אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החזון של תשובה, הצרות של משפחת עופר צילום: אוראל כהן

החזון של תשובה, הצרות של משפחת עופר

פרויקט תעלת הימים המתחדש עוד לא יצא לדרך והוא כבר מעורר מחלוקת: משפחת עופר חוששת מפגיעה בפרת המזומנים כימיקלים לישראל, שעושה הון ממחצבי ים המלח. מהצד השני ניצב יצחק תשובה, שטוען: הפרויקט לא יפגע במפעלים

21.05.2008, 07:06 | עמית שרביט

פרויקט תעלת הימים עולה לסדר היום ויורד ממנו כבר שלושה עשורים פחות או יותר, בלי שחלה בו התקדמות ממשית. לאחרונה הוא שוב זוכה לעדנה, אבל הפעם לא מדובר רק בפוליטיקאים ובאנשי אקדמיה שמדברים על חזון ובשטח עושים מעט מאוד. הפעם נרתמו לפרויקט הנשיא שמעון פרס, שמספק את המעטפת המדינית, ושר התשתיות בנימין בן אליעזר, שמשרדו מופקד על קידום הפרויקט. לצדם עובדים במרץ יצחק תשובה, ענקית התשתיות האמריקאית MWH וגורמים אחרים הסבורים שיש לפרויקט היתכנות כלכלית.

תשובה סבור שניתן לחפור את 160 הקילומטרים של התעלה בתוך שנתיים מהרגע שיינתן האישור - תסריט שאינו דמיוני אם מניחים שטרקטור ("שופל") אחד חופר כעשרה מטרים ביום. לדבריו, אנשי עסקים כמו נוחי דנקנר, בני שטיינמץ, שרי אריסון, ואליד בן טלאל ואחרים, מעוניינים לקחת חלק בפרויקט.

משפחת עופר לא הוזכרה ברשימה המכובדת הזו. על פניו, משפחת עופר נמצאת בצד השני של המתרס, כי התעלה עלולה לפגוע באחת מהאחזקות העיקריות והרווחיות שלה - כימיקלים לישראל (כי"ל), המחזיקה במפעלי ים המלח. מפעלי ים המלח כורים אשלג וברום, ונחשבים לאחד היצרנים הגדולים בעולם של מחצבים אלה. הזרמת מים מהים האדום לים המלח עלולה לפגוע בכמות האשלג שכי"ל תוכל לכרות, כמו גם באיכותו.

בתחילת שנות התשעים, כאשר נידונה האפשרות להזרים מים מהים התיכון לים המלח, העריכו בכי"ל כי הפגיעה האפשרית בחברה מסתכמת ב-285 מיליון דולר. החשש הנוכחי של כי"ל בא לידי ביטוי גם בדו"חות החברה, שבהם היא מציינת את תעלת הימים כגורם סיכון לפעילותה.

כי"ל: לבדוק את כל החלופות

סביר להניח כי בכי"ל היה מי שזז באי-נוחות למשמע החזון של תשובה, שלפיו מים יוכלו לזרום בתעלה בתוך שנתיים. בכי"ל לא מעוניינים להצטייר כמי שפועלים נגד הפרויקט, אולם הטקטיקה שנבחרה עשויה בהחלט להאט את הקצב ולצנן את התלהבות היזמים.

"מפלס המים בים המלח יורד, וזה מחייב פתרון ברמה הלאומית. אנחנו בעד מציאת פתרון, אולם הפתרון של תעלת הימים הוא לא בהכרח החלופה הנכונה ביותר. אנחנו מבקשים מהממשלה שתיישם את החלטתה משנת 2003 לבדוק את כל החלופות האפשריות, ולא להתמקד רק בתעלה", אומר נועם גולדשטיין, סמנכ"ל תשתיות במפעלי ים המלח. "פנינו לשר התשתיות בן אליעזר ולנציב המים אורי שני, שמוביל את ועדת ההיגוי שהוקמה לצורך הפרויקט. הם אמרו שיש בבקשתנו היגיון, ואני מקווה שהם אכן יבדקו חלופות אחרות".

