"היזמים שישנו את העולם יגיעו מארה"ב או מישראל"

מייקל מוריץ, ממשקיעי הון הסיכון המוערכים בעולם, אוהב לספר שהסוד הגדול של המקצוע הוא דווקא האיפוק: "הדוגמה הכי טובה היא גוגל. השקענו בה 10 מיליון דולר עוד כשהיא היתה סטארט־אפ קטן, וקנינו בסכום הזה 10% מהחברה. בשלב מסוים יכולנו למכור את חלקנו על פי שווי חברה של 300 מיליון דולר, וזה בהחלט עמד על הפרק. היינו מרוויחים, אבל בלי פרופורציות בכלל למה שקרה בסופו של דבר. האיפוק הזה, אני מאמין, הוא מה שהופך קרן הון סיכון בינונית למצוינת, וגם מה שהופך חברה קטנה לגדולה".

גוגל היא סיפור הצלחה אחד בלבד של סקויה, אחת מקרנות ההון סיכון הבולטות בארה"ב, שמוריץ (54) הוא אחד מבכיריה. עם ההשקעות המוצלחות שלה אפשר למנות את יאהו, סיסקו, אפל ויוטיוב. מוריץ היה קשור לכולן — מה שהעניק לו את המקום הראשון (ב־2006) והשני (ב־2007) ברשימת המשקיעים בעל מגע הזהב ("מידאס") של פורבס. הוא בעל תואר שני בהיסטוריה ובמינהל עסקים ועיתונאי לשעבר בטיים, שנכנס לעולם ההון סיכון בסוף שנות השמונים בגלל אהבתו לטכנולוגיה.

הון אישי של 1.3 מיליארד דולר

מגע הזהב הפך אותו גם לאיש עשיר מאוד בעצמו: על פי הערכת הסאנדיי טיימס, הונו האישי מגיע כיום ל־1.3 מיליארד דולר.

אבל מוריץ הוא הרבה יותר ממשקיע. במהלך כל תקופת הפריצה של גוגל הוא שימש דירקטור פעיל בחברה ונחשב לאחד האנשים שהשפיעו על דרכה. מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, כתב עליו בטיים: "מוריץ הוא האיש שעזר לגוגל לגדול מחברה שעורכת את הישיבות שלה מסביב לשולחן פינג פונג לחברה בעלת הכנסות של יותר מ־10 מיליארד דולר בשנה".

מוריץ הוא גם האיש שהביא בשנת 1999 את סקויה לישראל. שלוחת החברה בארץ הספיקה מאז להשקיע בחברות ישראליות רבות, בהן טריאנה, שנמכרה בשנה שעברה ל־ICAP הבריטית ב־247 מיליון דולר, ג'ג'ה, שחתמה לאחרונה על חוזה שמן עם יאהו, ועוד רבות וטובות. השבוע הוא יבקר בישראל כדי להרצות בכנס ועידת איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי (IVA) שיתקיים בתל אביב. את הביקור הוא ינצל כדי לעקוב אחר החברות שבהן השקיעה סקויה ישראל, וגם כדי לחפש השקעות חדשות.

הניסיון אינו חשוב

"ניסיון עסקי הוא לאו דווקא הדבר הראשון שאני מחפש ביזם", אומר מוריץ בראיון ל"כלכליסט". "אפילו להפך. אני מחפש רעיונות מעניינים. כמה מהיוזמות שתמכנו בהן היו תוצר של רעיונות ללא תוכנית עסקית או נייר כלשהו. יותר מזה: אנשים שמגיעים עם רעיון שעלו עליו לפני שנה ובדרך בנו תוכנית עסקית מפורטת — הם בדרך כלל האנשים שאיחרו את הרכבת. אסור לחכות עם רעיון טוב זמן רב מדי, כיוון שהוא מאבד מתוקפו עקב השינויים הקיצוניים של השוק".

מה מאפיין חברות?

