אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד נחום פינברג נהפך לבית חרושת לשופטות צילום: עמית שעל

משרד נחום פינברג נהפך לבית חרושת לשופטות

שלוש שופטות מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דנות כבר שנים בתיקים של עו"ד נחום פינברג, שבמשרדו עבדו בעבר. עו"ד פינברג: אין בינינו כל קשר זה שנים רבות

29.05.2008, 07:13 | ענת רואה
בפני השופטת חגית שגיא בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מתבררת כעת תביעה שהגיש אבי פלקסר, החשב לשעבר של עו"ד חנינא ברנדס, התובע ממנו גמול עבור שעות נוספות. במהלך המשפט סבר פלקסר כי השופטת נוהגת במשוא פנים לטובת עו"ד נחום פינברג המייצג את ברנדס, והוא הגיש בקשה שתפסול את עצמה מהמשך הטיפול בתיק.

עו"ד פינברג, אחד הפרקליטים המובילים בתחום דיני עבודה, נוהג להופיע בפני שלוש שופטות של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שהועסקו בעבר במשרדו כעורכות דין שכירות. הדיונים נערכים בלי שהוא או השופטות נוהגים בגילוי נאות וחושפים בפני הצד השני את המידע, כדי שיוכלו לשקול להגיש בקשת פסילה. כך נודע ל"כלכליסט".

שתיים מהשופטות, מיכל לויט ודינה אפרתי (שפרשה בחודשים האחרונים), הועסקו במשרדו של פינברג עד אמצע שנות התשעים. השופטת השלישית, חגית שגיא, הועסקה במשרדו של פינברג בעבר הרחוק יותר, בשנים 1977-1980.

חשד למשוא פנים? לא בטוח. כללי האתיקה לשופטים אינם קובעים פסילה אוטומטית של שופט שבפניו מופיע עו"ד שבמשרדו עבד בעבר, ובפסיקה נקבע כי כל מקרה ידון לגופו, על פי נסיבותיו. זאת בהתבסס על ההנחה שבתחילת המשפט יחשוף השופט מידע רלבנטי שעשוי להשליך על ישיבתו בדין.

"אין העדפה"

פינברג התנגד לפסילה שביקש פלקסר ודחה את הטענות למשוא פנים, אך לא הזכיר ולו ברמז את היחסים המקצועיים שהיו בינו לבין השופטת שגיא. בהחלטת השופטת לדחות את בקשת הפסילה לא נחשפו היחסים, והיא הסתפקה באמירה "אין לבית הדין כל העדפה לגבי מי מהצדדים". ערעור על החלטתה של שגיא לא לפסול את עצמה נדחה על ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה סטיב אדלר, שקבע כי לא הוכח חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים.

באחרונה החליטה השופטת שגיא למחוק את תביעתו של פלקסר, מפני שלא הופיע לדיון בנימוק שהיה מאושפז אך לא הציג אסמכתאות מתאימות. פלקסר הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, וזה טרם הוכרע. בשבוע שעבר הוא פנה שוב לבית הדין הארצי, וטען כי גילה לפתע שהשופטת שגיא היא יוצאת משרדו של פינברג. לפי טענתו, בנסיבות אלה השופטת היתה מנועה מלשבת בדין, או לכל הפחות חלה עליה החובה לגלות עובדה זו ולאפשר לו להחליט בדבר פסילתה. פלקסר טען בערעור כי השופטת מתבטאת כלפיו בצורה מבזה ומשפילה, ובין השאר מגדירה אותו בפניו וכשהיא פונה לעו"ד פינברג כ"האיש הזה".

שותפו של מנחם גולדברג

פינברג (64) עומד בראש משרד המונה 24 עורכי דין, עוסק בייצוג מעסיקים בלבד ונחשב לאחד המצליחים בארץ בתחומו. הוא החל את דרכו כשותפו של עו"ד מנחם גולדברג המנוח, לימים נשיא בית הדין הארצי לעבודה. לאחר שגולדברג מונה לשופט ב-1982 עברה הבעלות במשרד לפינברג, שגזר על עצמו ארבע שנות צינון, ולאחר מכן החל להופיע בפני גולדברג כעורך דין.

במקרה של גולדברג, פינברג לא הסתיר את עברם המקצועי המשותף - אלא להפך, היה גאה בו. השופטת אפרתי הועסקה אצל פינברג כשכירה במהלך שנות התשעים המוקדמות, עד שהקימה ב-1996 משרד עצמאי. חלק מהתיקים שבהם טיפלה כעצמאית הועברו אליה על ידי פינברג. באוגוסט 2000 היא מונתה לשופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לפי המאגר המשפטי נבו, שלוש שנים לאחר מכן הופיע בפניה משרד פינברג בתיק הראשון.

השופטת לויט מונתה לכהונתה במאי 1995, מיד לאחר העסקתה כעורכת דין שכירה במשרדו של פינברג. בשנת 2000 הוא הופיע בפניה כבא כוחה של אל על בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה. בסך הכל הופיע פינברג עשרות פעמים בפני שלוש השופטות.

חשש ממשי

לפי סעיף 15 לכללי האתיקה לשופטים, שופט לא יישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לצד הוראה כללית זו מפרטים הכללים כמה מצבים שבהם נדרשת פסילה אוטומטית של השופט: כשקיימת "קרבה ממשית" או כשעורך הדין היה שותפו של השופט ולא חלפו מאז לפחות חמש שנים.

