הכל בגלל הדולר

בחמש שנות הגאות האחרונות, השבועות האחרונים של חודש מאי היו עמוסים במיוחד. זו תקופת הזמן האחרונה להגשת הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון וככזו הוצפו מערכות העיתונים בהודעות של החברות הציבוריות המתגאות, בצדק, ברווחיהן. הפעם זה לא קרה. כמות הטלפונים מטעמן של החברות הציבוריות למערכות העיתונים קטנה בצורה משמעותית. למה? בגלל ההפסדים כמובן.

הירידה החדה בשער הדולר והירידות החדות בבורסה העבירו חלק לא מבוטל מהחברות להפסדים כבדים. לאלו הצטרפה גם השיטה החשבונאית החדשה (IFRS) שעשתה שמות בחלק מהדו"חות ועל זה אף אחד לא רץ לספר לחבר'ה. מערכת "השוק" של "כלכליסט" בילתה את הימים האחרונים בין ערימות הדו"חות ומביאה היום כ־20 סיפורים המסתתרים בדו"חות הכספיים בהן חברות שמזהירות כי מצבן הולך ומידרדר ברבעון השני, הערכות שווי חבויות ועיוותים חשבונאיים שהפכו את שורת הרווח הנקי ללא יותר מבדיחה גרועה. 

בוימלגרין קפיטל

ההון העצמי של חברת הנדל"ן בוימלגרין קפיטל המשיך להתכווץ גם ברבעון הראשון של 2008.

בוימלגרין קפיטל, שבשליטת שעיה בוימלגרין, הפסידה ברבעון הראשון כ־15 מיליון שקל, ורשמה בנוסף הפרשות של 25 מיליון שקל בגין התאמות הנובעות מתרגום הדו"חות הכספיים של פעילויות חוץ. בסך הכל התכווץ ההון העצמי של החברה ב־42%, לסכום של 53 מיליון שקל בלבד, וזאת כאשר במהלך הרבעון היא קיבלה זריקת מזומנים בדמות דיבידנד של 63 מיליון שקל מהחברה־בת אזורים.

בוימלגרין ממונפת עד צוואר בהלוואות בנקאיות שנלקחו ובאיגרות חוב שגויסו לצורך רכישת אזורים, לגנא הולדינגס ופעילות המלונאות של כור וכלל תיירות. ברבעון הראשון התכווצה קופת המזומנים שלה ב־42% ל־716 מיליון שקל עקב רכישת קרקעות בארץ ובחו"ל, השקעה בפרויקטים בהקמה, גבייה אטית של תשלומים מרוכשי הדירות ותשלומים אחרונים לבעלים הקודמים של לגנא והמלונות.

אזורים, אחת מחברות הנדל"ן למגורים הגדולות בישראל, היא האחזקה העיקרית של בוימלגרין קפיטל (65%). אזורים מכרה ברבעון הראשון 225 יחידות דיור תמורת 181 מיליון שקל, וזאת לעומת 146 יחידות דיור, שנמכרו ברבעון המקביל תמורת 138 מיליון שקל. עם זאת, ההלוואות שנלקחו לצורך הרחבת הפעילות ורכישת לגנא הולדינגס והמלונות הקפיצו את הוצאות מימון פי עשרה ל־70 מיליון שקל, ושחקו את הרווח הנקי ב־80% לכמיליון שקל בלבד. גם הוצאות התפעול תפחו ב־3.4% ל־50 מיליון דולר בשל כך.

עקב התכווצות ההון של בוימלגרין, גדל יחס החוב משיעור של 65% בסוף דצמבר 2007 לשיעור של 73% בסוף מרץ 2008 - גבוה משיעור מקסימלי של 70% כפי שמתחייב מגיוס האג"ח שביצעה ב - 2006. בחברה מצפים, כי השלמת שתי עסקאות למכירת מחצית פעילות המלונאות ולמכירת מחצית האחזקה בפרויקט מתחם אסותא בתל אביב ישפרו בעתיד הקרוב את יחס החוב.