"יזמים עושים לעצמם חיים קשים כשהם באים עם פתרון שמחפש בעיה. אני אומר הפוך: תעזבו את הטכנולוגיה, תפתרו צורך שקיים אצל הלקוחות. וגם אחרי שעשיתם את זה - יש עוד הרבה עבודה בלעקוב אחרי הלקוחות הללו ולקרוא את הצרכים שלהם. אם אתה מחפש סיבה לכך שחברות פושטות רגל - אובדן הקשר הזה הוא בדיוק הסיבה. זה קורה לחברות ענק מארה"ב וגם לחברות ישראליות קטנות. מלבד זאת, זה תמיד מפתיע אותנו לראות חברות שהשקענו בהן מצליחות מעל ומעבר למשוער. העבודה הקרובה איתן חושפת גם את הבעיות, כך שאנחנו מופתעים לראות שזה בכל זאת עובד".

אתה חושב שהדרך הישראלית, למכור חברות סטארט־אפ עוד כשהן קטנות, פוגעת בנו בטווח הארוך?

"צריך להבין שזה לא פשוט להקים פה חברה גדולה. יש הבדל גדול בין להקים חברה כשאתה מוקף ב־6 מיליון לקוחות לבין להקים חברה כשאתה מוקף ב־300 מיליון לקוחות. יש לזה גם יתרונות, אבל מדובר תמיד באתגר גדול ומורכב יותר. גם בארה"ב, אגב, נמכרות הרבה חברות. בסקויה אנחנו לא דוחפים חברות למכור - אם כבר, הלחץ מגיע מהיזמים".

כמי שחווה את התפוצצות הבועה בשנת 2000, האם אתה מרגיש שבועה נוספת מתנפחת בתחום הטכנולוגיה?

"מנקודת המבט של משקיע בעולם הטכנולוגי, אני יכול לומר שמה שעברנו ב־12 החודשים האחרונים הוא כלום לעומת מה שהיה כאן בתקופת התפוצצות הבועה ב־2000. הנסיבות ממש שונות. בפעם הקודמת הבעיה המרכזית היתה הערכת יתר של טכנולוגיות ללא סיבה אמיתית. אז היינו בעין הסערה. במשבר הנוכחי הטכנולוגיה היא ממש בשוליים. ההשפעה עליי כמשקיע ניכרת בעיקר בחברות הגדולות שבהן השקענו, אך אני יכול להבטיח לך שהיא ממש זניחה, בטח לעומת מה שאתה קורא בעיתונים".

מה למדנו מהטעויות שנעשו בתקופת הבועה?

"אני חושב שעולם העסקים נקלע בכל כמה שנים למשבר, מכיוון שאנשים לא באמת מאמינים שאפשר להפיק לקחים מהעבר. הם חושבים שמה שהיה כבר אינו תקף. לכן הם חוזרים על אותן טעויות שוב ושוב. אני חושב שכל משקיעי עמק הסיליקון למדו את הסכנה הטמונה באופטימיות יתר ובהסתמכות יתר על תחזיות והבטחות".

ישראל היא מקום טוב להשקעה?

"אם אתה רוצה להשקיע במקומות שבהם מפותחות הטכנולוגיות שיש להן הסיכוי הגדול ביותר לשנות את העולם שלנו, כדאי שתעשה זאת בארה"ב ובישראל. תראה מה קורה בשנים האחרונות: חברות ישראליות נמכרות ללא הרף לשמות הכי גדולים, כמו יבמ, EMC או סיסקו. יש לכם יתרון אדיר: לקוחות פרטיים וארגונים בכל העולם נושאים את עיניהם לישראל ורואים בה מקור גדול לחדשנות".

מה ישראל צריכה לעשות כדי לשמר את הצמיחה הזו, בהתחשב בתחרות מהמזרח?

"החברות שיפרחו הן אלה שיפנו לשווקים מהמזרח. יש שם מאות מיליונים שמתחילים להתחבר לתרבות הצריכה, ולצרוך יותר ויותר שירותים ומצרכים. אף חברה ישראלית לא תוכל בטווח הארוך להתעלם מהשווקים הללו אם היא תרצה לשרוד. רליאנס טלקום ההודית ו־ICICI הסינית הן דוגמאות לחברות גדולות מאוד שעושות חיל במדינותיהן. הן חברות שאין להן בכלל או שיש להן מעט מאוד פעילות בארה"ב. זו דוגמה מצוינת לכך שאתה יכול לבנות על השוק האסייתי בלבד, ולספק שירות לשוק שיש לו רעב גדול".