשום לעצמם הצלחה גדולה, וזאת נוכח הידיעות הזורמות מהעיתונות הקטארית על הסכם שיתוף פעולה קרוב בין שוק ההון של דוחה לבין שוק ההון של לונדון. חתימת ההסכם הזה עתידה להיות ניצחון יוקרתי גדול לקטארים ביחס על מתחרה העיקרית באזור - הבורסה של דובאי.

הקטארים צפויים ליהנות בעיקר מהחידושים הטכנולוגיים המתקדמים שמציעה הבורסה בלונדון וצפויים לפיכך להגביר את יכולת קצב ביצוע העסקאות בכל שנייה נתונה. רבים טוענים כי הסכם שיתוף הפעולה הנרחב הוא תוצאה טבעית של התפתחות חשובה שאירעה בשנת 2007, שבה הודיעה רשות ההשקעה של קטאר על רכישת 15% מהשליטה בבורסה של לונדון. גם אז נאלצו ראשי הבורסה של דובאי להרכין ראש מול הכוח הקטארי העולה.

בעבר, כבר הצליחה הבורסה של דובאי לרכוש 22% מהשליטה בשוק ההון של לונדון, אולם עתה נאלצים בבירת הסחר של האמירויות להשלים עם קיומו של מתחרה מאתגר, ממש מעבר לפינה. בעקבות ההצלחה הקטארית בלונדון, ישנן ספקולציות בחוגים הפיננסיים במפרץ הגורסות כי בסופו של התהליך תמכור הבורסה של דובאי לקטארים את חלקה בשוק ההון של לונדון ותעבור להתמקד בשווקים עולמיים אחרים.

הקשר הישראלי

המשק הקטארי הוא קטן אולם שיעורי הצמיחה בו אדירים וההזדמנויות רבות. האם הזדמנויות אלה רלבנטיות לאיש העסקים הישראלי מחוץ לשוק המניות?

מאז החל תהליך אוסלו נוהגת קטאר בפתיחות כלפי ישראל, והמדינה מתירה למשרד אינטרסים ישראלי לפעול בשטחה, למרות ביקורת חריפה מצד חוגים בעולם הערבי. אישים ישראלים בכירים וגם אנשי עסקים ותקשורת ביקרו בגלוי בקטאר במהלך השנים האחרונות, וזאת כחלק ממדיניותה הייחודית של קטאר "לא לשחות עם הזרם", הבאה לידי ביטוי לא רק בסוגיות הקשורות בישראל.

למרות האמור לעיל, כל מי שחושב כי הקטארים עתידים לעודד שיתוף פעולה כלכלי הדוק ואינטנסיבי עם ישראל צפוי לנחול אכזבה. פעם בפעם שומעים על מגעים כאלה ואחרים עם קטאר, ורק באחרונה יצאה התקשורת מגדרה כדי לסקר את ביקורה הרשמי של ציפי ליבני, שרת החוץ, בדוחה. פריצת דרך ביחסים? לא ממש.

ישראל אינה בראש מעייניהם של הקטארים מבחינה עסקית. היטיב לבטא גישה זו סגן ראש הממשלה הקטארי, עטייה, אחד מעמודי התווך של הכלכלה הקטארית. כשנשאל בשיחות פנימיות אם ביקורה של ליבני יביא להחייאת עסקת הגז הטבעי בין שתי המדינות, היה עטייה ברור והחלטי: "אין קשר בין הביקור הזה לבין היחסים הכלכליים, בוודאי בתחום הגז. ישראל ביטלה בזמנו את עסקת הגז, וכיום אין לנו שום עניין לייצא לשם גז".

הכותב הוא ד"ר גיל פיילר, מייסד ומנכ"ל אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת). החברה עוסקת בייעוץ עסקי, כלכלי ופיננסי על מדינות ערב