בוימלגרין קפיטל חייבת לבעלי האג"ח שלה כ־390 מיליון שקל, שאותם היא נדרשת להחזיר החל מהשנה הבאה, במשך שש שנים. האג"ח משלמות כיום ריבית גבוהה של 11%–12% אבל נסחרות בתשואת זבל של יותר מ־20%, עקב החשש שהחברה תתקשה להחזיר את הכסף.

במעלות הכניסו לאחרונה את האג"ח לרשימת הבדיקה, אבל דירוג החוב הגבוה יחסית שהוענק לחברה בעבר - A - טרם שונה.

מלבד החוב לבעלי האג"ח, חייבת בוימלגרין קפיטל 682 מיליון שקל לבנק מזרחי־טפחות, שנלקחו למימון רכישת מניות חברת הבנייה אזורים מקבוצת אי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר. בנק הפועלים העמיד לבוימלגרין הלוואה של 156 מיליון שקל למימון רכישת מתחם אסותא ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב.

במתחם זה מתכננת החברה להקים מגדל יוקרתי למגורים. החוב לבנק הפועלים עמד בסוף מרץ השנה על 150 מיליון שקל, ובסך הכל מחזיקה החברה בהתחייבויות פיננסיות ארוכות בהיקף של 2.7 מיליארד שקל.

מבטח שמיר

הוצאות המימון הוכפלו. שחיקת הדולר גרמה להפסד של 14.7 מיליון שקל ברבעון הראשון.

חברת האחזקות מבטח שמיר דיווחה על הפסד של 14.7 מיליון שקל ברבעון הראשון בעיקר כתוצאה מהוצאות מימון, לעומת רווח של 3.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון ברבעון הראשון הכפילו את עצמן בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-22.7 מיליון שקל לעומת 11 מיליון שקל. ההוצאות נבעו בעיקר משחיקת פיקדונות דולריים ומהוצאות ריבית והפרשי הצמדה בגין איגרות חוב להמרה.

בעקבות התאמת הדו"חות לתקני IFRS קטן ההון העצמי של מבטח שמיר ב־10% והסתכם ב־552 מיליון שקל, המהווים כ־49% מסך המאזן. הקיטון בהון העצמי נובע מהמרת איגרות חוב למניות בסכום של כ־6 מיליון שקל, בניכוי הפסד של 14.2 מיליון שקל.

ההתאמות נובעות מתרגום דו"חות כספיים וקרנות הון נטו בהיקף של 17.2 מיליון שקל, תנועה בזכויות המיעוט בסכום של 1.4 מיליון שקל ושיערוך ניירות ערך זמינים למכירה בסכום של 38.7 מיליון שקל, ממנו כ־33 מיליון שקל כתוצאה מהתחייבות החברה להעמדת אופציית המכר ואופציית הרכש בעסקת תנובה המתבססת על הערכת שווי לפי תקני IFRS. לאחרונה הושלמה רכישת השליטה בתנובה על קרן ההשקעות איפקס ומבטח שמיר שמחזיקה כיום כ־21% ממניות תנובה. נוסף על כך חתמה החברה על הסכם לרכישת גילת רשתות לוויין עם קבוצת שותפים בתמורה ל־475 מיליון דולר.

לנדמארק גרופ

שער האג"ח ירד וכך נוספו 45 מיליון שקל לשורת הרווח. כיצד? עוד אחד מפלאי התקינה.

עיון זריז בדו"חותיה הכספיים של חברת לנדמארק גרופ מגלה כי החברה הכפילה ברבעון האחרון את הונה העצמי לכ־158 מיליון שקל, ורשמה הכנסות מפעילות נדל"ן של 221 מיליון שקל - פי 13 מהכנסות החברה בשנת 2007 כולה. החברה רשמה רווח נקי בהיקף של 73.6 מיליון שקל - ועל פניו מדובר בדו"ח מצוין.

אחד הסעיפים שאפשרו לחברה להציג את הדו"ח החיובי הוא סעיף הכנסות המימון. מסתבר שתקנות ה-IFRS מאפשרות לחברה לרשום רווח כתוצאה מירידת שער איגרות החוב שהיא הנפיקה. ההיגיון העומד מאחורי התקנה הוא שהחברה יכולה להכיר בשווי ההתחייבות לפי מחיר השוק, ולכן ככל שמחיר השוק של האג"ח יורד, כך קטן היקף ההתחייבויות - ולחברה נוצר רווח הון.

