כנס לשכת עורכי הדין: על הצפה, ניצול ושחיקת הקוד האתי

מספרם ההולך וגדל של עורכי הדין וקשיי הפרנסה שבהם נתקלים רבים מהם הצליחו לחלחל השנה לכנס הלשכה באילת.

בשונה משנים קודמות - שבהן הכנס התמקד בנושאים משפטיים והיה מנותק לגמרי מחיי היום יום של עורכי הדין - השנה הפרקליטים לא מהססים להעלות לסדר היום את הבעיות האמיתיות של המקצוע, בין היתר הדימוי המידרדר, הרמה הירודה, ואפילו הקלדניות המרגיזות שמבקשות מהפרקליטים לדבר יותר לאט.

הכנס עצמו מתנהל באווירה מנומנמת למדי, ורוב המשתתפים מעבירים את היום בים ובבריכה ופחות מתבלטים במושבים המקצועיים. אחרי שבילו לאורך שעות היום, הם חוזרים בשעות הערב ל"מינגלינג" בחברת עורכי הדין המוכרים והשופטים שמשתתפים בו.

בכירי הלשכה, שבימים רגילים אינם זוכים בתשומת לב רבה מדי מצד עורכי הדין, מסתובבים בכנס, לוחצים ידיים ומבקשים לקבל את התרשמותם של המשתתפים במושבים המקצועיים ובאירועים החברתיים.

יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה, דורון ברזילי, ניצל במלוא המרץ את הימים האחרונים כדי לקדם יוזמות הקשורות בעורכי הדין השכירים. אפשר להניח שאין זה מקרה שדווקא שלשום החליטה ועדת האתיקה של ועד המחוז לאשר הוראה חדשה כי משרדים שלא יתחילו בתוך שלושה חודשים לשלם על שעות נוספות לעורכי הדין השכירים ולמתמחים יעברו עבירה אתית.

אושרה גם אכיפת ההוראה שנחשפה ב"כלכליסט", כי משרד שיעסיק את שכיריו יותר מ־58 שעות בשבוע ייחשב למבצע עבירה אתית.

חמישה ימי עבודה תמורת 3,000 שקל

ברזילי ישתתף היום במושב שיעסוק בשאלה לאן מועדות פניו של מקצוע עריכת הדין. בדיון צפוי בין היתר לעלות נושא השעות הנוספות. לדברי ברזילי, גם העסקת שכיר תמורת שכר שאינו מגיע לשכר מינימום תיחשב לעבירה אתית. "החלת החוק ואכיפתו ישליכו באופן מיידי על מעמדו וכבודו של המקצוע", אמר.

בשבועות האחרונים התכנסה ועדה מיוחדת של מחוז תל אביב, שבה נטלו חלק בין היתר יו"ר ועדת האתיקה בלשכה, עו"ד אפי נוה, ועורכי הדין אביתר קנולר, ארנה לין ושמואל סעדיה. עורכי הדין שהופיעו בפני הוועדה סיפרו על מקרים שונים של ניצול. למשל, שכיר במשרד גדול העיד כי נדרש לעבוד עד שעות הלילה המאוחרות על משימות לא דחופות שניתן היה לעשותן גם למחרת.

אחר אמר כי אף שחוזה העבודה שלו קבע כי יעבוד שלושה ימים בשבוע, הוא מצא את עצמו עובד חמישה ימים והתבקש להפסיד לימודים בגין העבודה, כל זאת תמורת שכר של 3,000 שקל לחודש. לטענת אותו עורך דין, בשעה 21:30 המשרד היה "שוקק חיים", ועינם של בעלי המשרד היתה צרה במי שהרשה לעצמו לפרוש לביתו כבר ב־19:00.

עורך דין נוסף  סיפר כי הנוהג במשרד היה שארוחות הצהריים נמשכות כשעה וחצי, מכיוון שהשכירים, שממילא נדרשו להישאר במשרד עד21:00 , ניסו "למרוח את הזמן".

