בדיקת "כלכליסט": מצב השמים שנה לאחר פתיחתם לכל חברות התעופה

ישראלים רבים כבר גילו בחודשים האחרונים כי לכמה מהיעדים המבוקשים ביותר בחו"ל, בהם ניו יורק, לונדון ופריז, אפשר להגיע לא רק עם חברת אל על ועם עוד חברה זרה אחת המציעות טיסות סדירות. לפתע נפתחו בקווים אלה שלל אפשרויות חדשות, ולא מעט חברות מתחרות על הנוסע הפוטנציאלי.

אמנם הישראלי עדיין רחוק ממספר האפשרויות העומדות בפני כל אירופי או אמריקאי, אבל הסכר נפרץ. אם להאמין למשרד התחבורה, הטפטוף יהפוך בחודשים ובשנים הקרובות למבול של אפשרויות, הכל במסגרת מה שהוא מכונה "מדיניות השמים הפתוחים".

באפריל 2007 הגישה ועדה שבחנה את הנושא, בראשות מנכ"ל משרד התחבורה גדעון סיטרמן, את המלצותיה. המסקנה העיקרית היתה שהשמים צריכים להיפתח, ובצדה ניתנו כמה המלצות לסיוע בקידום התהליך. שנה לאחר הגשת ההמלצות, "כלכליסט" בודק אילו מהן יושמו.

1. פתיחת השמים לכולם

ההמלצה: לפתוח את השמים לחברות התעופה בתוכנית מדורגת ומבוקרת.

בפועל: במהלך השנה שעברה ובארבעת החודשים הראשונים של 2008 החלו עוד שבע חברות תעופה להפעיל טיסות סדירות לנתב"ג, ובמשרד התחבורה מבטיחים שעד סוף השנה יהיו עוד ארבע חברות. מאוקטובר 2006 ועד אפריל 2008 הוגדל מספר המובילים הנקובים בהסכמי תעופה בילטרליים עם שמונה מדינות, בהן ספרד, בריטניה, צרפת ורוסיה.

"אמרתי שעד שנגיע לשלב שבו כולם יהיו נגד כולם, השמים ייפתחו לגמרי, נאפשר לכמה שיותר מובילים נקובים - שניים או שלישיים בהתאם להסכמים - להיכנס לשוק", אומר סיטרמן. "יש בעיות עם כמה מדינות בעניין הזה. אני מבקש מכל מי שאני יושב איתו דבר אחד פשוט: הדדיות. אני לא מכיר מצב שבו מדינה אחת נותנת, השנייה מקבלת, ואין תמורה".

סיטרמן מסביר, כי "אחת הבעיות המרכזיות של התעופה הישראלית במימוש זכויות טיס היא היכולת שלנו לממש את מה שכבר ניתן לנו, בגלל בעיות של אישורי נחיתה (סלוטים). כיום יש מצב אבסורדי שבו אם מישהו רוצה לטוס לבן־גוריון, ישראל נותנת לו סלוט, אבל לישראלים אומרים בחו"ל 'אנחנו נותנים רק זכות טיסה, סלוטים זה מישהו אחר'. זאת בעיה".

2. יותר חברות לואו קוסט

ההמלצה: לעודד כניסת חברות תעופה במודל לואו קוסט לישראל ולפתח תשתיות לפעילותן.

בפועל: ארבע חברות הטיסות המוזלות נכנסו לפעילות בישראל בשנה האחרונה: תומסון פליי הבריטית, טואי פליי הגרמנית, קורסאייר פליי הצרפתית וג'ט אייר פליי הבלגית - כולן שייכות לתאגיד התיירות טואי. הן נוחתות בנמלי תעופה משניים באירופה, בחלקן יש תוספת תשלום עבור ארוחה או מזוודה וניתן להזמין בהן כרטיסים רק באמצעות האינטרנט.

"נפגשתי עם מנכ"ל איזי ג'ט ועם בכיר בריינאייר כדי ללמוד מה יעודד כניסת חברות לואו קוסט ולהבין את המודל", אומר סיטרמן. "הם רוצים סבבים מהירים וטרמינלים פשוטים, ולכן פעלנו שטרמינל 1 ייועד לטיסות לואו קוסט".

יהיו טיסות במאה דולר ללונדון או שנמשיך לקרוא על כך רק בעיתון?

"יש מחירים שהם לא ריאליים לישראל בגלל המרחקים, המיקום והמצב הגיאופוליטי. המודל העסקי של הלואו קוסט מדבר על שעתיים־שלוש שעות טיסה, כלומר סיבובים מהירים שבהם המטוסים כל הזמן נעים בתוך המערכת. ישראל, מטבע הדברים, היא יעד סופי ולא מדינת מעבר לשום מקום. אי אפשר שריינאייר תבוא לכאן ותעשה טיסות לקהיר, לעמאן או לבחריין. מה שכן אפשר לעשות זה להתחיל ב'סמי לואו קוסט', ואנו נעשה הכל כדי לאפשר שהעלויות יהיו כמה שיותר נמוכות".

3. הסכמי תעופה חדשים

ההמלצה: להיכנס למשא ומתן מיידי עם האיחוד האירופי במטרה לקבוע מדיניות והסכמי תעופה חדשים.

בפועל: בנציבות האירופית מקווים לפתוח בשיחות עם ישראל עוד לפני הקיץ, ולהמשיכן במהלך השנה. כרגע נחתם השלב הראשון של ההסכם, אך הוא עדיין טעון אישור של 27 המדינות החברות באיחוד. אחר כך יחל המו"מ להסכם כולל, שצפוי לארוך שנתיים־שלוש נוספות. לאחרונה חתם האיחוד על הסכם כולל עם מרוקו, הנהנית מתיירות הולכת וגוברת למדינה.

