האוצר יכריז רשמית על 2008 כשנת בצורת

שנת 2008 מוכרזת מהיום רשמית כשנת בצורת, לאחר ששר האוצר רוני בר־און חתם באחרונה על האישור הרשמי בעניין. כך נודע ל"כלכליסט". על פי האישור של בר־און, שנת הבצורת תימשך עד סוף מאי 2009 וכעת יוכלו החקלאים לתבוע מהמדינה פיצוי על נזקיהם.

על פי הערכות, נאמדים הנזקים עד כה בסכום של כ־20 מיליון שקל, אך הסכום הסופי ייקבע רק לאחר הגשת התביעות הסופיות של החקלאים. ההחלטה על הכרזת שנת בצורת התקבלה בהמלצת ועדת הבצורת המשותפת לאוצר ולמשרד החקלאות והמלצותיה אושרו למעשה בידי שר האוצר.

הועדה הגדירה את האזורים שבהם פגעה הבצורת ובנוסף כעשרה זני צמחים שעליהם זכאים החקלאים לפיצויים. הפיצויים ייקבעו על ידי מנהל מס רכוש תוך כדי השוואת מצב היבול לתקופה שבה לא היתה בצורת. הכרזת הבצורת השנה באה לאחר שבשלוש השנים האחרונות הוכרזה שנת בצורת הידרולוגית בלבד, שבה החקלאים אינם זכאים לפיצויים.

כמות המשקעים הנמוכה ביותר בעשור האחרון

רשות המים הגדירה את חורף 2008 כחורף שבו כמות המשקעים היתה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. כמות המשקעים שהצטברה בכל מקורות המים עד מרץ היתה נמוכה מהמצופה: 75%–93% באקוויפר החוף, 60%–65% באגן ההר, בגליל המערבי, בכרמל ובנגב הצפוני ו־35% בכנרת. לפי בדיקות של השירות ההידרולוגי של רשות המים, מפלס הכנרת צפוי לחצות את הקו האדום התחתון בעוד חודש.

מדו"ח מנהל תחום מים עיליים בשירות ההידרולוגי שברשות המים, ד"ר עמיר גבעתי, עולה כי במאי ירד מפלס הכנרת ב־31 ס"מ, לעומת ירידה של 10 ס"מ בלבד במאי 2007. זו ירידת המפלס הגדולה בחודש מאי מאז שהופעל המוביל הארצי ב־1964.

ירידה מפלס הכנרת בחודש זה גבוהה יותר מהירידה בתקופות הבצורת הקודמות (בשנים 1990–1988 ו־2000–1998). הירידה נובעת מכניסות מים נמוכות במיוחד מנהר הירדן לכנרת, עקב כמויות הגשמים הנמוכות בחורף 2008–2007 ומשאיבות מוגברות למוביל הארצי. קצב התאדות המים בכנרת במאי מגיע לכסנטימטר ביום, בדומה לקצב ההתאדות בשיא הקיץ.

גם באפריל, התרחשו כמה ארועי שרב ממושכים, שבהם ההתאדות היומית היתה גבוהה מהערכים הממוצעים: 7 מ"מ ביום, לעומת ממוצע של 4–5 מ"מ ביום. הירידה במפלס הכנרת החלה כבר באפריל, חודש מוקדם מהממוצע, אז ירד המפלס ב־12 ס"מ. במהלך החורף האחרון, שהיה שחון במיוחד, עלה מפלס הכינרת ב־60 ס"מ בלבד, ממפלס השפל (212.64-) ועד למפלס השיא (212.06-). מדובר בעלייה חורפית נמוכה ביותר, דומה רק לעלייה בשנים 1999–1998.

לפי נתונים שנמסרו בכנס חירום על מצב משק המים שהתקיים לאחרונה, ב־2008–2007 נגרעו מהמערכת 420 מיליון מ"ק מים, ובארבע השנים האחרונות נגרעו 940 מיליון מ"ק מים בסך הכל.

צוות לפתרון משבר המים

בנוסף למחסור החמור בכמות המשקעים סובלים האקוויפרים מזיהומים מחומרים שמקורם בתעשייה וגרמו לסגירה של בארות מים. בין היתר נמצאו בחלק מהמקומות חומרים שחשודים כמסרטנים ומסוכנים לשתייה בריכוזים נמוכים. לפי נתונים של אגף איכות המים, ב־2006 נמצאו מזהמים בריכוז העולה שעל 30% מהתקן ב־35% מקידוחי ההפקה וב־16% מהקידוחים נמצאו ריכוזים של יותר מ־60% מהתקן.

באזור המרכז נמצא זיהום בשני מוקדים עיקריים שבהם פעלה בעבר תע"ש. המוקד הראשון הוא אזור נחלת יצחק בתל אביב, שם נמצא חומר מסוג טריכלורואתין הנחשב מסרטן ברמה של יותר מ־5,000 מתקן מי השתייה. המוקד השני הוא באזור רמת השרון. לאור ממצאים אלו נסגרו בהדרגה 11 קידוחים.

בסוף ינואר הוקם צוות של רשות המים, משרד הבריאות, משרד האוצר וחברת מקורות לפתרון משבר המים. מטרת הצוות לבחון כיצד ניתן לצמצם את היצע של המים השפירים בשנים 2008–2010. אחד הצעדים שנשקלים הוא קיצוץ במכסות לחקלאים. כיום מוקצים לחקלאים 454 מיליון מ"ק מים, 80 מיליון מ"ק פחות מבשנה שעברה.

נושא אחר שעומד על הפרק הוא הרחבת פרויקט ההתפלה. כיום פועלים בישראל שני מתקני התפלה, באשקלון (בהיקף של 100 מיליון מ"ק) ובפלמחים (בהיקף של 30 מיליון מ"ק). בשבוע שעבר נערכה השקה רשמית של הסגירה הפיננסית של פרויקט ההתפלה בחדרה בהיקף של 100 מיליון מ"ק מים.

ביום חמישי הודיעה מקורות כי תצא למכרז להקמת מתקן התפלה באשדוד בהיקף של 100 מיליון מ"ק מים בשנה, לאחר שבית המשפט החליט לא לאשר למקורות שותפות עם תאגיד ge להקמת המתקן באשדוד. בהודעה רשמית שפרסמה מקורות נכתב: "החברה החליטה לא לערער על פסק הדין של בית המשפט העליון, אף שהוא שגוי, מאחר שקיים מחסור חמור במים".