געגועים ללונדון

הברנז'ה המשפטית לא הגיעה לכל ימי הכנס אלא רק לחלקו, ובכל ערב יש דמויות בולטות חדשות שהגיעו וניתן להתחכך בהם. ביניהם בלט עו"ד אלי זהר, פרקליטו של ראש הממשלה, שביקש לדחות את מועד העדות המוקדמת של משה טלנסקי כדי לאפשר לו להיערך אליה כראוי, אך בכל זאת מצא זמן להגיע ולנפוש עם עמיתיו למקצוע במשך יומיים.

עורכי הדין הנוהגים להופיע בבתי משפט מנצלים בדרך כלל את הכנס כדי להתחכך בנסיבות חברתיות בשופטים שבחיי היום יום שומרים על ריחוק.

במסגרת מושב שעסק ב"צדק מול יעילות" במשפט הפלילי אמר עו"ד יהודה וינשטיין כי לפני שחושבים אילו רפורמות נדרשות כדי לקצר את הליכי בית המשפט, צריך לדאוג שהדיונים הנוכחיים בבתי המשפט יתפקדו כראוי.

לדעתו של וינשטיין, חלק מבזבוז הזמן בבתי המשפט נובע מאיחורים של הצדדים ומכך שעורכי הדין והשופטים מגיעים לא מוכנים לדיונים. "בבית המשפט בלונדון הפרוטוקול נכתב לתפארת ובקצרנות, בלי הערות של הקלדנית כמו 'אפשר יותר לאט?', 'אני לא מספיקה' ו'אי אפשר כך'. יש דברים שאפשר ללמוד מהם".

וינשטיין התבדח במהלך הפאנל על הדייקנות שמאפיינת את המשפט הבריטי ואמר: "אם הדיון נקבע לשעה 10:00 השופט נכנס ב־10:00 בול. נדמה לי שמכוונים את הביג בן לפי הזמנים שלו. השופט בקיא בחומר בצורה מעוררת התפעלות".

מאוחר יותר בפאנל טען וינשטיין כי יש לשנות את הליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום. "השימוע במתכונתו הנוכחית מלא בעיות כרימון, אנחנו הסנגורים מוכרים את הסחורה בחצי חינם ופורסים את ההגנה שלנו בפני הפרקליטות. השימוע יכול להתקים במתכונתו הרגילה, ובמקום שיכריע בו תובע, יכריע שופט", אמר.

"לחפש את הביסלי"

נושא מעניין שעלה במושב שעסק בתביעות ייצוגיות הוא מעורבותם של עורכי הדין בתיקים. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות רונן הסבירה כי חוק התובענות הייצוגיות החדש שיפר את מעמדו של התובע, ומנע מצב שבו תובע לא מתאים מפיל את התיק. כיום, במצב כזה בית המשפט נדרש לאתר תובע מתאים. לדברי רונן, אחת הדילמות שעמן מתמודדים השופטים היא מה לעשות כשמוגשת תביעה רשלנית שעל פניה נראה כי הוכנה במהירות.

היא סיפרה כי לעתים אחרי שמוגשת התביעה וכתב ההגנה של הנתבעת מגיש התובע כתב תשובה, "ואז בפאזה השלישית, התובע עושה מאמץ נוסף עם מקצה שיפורים ומעלה טענות טובות, מגובות, מסמך חדש לגמרי שהיה צריך להגיש מלכתחילה. אבל מה יעשה השופט? נכון שהתובע היה רשלן בשלב הראשון, אבל פתאום השופט רואה שיש כאן סיפור, יש קבוצה ויש לה עילה טובה".

ד"ר איסי רוזן צבי מאוניברסיטת תל אביב אמר כי הגיעה העת לשקול הגשת תביעה ייצוגית ללא תובע. "הרי ידוע שיוזמי התביעות הם עורכי הדין", אמר, "עו"ד יוחי גבע צריך שמישהו יראה לו את שקיות הביסלי? לא, הוא הולך ומוצא את התובע הייצוגי שיגיש אותן".

מי שהתקוממו נגד הדברים היו עורכי הדין יצחק אבירם וארנון גרפי, שמגישים מדי פעם תביעות ייצוגיות. הם טענו כי היוזמה היא של התובעים דווקא, וכי עו"ד גבע הצליח, באמצעות ריבוי התביעות שהגיש, להביא לשינוי תפיסות צרכניות של חברות.