הכללים, שנכנסו לתוקף לפני כשנתיים, נועדו לשים קץ לאי-ודאות ששררה בעבר בנושא. המקרה המפורסם ביותר טרם הכללים היה החלטתו של שופט בית המשפט העליון (כיום בדימוס) תיאודור אור שלא לפסול את עצמו מלדון בערעור של יו"ר טבע אלי הורביץ. הורביץ יוצג בהליך על ידי עו"ד פנחס רובין, חברו הקרוב של אור. בשנת 2006 הורה נשיא העליון בדימוס אהרן ברק על פסילתה של השופטת שרה דותן בתיק שבו הופיע בפניה משרדו של עו"ד ישי בית-און, שעמו יש לה יחסי ידידות.

מעבר למקרים שבהם נדרשת פסילה אוטומטית של השופט, שאר המקרים נתונים לשיקול הדעת של השופט. לפני כשנה וחצי דחתה נשיאת העליון דורית ביניש בקשה לפסול את השופטת מרים קראוס מבית המשפט למשפחה בכפר סבא, מהטעם שהועסקה 20 שנה קודם לכן במשרד עורכי הדין של אחד הצדדים. ביניש קבעה כי כל מקרה ייבחן לגופו בהתבסס על נסיבות כמו טיב ההיכרות, מסגרתה, משכה, הזמן שעבר ואם מתקיימים קשרים בין משרד עורכי הדין ובין השופט.

אי-גילוי מביא לפסילה

הבעיה מתחילה כאשר השופט אינו נוקט מיוזמתו גילוי נאות. ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה מקצועית של שופטים, טוענת כי האתיקה הפכה להיות משפט. "שופט פותח את כללי האתיקה ורואה שכתוב פסילה עד חמש שנים, ואומר לעצמו 'אה, עברו חמש שנים ויום, הכל בסדר'. לדעתי, האתיקה - כפי שאמר פרופ' אסא כשר - היא הנשמה של העיסוק. יש חובה אתית של גילוי מיידי ומלא לצדדים העומדים בפני השופט".

לדבריה, באנגליה אי-גילוי לכשעצמו מוביל לפסילת השופט. "תפיסת האתיקה שם אינה כיישום של מערכת כללים אלא כמוסר. לפי התפיסה שלי, אתיקה יוצרת שתי חובות: ראשית, יש לפנות לגורם פנימי ולהתייעץ עמו כדי שיחווה את דעתו אם יש מקום להעביר את התיק לגורם אחר".

החובה השנייה לדברי זר-גוטמן היא הגילוי המלא מיד בפתח המשפט, ועל אחת כמה וכמה כשמוגשת בקשת פסילה לשופט בטענה למשוא פנים, כמו במקרה של השופטת שגיא. "השופטת יכולה לדחות את כל הטענות נגדה, אבל היא צריכה לכתוב 'היכרותי עם עו"ד פינברג מסתכמת בכך שלפני כך וכך שנים עבדתי אצלו'. גילוי מיידי מטהר את האווירה. מדוע אדם צריך מיד להתחיל לחשוד בשופט? זה נותן ביטחון ואמון רב בשופט אם מיד בפתח הדיון הוא יצהיר על קשר אפשרי שיש לו או היה לו".

דוברת בתי המשפט מסרה בתגובה לכתבה: "סעיף 15 (5) בכללי האתיקה לשופטים התשס"ז - 2007 קובע כי שופט יימנע משבת בדין כאשר 'עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של השופט ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים'. כללי האתיקה מחמירים יותר מדיני הפסלות. נראה לאור הזמן שחלף מיום סיום העסקתן של השופטות במשרדו של עו"ד פינברג כי אין עילת פסלות, וממילא משכך אין חובת גילוי. לעניין הערעור שהוגש על החלטת השופטת שגיא, מדובר בתיק תלוי ועומד אשר יתברר בבית הדין".

מקפידים על צינון

תגובת עו"ד פינברג: "משרד נחום פינברג ושות' הוא המשרד הגדול והמוביל בישראל בתחום דיני העבודה, וככזה הצמיח לאורך השנים שופטים ועורכי דין מהשורה הראשונה. לכן באופן טבעי קורה כי המשרד מתנהל גם אל מול שופטים יוצאי המשרד, זאת תוך הקפדה על תקופות צינון בנות מספר שנים.

נוסף לשלוש השופטות אפשר למנות גם את השופט מנחם גולדברג ז"ל, שקודם לכן היה השותף הבכיר במשרד. עו"ד פינברג גאה בכך שהופיע גם בפני נשיא ביה"ד הארצי לעבודה לאחר תקופת צינון של כארבע שנים, הרוויח והפסיד לפי העניין.

"במקרה דנן מדובר בשופטים שעבדו במשרד לפני שנים רבות, אין בינם לבין עו"ד פינברג כל קשר מכל סוג זה שנים רבות ופסקו גם נגד לקוחות המשרד, לפי העניין. כך למשל, הפסיד עו"ד פינברג בתיק החשוב ביותר שניהל המשרד בביה"ד הארצי לעבודה, כאשר גולדברג היה בדעת רוב של ארבע נגד שלוש. בהרכב של תשעה שופטי בג"ץ התהפכה ההחלטה. פסק דינה האחרון של השופטת דינה אפרתי טרם פרישתה היה לחובת פינברג, ובימים אלו תלוי ועומד ערעור על החלטה של השופטת חגית שגיא, גם היא נגד פינברג".

תגיות