אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גורמים בפרקליטות: הסדר הטיעון עם יונה - 8 שנות מאסר צילום: בועז אופנהיים

גורמים בפרקליטות: הסדר הטיעון עם יונה - 8 שנות מאסר

חברים אחרים בצוות שדן בתיק של בעל חפציבה לשעבר קוראים מנגד להותיר את קביעת עונשו בידי בית המשפט

12.06.2008, 00:22 | הדר קנה ונעמה סיקולר

מחלוקת בפרקליטות המדינה בנוגע להסדר הטיעון המתגבש עם הבעלים והמנכ"ל לשעבר של קבוצת הבנייה הקורסת חפציבה, בועז יונה.

ל"כלכליסט" נודע כי בצוות הפרקליטות שדן בנושא העמדתו של יונה לדין התגלעו חילוקי דעות פנימיים בנוגע לחתימת הסדר טיעון עם יונה שעשוי להיות מוגש לאישור בית המשפט.

פרשנות ספק אם בועז יונה יבלה שנים בכלא עונשי מאסר ממושכים בעבירות צווארון לבן הם נדירים מאוד, ואפילו העונש שבו תומכים גורמים בפרקליטות -7–8 שנות מאסר וקנס - נחשב לעונש חמור יחסית בגין עבירות שכאלה. שנית, העובדה שסך העונשים על העבירות השונות מצטבר לשנים רבות אינה משמעותית בהכרח הדר קנהלכתבה המלאה

חלק מאנשי הפרקליטות סוברים כי רצוי להגיע להסדר טיעון שיכלול שבע עד שמונה שנות מאסר בפועל בתוספת קנס כספי של מאות אלפי שקלים ואף יותר מכך. מנגד, טוענים גורמים אחרים בפרקליטות שאין צורך להגיע להסדר טיעון עם יונה, ויש להותיר את קביעת עונשו לבית המשפט.

בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים בין נציגי הפרקליטות לעו"ד יאיר גולן, המייצג את יונה בגיבוש הסדר טיעון, אך טרם הושגה הסכמה סופית בין הצדדים.

נושא עונשו של יונה נמצא במרכז סדר היום של הפרקליטות, מאחר שהיום בבוקר יצאו שני חוקרי יחא"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) כדי להחזיר את הקבלן הנמלט מאיטליה לישראל. יונה צפוי לחזור לישראל עד יום שני הקרוב.

מרדכי יונה (מימין) ובועז יונה, צילום: בועז אופנהיים מרדכי יונה (מימין) ובועז יונה | צילום: בועז אופנהיים מרדכי יונה (מימין) ובועז יונה, צילום: בועז אופנהיים

עוד מחלוקת בפרקליטות נוגעת לחומרת האישומים. בשלב זה מתבססים בפרקליטות בניסוח כתב האישום על בקשת ההסגרה שהוגשה לאינטרפול. אלא שישנם פרקליטים הסבורים כי אם כתב האישום לא היה מתבסס על בקשת ההסגרה, הוא היה אף חמור יותר.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לנושא הסדר הטיעון. בעניינו של בועז יונה הגישה מדינת ישראל בקשת הסגרה לרשויות הרלבנטיות באיטליה בגין שורה של עבירות. בקשת ההסגרה התקבלה, בעיקרה, ובהתאם לכך, יובא בועז יונה לישראל בימים הקרובים, וייחקר על ידי רשויות החקירה. בתום חקירתו, ועל פי ממצאי החקירה והחלטת ההסגרה, יוגש כתב אישום לבית המשפט".

הסתיר מהרוכשים

כזכור, נמלט יונה לאיטליה באוגוסט 2007, מעט לפני שקבוצת חפציבה קרסה. חודשיים מאוחר יותר, באוקטובר 2007, הגישה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה בקשה רשמית לממשלת איטליה להסגיר את יונה לישראל.

חברת חפציבה עצמה הותירה אלפי רוכשי דירות ללא הנכסים שעבורם שילמו. האינטרפול אף הוציא צו מעצר בינלאומי נגד יונה לבקשת משטרת ישראל. חוקרי המשטרה גילו כי יונה שוהה ברומניה, והמשטרה המקומית אף ביצעה מצוד אחריו בבוקרשט ובעיירת קיט בהרי הקרפטים, בהן נראה יונה, על פי עדויות של ישראלים שהכירו אותו. אולם ככל הנראה הצליח יונה לצאת מרומניה, עוד בטרם החל המצוד אחריו בה.

באוקטובר אשתקד הודיע מפכ"ל המשטרה, רב־ניצב דודי כהן, על מעצרו באיטליה. על פי החשד הונה יונה, מאות רוכשי דירות של קבוצת חפציבה וגנב מקופתה מעל ל־300 מיליון שקל. כמו כן, הוא חשוד כי ביצע עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד בהיקף של יותר ממיליארד שקל.

עוד עולה מהחשדות כי במשך תקופה ארוכה עלה בידיו של יונה ושל עושי דברו בחברת חפציבה להסתיר מעשים אילו מידי הרוכשים והבנקים באמצעות שימוש במערכת חשבונאית כפולה. בין היתר, השתמש יונה, לכאורה, לצרכיו השונים בכספים של רוכשי דירות שלא הקפידו לרשום על המחאות שכתבו כי הכספים מיועדים לשם הפרויקט הנבנה בלבד. כך עלה בידיו להשתמש בכספים למטרות אחרות, ורוכשי הנכסים נותרו ללא ערבויות.

תגיות