משהו לא מריח טוב בפסטיבל "טעם העיר"

לפני 13 שנה התחיל את דרכו ברחוב הארבעה שוק אוכל קטן שכלל 20 מסעדות גורמה. המוטו היה לתת לקהל אפשרות לטעום מנות גורמה במחיר השווה לכל נפש. בשנה השלישית כבר הועבר השוק לפארק הירקון בתל אביב, קהל המבקרים הלך וגדל והשוק הפך לפסטיבל.

אבל נראה שבשנים האחרונות הפסטיבל המתוקשר חזר להיות יותר שוק. ולאו דווקא במובן החיובי של המילה. מי שנזדמן לשם השנה לא יכול היה שלא להתאכזב מההיצע הדל של המסעדות. את מקומן של מסעדות יוקרה או סתם מסעדות טובות כמו קימל, קורדליה של השף ניר צוק, ננוצ'קה, טנדורי, ליברה, מוזס ואחרות, תפסו מסעדות הרבה יותר פשוטות.

מנות הגורמה הפכו לקבב והמבורגר שניתן לרכוש בכל פינת רחוב, ואפילו מסעדת אודאון הנחשבת, איכזבה ב"קונספט" חדשני של הגשת המבורגר עם תפוצ'יפס של עלית... אמנם מדובר במוצר החדשני - תפוצ'יפס משמן זית, אבל עם כל הכבוד לממציאי הז'אנר – המבורגר, ובעיקר כשמדובר בקציצה מבית מדרשה של אודאון - אוכלים עם צ'יפס אמיתי. כזה שעשוי מתפוחי אדמה שטוגנו בשמן עמוק.

בענף המסעדנות מספרים, כי מסעדות היוקרה סירבו להשתתף השנה בפסטיבל לאחר שהפסידו כסף רב בשנה שעברה. עלות הקמת דוכן, על כל המשתמע מכך - אספקת מזון, מקררים, צוות עובדים, כלים חד פעמיים וכו', מגיעה לכ-50 אלף שקל לארבעה ימים. מארגני הפסטיבל אמנם פיצו את המסעדות המפסידות בדרכים שונות, אך אלו לא ששו לשוב השנה למתחם.

אחת הסיבות נעוצה בקהל היעד שהשתנה עם השנים. בתחילת דרכו, משך הפסטיבל אנשים שהיוו קהל לקוחות פוטנציאלי שלאחר החשיפה למזון בפסטיבל, לא יהסס לשלם במיטב כספם על המנה במסעדה. השנה קשה מאוד למצוא את הקהל הזה במתחם הפסטיבל. הקהל ברובו מורכב מבני נוער, תלמידים וחיילים משוחררים. ובהתאם, את מקומם של מנות הגורמה תפסו דוכני הקבב והקינוחים המתוקים.

על הדשא צועדים בעיקר נחילים של בני נוער, כשהם לוגמים ליטרים על גבי ליטרים של בירה מהחבית, בלי שאף אחד טורח לבדוק אם הם מתחת לגיל 18 (למרות שליד הדוכנים מוצבים שלטים האוסרים מכירת אלכוהול לקטינים).

התוצאה - ביום שני התפתחה במקום קטטה בין שני צעירים בשנות העשרים, שנדקרו ופונו לבית חולים איכילוב.

אולי כדאי למארגני הפסטיבל לשקול את הקונספט מחדש והלחזיר עטרה ליושנה. יש לא מעט דרכים לעשות זאת, ולא רק באמצעות הלעאה של מחיר המנות מדי שנה, בעוד איכותן דווקא הולכת ויורדת.