שווה בדיקה: כלכלה סוציאלית

אם העיצומים של העובדים הסוציאליים אינם מעניינים אתכם, זה בסדר, אתם לא לבד. מעט מאוד אנשים מתעניינים בעיצומים של 7,000 העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה, שנמשכים כבר חודש וחצי. העיצומים אף הולכים ומחריפים ככל שהתעלמות הציבור בכלל וגורמי השלטון בפרט ממשיכה, כך שכיום משותקות בעצם הלשכות, שמטפלות במאות אלפי אנשים.

אתמול עלו מאות עובדים סוציאליים לירושלים להפגין מול משרד האוצר. הדרישות שלהם הן פשוטות: להוסיף תקנים ולשפר את תנאי שכר. עובד סוציאלי מתחיל מרוויח כ־4,000 שקל לחודש, מעט יותר משכר המינימום. אחרי עשר שנים הוא יהיה מרוצה אם בתלוש המשכורת שלו יופיע סכום שעובר את ה־5,500. זו איננה טעות דפוס.

נוסף על כך, מדובר בעובדים סוציאליים בני מזל, שכן נתונים אלה נכונים רק בהנחה שהם קיבלו תקן מלא, כלומר משרה מלאה. רוב העובדים הסוציאליים מקבלים חצי ואף רבע תקן ומנסים ליצור מחלקי משרות משרה אחת מלאה.

מי שאחראי על לשכות הרווחה ברשויות המקומיות, הוא בעיקר משרד הרווחה והשר העומד בראשו, יצחק הרצוג. השר, והמנכ"ל נחום איצקוביץ', באמת רוצים לעזור. יש להם תוכניות והשבוע אף הם הקימו ועדה שאמורה לחולל רפורמה בשירותי הרווחה המקומיים. אתמול גם נפגש איצקוביץ' עם ראש אגף התקציבים באוצר, רם בלינקוב. "הצדדים סיכמו על מתווה לדיון וייפגשו שוב בקרוב", לשון ההודעה של משרד הרווחה. הצהרות על חשיבותו של השינוי הגיעו כבר בשנה שעברה, אבל האמת היא שהדרך לפתרון עוד רחוקה. זה כנראה לא מספיק מעניין.

אולי זה יעניין אותנו יותר אם נסתכל על זה במובנים כלכליים. עוני הוא גם נושא כלכלי, בדיוק כמו הדולר או הריבית. כישלון בטיפול בעוני לא שונה, לפחות במובן הכלכלי, מכישלון בטיפול באינפלציה. וזה בלי שנאמר דבר על הפן המוסרי.

מחקרים מראים שטיפול סוציאלי נכון מקטין פשיעה, נשירה מבתי ספר ובעיות חברתיות שבסופו של דבר עולות למדינה הרבה מאוד כסף, בין אם בהשמת ילדים בפנימיות או בהוספת תקנים של שוטרים. אם נוסיף לדוגמה תקן של עובד סוציאלי נצטרך פחות מיטות בבתי סוהר. מחקרים אחדים אף טוענים בעצם שהתועלת כה גדולה מהעלות, עד שבמקרים מסוימים כדאי כלכלית למנות לכל נער בסיכון עובד סוציאלי אישי, כמו מאבטח, עד גיל 18.