הערכה: היקף מעורבות הבנקים הזרים במשק יגדל בשנים הקרובות

היקף הפרויקטים במשק אשר יהיו מובלים על ידי בנקים זרים יגדל בשנים הקרובות. כך מעריכים גורמים במערכת הבנקאית. דבר זה צפוי להגביר את התחרות על מקורות מימון ולפגוע בהכנסות וברווחי הבנקים הגדולים.

שני הבנקים הגדולים (לאומי והפועלים) הם שריכזו עד כה את מימון הפרויקטים הגדולים בארץ כמו כביש חוצה ישראל, פרויקט מנהרות הכרמל, הרכבת הקלה בירושלים, פרויקט ההתפלה באשקלון ועוד. הבנקים הבינוניים והקטנים הצטרפו לצידם בחשיפה קטנה יותר.

הכנסות הבנקים כיום נובעות מהאפיק המימוני של מתן הלוואות ומהאפיק התפעולי של גביית עמלות. התחרות באפיק המימוני מתגברת בשנים האחרונות עם התפתחות השוק המוסדי והאפשרות לקחת הלוואות דרך שוק ההון. כניסת גופים זרים כמממני אשראי, תגביר את התחרות ותלחץ על הכנסות הבנקים מאפיק זה.

הפן החיובי למערכת הבנקאית בכניסת גופים זרים למימון פרוייקטים, הוא שהבנקים הגדולים יוכלו להעניק היקף הלוואות גבוה יותר למספר גדול יותר של גופים.

כיום, על מנת למנוע ריכוזיות במתן אשראי על ידי מספר מצומצם של בנקים קיימות מגבלות לווה בודד וקבוצת לווים. מגבלות אלו אוסרות על הבנקים להלוות לגורם אחד מעל 15% מההון העצמי שלהם ויותר מ-30% מהון הבנק לחברות או יחידים שיש ביניהם קשרי בעלות. מגבלות אלו מצמצמות את יכולת הבנקים לממן עסקאות ומגבילות השתתפות חברות שונות (למשל בבעלות דנקנר ופישמן) בלקיחת חלק בפרויקטים שונים.

בנוסף, בנקים זרים הם בעלי יכולת מימון במטבע חוץ גבוהה יותר ולרוב גם זולה יותר (שעליהם הריבית לעיתים נמוכה יותר) מאשר בנקים בישראל, מכיוון שמקורות הבנקים הישראלים במט"ח מוגבלות.

פרויקט מתקן ההתפלה בחדרה מומן כולו, לראשונה בישראל, על ידי תאגיד של בנקים זרים. המימון, בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, נעשה 50% על ידי הבנק לפיתוח אירופה, 25% על ידי EIB בנק קליון (בנק השקעות צרפתי, מתמחה בפרויקטים ארוכי טווח), ו - 25% על ידי בנק אספריטו סנטו (BES, בנק השקעות פורטוגזי).

"העבודה עם בנקים זרים הרבה יותר מקצועית וזורמת", אומר גורם שלקח חלק בעסקת המימון של מתקן ההתפלה בחדרה. "אני לא אתפלא אם יגיעו לכאן זרים נוספים להשקעות מסוג זה ואחרות".