קומת הוועדות: על צדק חברתי, תקציב המדינה ופיזור הכנסת

1. "בערות היא כוח"

ש"ס אמנם מנסה להצטייר כמפלגה חברתית בכך שהיא מתעקשת על העלאת קצבאות הילדים, אך התנהלותה לאורך הקדנציה הנוכחית מראה כי כאשר השיקולים הקואליציוניים נוחים לה, אזי המלחמה על החברתיות אינה עומדת תמיד בראש מעייניה.

בנובמבר 2007 אישרה ועדת העבודה של הכנסת את דחיית העלאת שכר המינימום ב-125 שקל מחודש דצמבר 2007 לחודש יולי 2008. ומי תמך בדחיית ההעלאה? ח"כ חיים אמסלם וח"כ דוד אזולאי - שניהם מש"ס. שבועיים לאחר מכן אישרה הוועדה דחייה בתשלום הפיצויים לנכי הפוליו, גם זאת בתמיכת ש"ס - ח"כ חיים אמסלם וח"כ אברהם מיכאלי. גם בתחום מוצרי היסוד, שמהווים חלק מרכזי מסל הצריכה של השכבות החלשות, לא הצטיינה ש"ס בהגנה על הנזקקים. שר התמ"ת ויו"ר ש"ס אלי ישי התיר למאפיות פעמיים להעלות את מחירי הלחם בפיקוח באופן חד-צדדי.

במקביל לחצו בש"ס לאפשר העברה של 475 מיליון שקל למוסדות תורניים, גם זאת במסגרת הסכמים קואליציוניים.

כעת, משברור לכולם כי הכנסת צועדת לקראת בחירות, נוח לש"ס לעטות על עצמה את הגלימה החברתית. הפער בין הצהרותיה להתנהלותה בפועל מזכיר את מכבסת המילים שהציג ג'ורג' אורוול ברומן האלמותי 1984. כמו אז גם עתה, "בערות היא כוח", ושיקולים פוליטיים גוברים על כל דבר אחר.

2. בלי חוקים (יקרים)

דשדושו של משרד האוצר בבניית תקציב 2009 מכעיסה מאוד את יו"ר ועדת הכספים ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו). ממושבו באופוזיציה מיסז'ניקוב שב וקורא לשר האוצר רוני בר-און להקים ועדת מומחים לבניית התקציב, שתכלול את חברי הוועדה. "משרד האוצר צריך לבנות את תקציב 2009 כאילו אין בחירות. אבל הוא לא יכול לעשות זאת לבד, ולכן הוא זקוק לחברי ועדת הכספים", אמר מיסז'ניקוב ל"כלכליסט".

מיסז'ניקוב הוסיף כי היה רוצה לראות בוועדת המומחים בכירים במשק, ובהם ראשי ההסתדרות, התעשיינים וכן מנכ"לים ושרי אוצר לשעבר. על פי החזון של מיסז'ניקוב, התקציב ייבנה לא על בסיס טייס אוטומטי, אלא על פי היעדים שהתקבלו בהחלטת ממשלה. "עלינו להשקיע במיוחד בפריפריה ובמאבק רציני בעוני, שלא באמצעות הגדלת הקצבאות אלא בעידוד תעסוקה. זאת תוך שאנחנו קובעים מהם המקורות התקציביים, אפילו אם הדבר כרוך בקיצוץ תקציבים זמני למטרות אחרות", אמר מיסז'ניקוב.

גם יו"ר הכנסת דליה איציק אינה יוצאת נקייה אצל מיסז'ניקוב. לטענתו, עליה לפעול בהקדם לעצירת שטף הצעות החוק הפרטיות שעלותן לקופת המדינה מיליארדי שקלים. "אין שום סיבה שאני לא אעלה לסדר היום הצעות חוק דוגמת אלה של ישראל כץ ואבישי ברוורמן, להעניק הטבות מס לתושבי באר שבע והנגב, ואשלם על כך את המחיר הפוליטי. למה אני צריך להיות הילד הרע? הרי גם לי יש חברים בנגב. לכן על יו"ר הכנסת לוודא שהצעות החוק הללו כלל לא יגיעו לוועדת הכספים". על פי מיסז'ניקוב, ברגע שיהיה ברור שהולכים לקראת בחירות, על יו"ר הכנסת לקבוע כי לא תעלנה יותר הצעות חוק פרטיות שעלותן גבוהה. כך נהג יו"ר הכנסת הקודם ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) בחודש נובמבר 2005. עוד מציע מיסז'ניקוב כי הח"כים יצטרכו למצוא מקור למימון הצעות חוק תקציביות שהם יוזמים.

3. המבחן של איציק

העיניים נשואות כעת ליו"ר הכנסת. לקראת סוף החודש תובא הצעת החוק לפיזור הכנסת לקריאה טרומית. אם תאושר, תתבקש דליה איציק להכריע אם היא דורשת מן הח"כים לנהוג באחריות, או שמא היא מאפשרת להם להמשיך ולהתיר את הרסן.