"סיימנו באופן הדרגתי את השלב הראשון, שהוא הפרוזדור להסכם הגלובלי", מסביר סיטרמן, "אנחנו מקווים שעד סוף יוני העניין הזה יאושר סופית ויעבור לאישור הפרלמנטים. איננו צופים שתהיה בעיה. ביקשנו להתחיל לדון בינתיים על ההסכם הגלובלי, אבל הודיעו לנו שהתהליך יחל רק לאחר שיסתיים השלב הראשון. ברמה המעשית, בסביבות יולי נוכל לקבוע לוח זמנים לתחילת המשא ומתן על ההסכם הגלובלי".

כמה זמן זה ייקח?

"זאת הפעם הראשונה שננהל משא ומתן גלובלי עם האיחוד. למרוקו לקח שנתיים־שלוש להגיע להסכם גלובלי, אבל באיחוד אמרו לי שאיתנו זה ייקח פחות, כי יש להם עקומת למידה והם יחסכו מאיתנו בעיות שהתעוררו עם מרוקו".

4. מס נמל דיפרנציאלי

ההמלצה: לקבוע אגרות תעופה דיפרנציאליות בנתב"ג.

בפועל: החלטות בנושא שינוי אגרות התעופה אמורות להתקבל בימים הקרובים. מס הנמל לנוסע בנתב"ג עומד על 13 דולר, ועודכן לאחרונה ב־1991. מטרת העלאת מסי הנמל היא לממן את התוכנית לשיפור הבטיחות והביטחון בנתב"ג.

"אני רוצה לייצר תהליך שבו האגרות לחברות התעופה שיגיעו לטרמינל 1 יהיו קטנות לעומת האגרות הרגילות", אומר סיטרמן. "יכול להיות מצב שבמקום ב־13 דולר נחייב בעשרה דולרים את מי שנוסע דרך טרמינל 1, ובטרמינל 3 המחיר יהיה 30–25 דולר".

"אנחנו אחד הנמלים עם האגרות הנמוכות ביותר בעולם. מדוע אנחנו צריכים לסבסד את הגרמני, הבריטי או הסקנדינבי שבאים לפה, בזמן שהישראלים שבאים לשם משלמים פי ארבעה וחמישה? 30 דולר זה פחות מ־50% מהסכום שלוקחים בהית'רו או בניו יורק. המטרה היא לא להצמיד את האגרות לשער הדולר, אלא להפוך אותן לשקליות".

גם אתם התייאשתם מהדולר?

"רשות שדות התעופה עשתה תוכנית עבודה לפי 4.2 שקלים לדולר, הממשלה עשתה לפי 4.3, והדולר היום הוא 3.3, בזמן שההוצאות נשארות אותו הדבר".

כמה הפסידה רש"ת בגלל הדולר?

"כ־150 מיליון שקל".

5. כיסוי הוצאות הביטחון

ההמלצה: שהממשלה תספק כיסוי מלא להוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות.

בפועל: ב־27 בינואר 2008 החליטה הממשלה להגדיל את הוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות ל־80%, ולא ל־100% כפי שהומלץ, בתמורה לוויתור של אל על על קווים שבהם היא טסה בבלעדיות. אף שעברו מאז כחמישה חודשים שבהם אכן נפתחו חלק מהקווים הבלעדיים של אל על, הכסף עדיין לא הועבר. לאחרונה עתרה אל על לבג"ץ נגד הממשלה וביקשה צו שיורה להימנע ממינוי מובילים נקובים נוספים בקווים, עד למתן פסק הדין בעתירה.

"אם אנחנו רוצים לתת לחברות שלנו להתמודד עם חברות אחרות, לפחות נסדיר להן את הוצאות הביטחון", אומר סיטרמן. "החברות הישראליות מחויבות באבטחה על פי חוק, לפי הנחיות שלנו. ללופטהנזה אני לא אומר כמה אנשי אבטחה יהיו על המטוס, אבל את אל על, ישראייר וארקיע אני מחייב".

אבל הכסף עדיין לא שולם.

"זה משהו אחר. האוצר עדיין לא מילא את החלטת הממשלה, שנכנסה לתוקף בסוף ינואר, ומכיוון שאנחנו יודעים לעשות חשבון, אז הן יקבלו רטרואקטיבית את הכסף. לא תהיה ברירה".

מתי נראה לך שזה יקרה?

"אני מצפה מפקידי האוצר לבצע החלטות ממשלה כלשונן וככתבן. האוצר צריך להגיש תוכנית לעדכון תקציב 2008 וזה יקבל שם ביטוי. אני בטוח שב־2009 זה כבר יהיה חלק אינטגרלי מהתקציב".

בעבר טענו באוצר שאין מאיפה להביא את הכסף.

"זאת לא תשובה. זאת תשובה של גזברים. השאלה הנכונה שיש לשאול אותם היא אם הם מתכוונים לבצע החלטות ממשלה, כן או לא. אני לא מכיר פקיד שאומר שהוא לא מתכוון לבצע החלטות ממשלה, אפילו לא שרים".

תהליך בלתי הפיך

שנה אחרי פרסום הדו"ח, איפה אנחנו מצויים היום?

"אסור להיות מרוצים בשום מקרה, וצריך כל הזמן להמשיך ולהעמיק במגמה. אין ספק שהמהלכים שנעשו בשנה האחרונה, על בסיס המלצות הוועדה, הם בלתי הפיכים. גם אם אעזוב את התפקיד בעוד חצי שנה, וגם אם השר שאול מופז יעזוב את התפקיד - הדברים האלה יישארו, הם מייצרים מדיניות. אני לא חושב שהעבודה הושלמה, להפך, אבל השביל הפך לנתיב. עכשיו זו כבר דרך לכיוון אחד: פתיחת השמים".