בפועל מדובר בפרדוקס, שכן מחיר האג"ח יורד דווקא בגלל חוסר האמון שרוחשים המשקיעים כלפי יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה. אך חוסר האמון מתבטא בדו"חות בגידול ברווחים. כאשר המשקיעים רואים גידול ברווחים, הם עשויים להבין שיכולת ההחזר השתפרה. אך מדובר בשיפור חשבונאי.

סעיף המימון איפשר לחברה לרשום הכנסות מימון של 45.5 מיליון שקל. למעשה, כל הכנסות החברה ברבעון נבעו משיערוך נכסים במסגרת תקנות ה־IFRS. כך נוצר מצב שה־IFRS איפשר לחברה לרדת מיחס הון עצמי למאזן של 1:5 לרמה "בטוחה" יותר של 1:3. הפעילות "האמיתית" של החברה צפויה לקבל ביטוי החל מדו"חות הרבעון השלישי, אז צפויה לנדמארק גרופ להתחיל למסור את המפתחות בכ־175 יחידות דיור שנמכרו בפרויקט בעיר יאש שברומניה. עם מסירת המפתחות לרוכשים היא תוכל להכיר בהכנסות וברווחים במסגרת התקינה הבינלאומית. עד אז, מדובר בעיקר בקוסמטיקה חשבונאית.

מילמור סחר

426 מיליון שקל - זהו השווי המוערך של חברת התקשורת DTH, כפי שנחשף בדו"חות מילומור סחר, שבשליטת פרדי רובינסון. DTH, המפעילה את מיזם הטלוויזיה הרב־ערוצית בלוויין BOOM ברומניה, מוחזקת על ידי שורה של שמות ידועים, כגון אלרן השקעות שבשליטת גדי ודורי דנקנר (25.43%), קרן Group RP Capital הבריטית, בניהולו של רפי ברבר, וליוורמור השקעות, שבשליטת נועם לניר.

הערכת השווי המסתתרת בדו"חותיה של מילומור, המחזיקה בכ־9% מהחברה, הוזמנה על רקע מימוש עתידי שהיא מתכננת לבצע. לאור הערכת השווי מסתכם ערך אחזקותיה בחברה ב־37.4 מיליון שקל.

כמו כן, בשבוע שעבר הודיעה גם אלרון שבשליטת גדי ונוחי דנקנר כי בכוונתה למכור לצד שלישי כ־3% מהון המניות של החברה, לאחר שמילומור סחר ואלרן ויתרו באופן הדדי על הזכות הראשונים לרכוש מניות אחת מהשנייה. לפי הערכת השווי הנ"ל, ערכם של המניות שאלרן עתידה לממש עומד על 11.4 מיליון שקל.

ברקע המימוש המתוכנן עומדים הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה DTH, כך שהמשך פעילותה דורש הזרמת הון נוספת מצד הבעלים, מילומור סחר. מילומור, שהזרימה לחברה עד כה 6.7 מיליון יורו, החליטה לאחרונה

לחדול מכך.

מילומור סחר בעצמה סבלה מרבעון חלש במיוחד על רקע עלייה ניכרת בהוצאות הקמת רשת חנויות התקשורת של החברה־בת MCS, הוצאות שהביאו אותה להפסד תפעולי של 5.9 מיליון שקל. בתוספת זינוק בהוצאות המימון כתוצאה מהפרשי המטבע סיכמה מילמור את הרבעון הראשון בהפסד נקי של 11.1 מיליון שקל, זאת לעומת 1.6 מיליון שקל הפסד נקי ברבעון המקביל.

מנופים

חברת מנופים פיננסיים, שבשליטת אברהם נניקשווילי וג'קי בן זקן (73%), הפסידה 26.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2008 עקב הוצאות מימון גדולות וירידה בערכם של נכסי הנדל"ן שלה בארצות הברית. ההפסד כיווץ את ההון העצמי של החברה ב־13% ל־186 מיליון שקל, המהווים כ־16% מסך המאזן.

מנופים נמצאת בשנתיים האחרונות במסע רכש אגרסיבי להרחבת פעילותה, שאותו היא מממנת באמצעות הלוואות, איגרות חוב ואשראי בנקאי, שהסתכם בסוף מרץ ב־827 מיליון שקל. בין השאר היא רכשה ביולי אשתקד מאלביט הדמיה את קניון ארנה בהרצליה תמורת 538 מיליון שקל, ובנוסף לכך שילמה מנופים לקבוצת אלדר דש כ־142 מיליון שקל תמורת 74% מחברת הנדל"ן הבורסאית מאקפל.

כ־60% מהתחייבויותיה של מנופים צמודות למדד, כך שעליית האינפלציה לקצב של כמעט 5% לשנה מייקרת את האשראי של החברה ומגדילה את תשלומי הריבית שלה. לחברה גם הלוואות לזמן קצר בריבית משתנה, שעשויות להתייקר אם בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית במשק. בנוסף לכך היא נפגעת מירידת שערו של הדולר מול השקל, אשר מקטינה את ההכנסות השקליות המתקבלות מהשכרת הנכסים בארה"ב.

ברבעון הראשון עלו ההלוואות למנופים בהוצאות מימון של 16.3 מיליון שקל - יותר משליש מהוצאות הריבית שלה ב־2007 כולה. הוצאות המימון נבעו ברובן מאשראי בנקאי וחוץ־בנקאי למימון עסקאות שהושלמו.

כמו כן, החברה רשמה ירידה של 9.6 מיליון שקל על השקעתה בנכסי נדל"ן בארה"ב. מנופים רכש אשתקד 35% ממגדל הליפסטיק ועוד 10% ממגדל מדיסון אווניו 292 - שניהם בניו יורק - המשמשים לצורכי משרדים ומסחר. כמו כן היא מחזיקה במחצית מהזכויות בבניין משרדים בשטח של כ־150 אלף מ"ר בדאלאס שבטקסס. בחודש שעבר נמכרו האחזקות בבניין 292 תמורת 2.4 מיליון דולר.

ישראמקו

ותפות חיפושי הגז והנפט ישראמקו הפסידה ברבעון הראשון של השנה 32 מיליון שקל בעיקר מהשקעות בניירות ערך. הוצאות המימון צמחו ב־30% ל־31.5 מיליון שקל, בשל ירידה בשווי ניירות ערך סחירים והפסדים מעסקאות הגנה על שינויים בשער החליפין של הדולר עבור קידוח חדש שטרם התחיל.

החברה מציינת שהיא חשופה לסיכונים במטבע החוץ, ובעיקר לשינויים בשער הדולר, מאחר שמחירי הנפט והגז ועיקר התשומות עבור חיפוש הנפט נקבעים בדולר. בנוסף לכך, לשותפות השקעות בני"ע שחלקם נקובים בדולר, והיא קשורה בהסכמים לתשלום דמי ניהול בדולרים. סכנה אפשרית נוספת היא העובדה שהשותפות משקיעה את עיקר יתרת המזומנים שלה בני"ע, כך ששינויים במחירי השוק שלהם חושפים אותה להפסדים.

החברה, שעדיין לא הצליחה למצוא נפט, כבר מסמנת את הסיכונים האפשריים, ובראשם ירידות במחירי הנפט והגז וירידת ערך נכסים.

איזי אנרגיה

רבעון הראשון של השנה לא היה מוצלח במיוחד עבור חברת איזי אנרגיה שבשליטת ד"ר אלי זהבי. בינואר נכשלה החברה בגיוס איגרות חוב של 36 מיליון שקל בשל ביקושים נמוכים. בהמשך בוטלה עסקה מהותית של החברה לרכישת 14 תחנות תדלוק בארצות הברית. השבוע הגיעה תורן של התוצאות הכספיות לסיכום הרבעון הראשון של 2008 - שהיו חלשות במיוחד.

מכיוון שמרבית נכסי החברה הם דולריים, והתחייבויות החברה למחזיקי האג"ח הן שקליות, הירידה החדה של שער הדולר (7.6% ברבעון) הביאה את החברה לזינוק של מאות אחוזים בהוצאות המימון - מ־168 אלף דולר ברבעון המקביל ל־2.8 מיליון דולר ברבעון הנוכחי. כתוצאה מכך סיכמה החברה את הרבעון בהפסד נקי של 3.3 מיליון דולר לעומת הפסד נקי של 1.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ורווח של 580 אלף דולר בשנת 2007 כולה.

אולם, הבשורה המדאיגה ביותר מבחינתה של החברה העוסקת ברכישה ובהפעלה של תחנות תדלוק בארה"ב היא שחיקה משמעותית של 54% בהון העצמי לרמה של 2.9 מיליון דולר בלבד.

מדובר בנתון בעייתי במיוחד, לאור העובדה כי החברה החליטה שלא לבצע הגנות שער כלשהן והיא אף צופה כי "הוצאות המימון ברבעון השני יוסיפו להיות גבוהות, הן כתוצאה מהשחיקה מסיבית בשער הדולר, והן כתוצאה מהעלייה במדד המחירים לצרכן". אזהרה זו, המסתתרת בין השורות בדו"חות הכספיים, רומזת על סכנה ממשית להון העצמי של החברה אשר עשוי ברבעון הבא להימחק לחלוטין.

גבור ספורט

חברת גבור ספורט, שבשליטת רועי גיל ואיתן אלדר, סיימה את הרבעון הראשון של 2008 עם הפסד כבד של 17 מיליון שקל, הערת עסק חי שהיא סוחבת כבר זמן רב וגירעון בהון העצמי בהיקף של כ־30 מיליון שקל. את שנת 2007 כולה סיימה גבור ספורט עם רווח של 50 מיליון שקל.

הסיבה העיקרית להפסד הכבד שרשמה החברה נעוצה דווקא בחברה הבריאה ביותר בקבוצה גבור אקטיב, שסיימה את הרבעון הראשון של השנה עם הפסד כבד של 7.8 מיליון שקל לעומת רווח של 2.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חברת הטקסטיל גבור אקטיב ניסתה להנפיק את מניותיה בלונדון לפני כשלוש שנים, אולם ניסיונות הנפקה אלה, כמו גם ניסיון להכניס את אבי ורטהיים כשותף בחברה, לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל. גם בשורת ההכנסות רשמה גבור אקטיב ירידה חדה של כ־20% לרמה של 32 מיליון שקל.

הסיבה להידרדרות בתוצאות גבור אקטיב מעניינת עוד יותר: גבור מסבירה כי זו מיוחסת להאטה בפעילותה של גבור אקטיב בטורקיה, לאחר שמפעלה נשרף ביוני 2007 ומפעלה החדש טרם החל לפעול בתפוקה מלאה. לחולשה זו התווספה גם שחיקת היורו והדולר ביחס לשקל. כל אלה הביאו את גבור אקטיב למצב שבו הציגה הפסד כבד בשורת הרווח הגולמי, ועם הוצאות השיווק, ההנהלה והכלליות — הציגה הפסד תפעולי של 6.1 מיליון שקל. נתון מעניין הוא כי ב־1 במאי קיבלה החברה אשראי בהיקף של כ־5 מיליון שקל לשנה מרועי גיל ואיתן אלדר, בעלי השליטה בגבור ספורט.

גבור אקטיב לא היתה החברה היחידה שהניבה הפסדים בקבוצת גבור. גם פעילות הנדל"ן של הקבוצה, הכוללת את האחזקה בחברת ב.ס.ר הנדסה וגבור יזמות, הניבה הפסדים שהצטברו ל־4.3 מיליון שקל. אפילו תחום האלקטרוניקה, המיוחס לאחזקה בחברת אי.אם.אס, ייצר לחברה הפסד של 1.5 מיליון שקל ברבעון האחרון.

נתון לא מעודד נוסף מדו"חותיה של גבור ספורט מיוחס לאחזקה של 23% שיש לה בחברת ב.ס.ר הנדסה. החברה, ששווייה עומד כיום על 223 מיליון שקל, כבר איבדה 30% מתחילת השנה, ומאז החלה להיסחר, איבדה המניה כ־42% מערכה - לא בשורה מעודדת עבור גבור ספורט.

מבט קצר על מאזנה המאוחד של גבור ספורט מצביע על גירעון בהון העצמי בהיקף של 30 מיליון שקל וחוב פיננסי נטו של כ־140–150 מיליון שקל, כשבקופת החברה מונחים להם 30 מיליון שקל.

גבור ספורט היא חברת האחזקות של צמד הפיננסיירים רועי גיל ואיתן אלדר. בתחילת העשור נקלעו השניים למשבר חמור בשל השקעה כושלת במניות הכשרת הישוב, ומצאו את עצמם עם חובות בהיקף של יותר מ־700 מיליון שקל לצד משבר בשוקי ההון, שלא אפשר להם לגייס כספים חדשים. למרות זאת, גיל ואלדר הגיעו להסדר עם המערכת הבנקאית, שכללה פריסה של חובותיהם. מדו"חות הרבעון הראשון של 2008 עולה כי בחודש מרץ 2008 החליטו גיל ואלדר להמשיך ולוותר על חלק משכרם גם במהלך שנת 2008 (ויתור המסתכם בכ־400 אלף שקל בשנה), לאחר שנקטו באותה גישה גם לגבי שנת 2007.

חבס

חברת הבנייה חבס הפסידה ברבעון הראשון של השנה 31.5 מיליון שקל לעומת רווח של 578 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון ברבעון הראשון הסתכמו ב־40.1 מיליון שקל לעומת 12.9 מיליון שקל ברבעון המקביל.

יו"ר החברה הרצל חבס אמר ל"כלכליסט" שההפסד שבו מדובר הוא עיוות חשבונאי: "צורת ההצגה החשבונאית אינה משקפת את מצבה של החברה, ולראיה - יש לנו מכירות של יותר ממיליארד שקל, כך שהדו"חות לא משקפים את מצבה של החברה".

עיקר הגידול בהוצאות המימון נבע מהתחייבויות הקבוצה בגין רכישת מניות חברת NSI, העוסקת בהשקעות בתחום הנדל"ן המניב במערב אירופה, העמדת נכסים זמינים למכירה על שווי השוק שלהם וגידול בשוויין ההוגן של ההתחייבויות בגין נגזרים שהושפעו מהפיחות בשער הדולר במהלך הרבעון הראשון של 2008.

חבס מציינת שהיא פעלה לצמצום החשיפה לדולר באמצעות העלאת מחירי הדירות וצמצום חוזי המכר שצמודים לשער החליפין של הדולר. נוסף על כך, מציינת החברה כי היא מתייעצת במשרד חיצוני בנוגע לסיכונים שבחשיפה לשער הדולר וכי נערכו בחברה דיונים בנושא. מסוף מרץ ועד פרסום הדו"חות הכספיים במאי ספגה החברה הוצאות של 10 מיליון שקל נוספים בגין ייסוף השקל ביחס לדולר.

לדו"חות הרבעוניים של חבס צורפו לראשונה הדו"חות הכספיים של חברת NSI. חבס מחזיקה ב־21.6% מהחברה, תמורתם השקיעה כ־170 מיליון יורו. שווי האחזקה של חבס ב־NSI עומד כיום על 140 מיליון יורו, כך שנכון להיום, חבס מופסדת בכ־30 מיליון יורו על השקעתה ב־NSI, אולם לאחר שקיבלה דיבידנד של כ־15 מיליון יורו, בפועל היא מופסדת בכ־75 מיליון שקל.

רווחיה של NSI, שנסחרת בבורסת יורונקסט באמסטרדם בשווי של 642 מיליון יורו, הסתכמו ברבעון הראשון של 2008 ב־398 אלף יורו לעומת רווח של 28 מיליון יורו ברבעון המקביל אשתקד.

לפי כללי הדיווח של ה־IFRS, ההכרה בהכנסות ממכירות דירות מתבצעת רק לאחר מסירת הדירות לקונים. לכן, הכירה חבס רק בחלק קטן מההכנסה ממכירות דירות, אף שעד סוף 2007 נמכרו בפרויקט Yoo ובפרויקט שדרות רוטשילד דירות בהיקף של 878 מיליון שקל ו־491 מיליון שקל, בהתאמה. נוסף על כך, במשך חמשת החודשים הראשונים של 2008 נמכרו ב־Yoo וברוטשילד יחדיו דירות נוספות בהיקף של 134 מיליון שקל. לעומת זאת, עד תום הרבעון הראשון של 2008 הכירה חבס במצטבר בהכנסות של 140 מיליון שקל בלבד.

כור

בתשקיף המדף שפרסמה חברת כור, הנשלטת על ידי קונצרן אי.די.בי של נוחי דנקנר ומחזיקה בשליטה במכתשים אגן, ציינה החברה כי מ־31 במרץ ועד 28 במאי, מועד פרסום התשקיף, ירד שער הדולר ב־7.5% ל־3.288 שקלים. מאז המשיך הדולר לרדת בעוד 1.5% עד לשער של 3.23 שקלים, כשברבעון הראשון ירד שער הדולר ב־7.6% וגרם להפסד מצטבר בכור בגין יתרות הנקובות בדולר או צמודות לו, של 128 מיליון שקל. כור ציינה בתשקיף כי בין 31 במרץ ועד 28 במאי נגרמו לה הפסדים של 130 מיליון שקל ורשמה הוצאות מימון של 183 מיליון שקל ברבעון הראשון.

בתשקיף מפורטים גם התנאים למסגרת האשראי בסך 1.5 מיליארד דולר, שתקבל כור מבנק ההשקעות גולדמן זאקס לרכישת מניות שני הבנקים האירופיים קרדיט סוויס וברקליס. עד 4.9% ממניות כל אחד מהבנקים ישמשו בטוחות בעסקה, והאשראי יהיה בריבית לייבור פלוס 1.25%. האשראי יינתן למשך שנה, ויוארך באופן אוטומטי.

כור התחייבה לשמור על יתרות מזומן זמינות בפרנק שוויצרי בסכום השווה לנמוך מבין 5% שווי הבטוחה או 10% מיתרת החוב, יחס בטוחה לחוב מינימלי של 1.67 ושווי נכסי נטו מינימלי של 450 מיליון דולר, אם יתרת ההלוואה פחותה מ־600 מיליון דולר. אם יתרת ההלוואה תעמוד על יותר מ־600 מיליון דולר, כור התחייבה שהשווי הנכסי המינימלי נטו יעמוד על 75% מיתרת ההלוואה.

עוד עולה מהתשקיף כי כור מנהלת משא ומתן למכירת אחזקותיה (70%) בחברת דקולניק תמורת 13 מיליון דולר. יתרת המניות של דקולניק מוחזקת על ידי אלתא מקבוצת התעשייה האווירית. דקולניק היא חברה פרטית המפתחת ומייצרת פתרונות כיסוי משלימים עבור מפעילי רשתות אלחוטיות וסלולריות. החברה מרכזת את פעילותה בשוק שירותי החירום הציבורי ושוק הסלולר, ומתמקדת במוצרים המספקים פתרונות כיסוי לאזורים מוסתרים שבהם האות הסלולרי אינו נקלט בצורה טובה.

מהתשקיף עולה כי דקולניק סבלה מצניחה בהכנסות ב־2007 ל־16 מיליון דולר לעומת 26 מיליון דולר ב־2006 וב־2005. הנתון המעניין ביותר בתשקיף הוא כי חברת ספרינט־נקסטל היתה לקוח עיקרי של דקולניק.

פולאר

לרוב החברות יש "בור" - השקעה פיננסית כושלת או פרויקט מפסיד- שמכביד על פעילותה, אך לחברת ההשקעות פולאר תקשורת ישנם כמה בורות. הבור העמוק מכולם הוא האחזקה (51%) בחברת ניפסון, הפועלת בתחום הדפוס הדיגיטלי ושמוכרת מדפסות דיגיטליות, טונרים, חלפים, מוצרים מתכלים ומעניקה שירות למדפסות.

2005 היתה השנה האחרונה שהניבה רווח - של 16 מיליון שקל - לניפסון. שנה אחר כך עברה החברה להפסד של 3 מיליון שקל, ובשנת 2007 תפח ההפסד ל־38 מיליון שקל כתוצאה מירידה של 14% בהכנסות ומגידול חד בהוצאות בשל יישום טכנולוגיות חדשות. גם השינויים בשער החליפין פגעו בתוצאות.

שנת 2008 לא הביאה את המפנה המיוחל. אמנם הכנסות ניפסון צמחו ברבעון הראשון ב־13% והסתכמו ב־54.3 מיליון שקל (כתוצאה מגידול במכירות של מערכות דפוס וטונרים), אך הדבר לא חלחל לשורת הרווח. החברה סיימה את הרבעון עם הפסד של 10.6 מיליון שקל, כאשר חלקה של פולאר בהפסד הסתכם ב־5.6 מיליון שקל.

פולאר המשיכה להגדיל את ההשקעה בחברה כשהזרימה לניפסון עוד 800 אלף יורו, כך שהיקף ההלוואות הסתכם ב־14.6 מיליון יורו. אבל לאור ההפסדים של ניפסון, צנח השווי הוגן של ההלוואות ל־3.5 מיליון יורו בלבד, דבר שאילץ את פולאר למחוק את יתרת המוניטין בגין השקעתה בניפסון בהיקף של 3.9 מיליון שקל.

בסך הכל הפסידה פולאר ברבעון הראשון 24.8 מיליון שקל לעומת 12.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2007. להפסדים תרמה מחיקה של 3.5 מיליון שקל כתוצאה מהשקעה בחברה הצרפתית IDM - העוסקת בפיתוח מוצרים לטיפול בסרטן. פולאר מחזיקה כ־1% ממניות IDM, ונאלצה לבצע את המחיקה לאור הירידה בשווי החברה בבורסה.

פולאר רשמה הפסד נוסף, של 1.6 מיליון שקל, בשל אחזקתה (42.5%) בחברת אופירטק. החברה המשקיעה בחברות טכנולוגיה מתקדמות הפסידה ברבעון 3.6 מיליון שקל שרובו מיוחס למחיקת השקעה בחברת Expand Networks.

סטאר נייט

לעתים, ניסיונות לבצע הגנות מטבע יכולים להיות עסק משתלם שבו ניתן להרוויח, אולם באותה המידה ניתן גם להפסיד. לחברת סטאר נייט - הפועלת בשוק התעשיות הביטחוניות ועוסקת במוצרי ראיית לילה, השבחת כלי טיס ומוצרי בטיחות לגופים ביטחוניים - עסקאות הגידור לא עלו יפה.

בחודש דצמבר 2007 תכננה סטאר נייט להרחיב את פעילותה באמצעות רכישה של חברה ביטחונית תמורת 15 מיליון דולר. כדי להבטיח שתשלם בדיוק את הסכום האמור, ביצעה החברה בחודש יוני 2008 הגנת מטבע לתשלום הסכום באופן המגדר את שער הדולר לביצוע העסקה למחיר של 3.99 שקלים.

הירידה החדה בשער הדולר לא איחרה להגיע ופעלה לרעתה של סטאר נייט, שכתוצאה מכך רשמה ברבעון הראשון הוצאות מימון חריגות של 12.8 מיליון שקל. אבל כאן לא הסתיים הסיפור: בחודשים אפריל ומאי המשיך שער הדולר לרדת. בעקבות זאת, מציינת סטאר נייט בדו"חות לרבעון הראשון של 2008, נגרמו לה הוצאות נוספות בהיקף כולל של 7 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה בסוף הרבעון הסתכם ב־3.8 מיליון שקל, כך שסטאר נייט עלולה למחוק כליל את הונה העצמי בתוצאות הרבעון הבא.

עסקת הרכישה המדוברת שלשמה נועד הגידור לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר. בחברה הבינו שההשקעה, שהחלה כעסקת גידור, הפכה לעסקה ספקולטיבית. במטרה להקטין את החשיפה לשער הדולר, רכשה החברה אופציות מסוג PUT על מלוא סכום החשיפה.