החלופות הנוספות הן הזרמת מים מהים התיכון או חזרה למצב הטבעי, כלומר הזרמת מים לים המלח מהכנרת דרך הירדן. בכי"ל לא רק מדברים אלא גם עושים, והחברה, שבדרך כלל מוצאת את עצמה מותקפת על ידי ארגונים ירוקים, מצאה בהם שותפים.

"הבנק העולמי משקיע כ־15 מיליון דולר בבדיקת התעלה מים סוף לים המלח, ואנחנו רוצים שגם שתי החלופות האחרות ייבדקו באותה רמת רצינות", אומר גולדשטיין. "פנינו לבנק העולמי עם עמותת ידידי כדור הארץ, כדי שיבדקו את החלופות האחרות. הוקמה ועדה של שלושה אנשים, אבל זה לא רציני. אין להם תקציב, וברור שהם לא יכולים לבדוק את החלופות האחרות באותה רצינות שבה הם בודקים את תעלת הימים".

גבס, אצות ושינוי אקלימי

תעלת הימים אמורה לקום בשיתוף ירדן והרשות הפלסטינית, ולפתור את בעיית התייבשות ים המלח ואת בעיית המים האזורית. התוכנית כוללת הזרמת כ-2 מיליארד קוב מים מים סוף לים המלח, תוך ניצול הפרשי הגובה בין הימים. בשלב הראשון, שעלותו הקמתו מוערכת ב-4-3 מיליארד דולר, המים שיזרמו בתעלה יותפלו, והפרשי הגובה ינוצלו לייצור חשמל. לאחר מכן יוקמו בסביבת התעלה פארקים תעשייתיים, שטחי חקלאות ואזורי מלונות גדולים.

הגורמים המקצועיים אמורים לבדוק את השפעתה של התעלה על מפרץ אילת, שממנו יישאבו המים, את ההשלכות שיש למעבר תעלה כזאת על הערבה ואת השפעותיה על ים המלח, שעשוית להופיע בשלושה היבטים: כימי, ביולוגי ואקלימי. בהיבט הכימי, הזרמת המים עשויה ליצור שכבת גבס בים המלח. לכי"ל, ששואבת מים מים המלח לצורך תהליך הייצור שלה, תהיה בעיה אם הגבס יתפרק לחלקיקים ויפגע באיכות האשלג. בהיבט הביולוגי, הזרמת המים תוביל להתפתחות חיים בים המלח ולהיווצרות אצות. התפרקותן תצבע את ים המלח באדום, ועלולה ליצור מפגע ריח באזור. בכי"ל לא יודעים להעריך מה תהיה השפעת התפרקות האצות על מערכת השאיבה שלה - בלאי המסננים, למשל, עשוי לגדול כתוצאה מכך.

גם ההיבט האקלימי עלול להשפיע על כושר הייצור של כי"ל. הזרמת מים מים סוף לים המלח תגביר, על פי הערכות, את קצב האידוי שלהם לפי ארבעה מהמצב כיום. האוויר היבש, שעוזר כיום לכי"ל בתהליך הייצור, יהפוך לח יותר, וקצב ייצור האשלג בבריכות האידוי של כי"ל עלול להיפגע.

יצחק תשובה אמר בשבוע שעבר כי מבדיקות ראשוניות שערכה הקבוצה עולה כי הפרויקט לא יפגע במפעלי ים המלח. ההערכה זו מתבססת על העובדה כי בעבר זרמו מים מהירדן לים המלח, לכן אין שום סיבה שלא יזרמו מים מהכיוון ההפוך. בקבוצת תשובה טוענים כי הם מוכנים לשתף פעולה עם כי"ל ולהקים את הפרויקט בתיאום מלא עמה, אך בכי"ל טוענים שאיש עוד לא פנה אליהם בנושא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות