אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסמנכ"לים הופכים לנושאי משרה - יחוייבו בדיווח על פעולות בני"ע צילום: בלומברג

הסמנכ"לים הופכים לנושאי משרה - יחוייבו בדיווח על פעולות בני"ע

בדיקת "כלכליסט": תיקון לחוק ניירות ערך מרחיב את הגדרת נושאי המשרה מעבר למנכ"ל ולדירקטורים. סמנכ"לים ידווחו על מכירות ורכישות אבל לא ייחשבו לבעלי עניין והמניות שלהם יירשמו כאחזקות ציבור

12.06.2008, 07:08 | עומרי כהן

אחרי עשרות שנים של חוסר שקיפות, אמור בעוד פחות מחודשיים להיכנס לתוקפו תיקון חדש לחוק ניירות ערך, שיחייב כל נושא משרה בכירה בחברה ציבורית לדווח על פעולות בניירות ערך של החברה שבה הוא מועסק.

אם עד כה חויבו בדיווח רק מנכ"ל החברה והדירקטורים שלה, הרי שמעתה גם המשנה למנכ"ל, הסמנכ"לים, החשב ומבקר הפנים, וכל נושא משרה בכירה אחר, יחויבו בדיווח שוטף על פעולותיהם, כפי שנהוג בארצות הברית. עם זאת, הם לא יוגדרו כבעלי עניין, ולכן אחזקותיהם במניות החברה ימשיכו להיחשב לחלק מאחזקות הציבור. כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

הדו"חות הכספיים השנתיים, שהגישו בחודשים האחרונים כמה חברות דואליות לבורסה לניירות ערך בתל אביב, הדגישו את הפער בינן לבין שאר החברות הנסחרות בבורסה בכל הקשור לדיווח על אחזקות נושאי משרה. בעוד שחברות כדוגמת פאנדטק, סטארלימס, גיוון אימג'ינג ואינקרדימייל חשפו את מלוא מניות החברה שבידי מנהליהן הבכירים, הרי שאצל חברות ישראליות הנסחרות רק בתל אביב ניתן כיום לקבל מידע רק על אחזקות המנכ"ל והדירקטורים בלבד.

החברות הדואליות מפרסמות את דו"חותיהן הכספיים בהתאם לחוק האמריקאי, שמגדיר כל דירקטור (Director) ומנהל בכיר (Officer) כנושא משרה שהוא בעל עניין, אם הוא מחזיק ב־1% או יותר ממניות החברה. החוק האמריקאי גם מחייב את כל המנהלים והדירקטורים של החברות הציבוריות לדווח בתוך 48 שעות על כל פעולה שהם מבצעים בניירות ערך של החברה.

בניגוד לחוק האמריקאי, קובע חוק החברות הישראלי, שרק המנכ"ל והדירקטורים ייכללו תחת הגדרת נושא משרה שהוא בעל עניין. כך שאצל חברות ישראליות הנסחרות רק בתל אביב יכולים לכאורה סמנכ"לים ומנהלים בכירים אחרים לבצע עסקות פרטיות בניירות ערך של החברה, כגון רכישה ומכירה של עד 4.99% מהמניות, וזאת מבלי שלמשקיעים יהיה כל מידע על כך. בעולם העסקים של המאה ה־21 מדובר במצב בעייתי מאחר שהוא מגביל את השקיפות למשקיעים.

התפתחות תאגידי הענק בעולם העסקים המודרני יצרה בחברות הגדולות שדרת ניהול רחבה של מקבלי החלטות. מספר רב יחסית של מנהלים בכירים מחזיקים כיום במידע רב על החברה וביכולתם להשפיע על פעילותה השוטפת. במרחב התאגידי הגלובלי, ששואב את מושגיו מהעולם העסקי האמריקאי, מכונים המנהלים הללו בכינוי הכללי Officer.

מנכ"ל (General Manager) וסמנכ"לים הם הגדרות השייכות לעולם העסקים הישן, כשבריטניה עוד היתה אימפריה. בהשראת הגישה האמריקאית, מוגדר כיום העומד בראש חברה בינלאומית כמנהל עסקים ראשי (CEO). מתחתיו מתפקדים מנהל פיננסי ראשי (CFO), מנהל תפעול ראשי (COO), מנהל טכנולוגיה ראשי (CTO) ועוד. כמו כן, קיימים לרוב סגני נשיא בחברה, ואלו מהם שמחזיקים בעמדות ניהוליות בכירות ייחשבו גם כן כחלק מה־Officer שמגדיר החוק האמריקאי.

בחודש מרץ 2008 עבר בכנסת תיקון לחוק ניירות ערך המרחיב את רשימת בעלי התפקידים המחויבים בדיווח מיידי על פעולות שהם מבצעים בניירות ערך של החברה הציבורית שבה הם מועסקים. כתוצאה מהתיקון בחוק אישרה ועדת הכספים שורה של תיקונים בתקנות ניירות ערך ואלו נחתמו בידי שר האוצר רוני בר־און. בתקופה הקרובה אמורות התקנות המעודכנות להתפרסם ברשומות, וחודש לאחר פרסומן הן ייכנסו לתוקף.

אולם חוק החברות לא תוקן, ולכן בעל עניין בחברה ימשיך להיחשב מי שהוא בעל עניין מהותי (מחזיק 5% או יותר מהמניות ומזכויות ההצבעה), מי שיש לו הסמכות למנות דירקטורים ומי שמכהן כדירקטור או כמנכ"ל. לכן, מי שמכהן כנשיא החברה או כסמנכ"ל הכספים שלה ומחזיק במניותיה, ימשיך להיחשב כחלק מציבור המשקיעים.

כך, למשל, דיווחה באמצע אפריל חברת התוכנה פאנדטק כי הנשיא ומנהל התפעול הראשי שלה (COO), מיכאל סגור, מחזיק ברשותו ב־2.1% ממניותיה. חברת תוכנה אחרת, סטארלימס, פרסמה שבועיים קודם לכן כי ברשות ג'ף פרגוסון, ה־COO שלה, מוחזקות 1.18% ממניותיה.

למרות זאת, נמנעה הבורסה לניירות ערך מלהוסיף את סגור ואת פרגוסון לרשימת בעלי העניין של פאנדטק ושל סטארלימס, בהתאמה, מאחר שעל פי החוק הישראלי הם אינם כאלה.

לעניין זה חשיבות לצורך חישוב אחזקות הציבור במניות החברה ועמידה בכללי המינימום להשתייכות למדדים המובילים של הבורסה. על פי אתר הבורסה, מחזיקים בעלי עניין ב־70.55% ממניות פאנדטק, ובידי הציבור 29.45% מהמניות. כדי להיכלל במדד ת"א־100, מחויבת חברה לאחזקות ציבור בשיעור של לפחות 25%, כך שעל פי נתונים אלו, יכולים בעלי העניין להגדיל את אחזקותיהם בעוד 4.4% מבלי לפגוע במעמדה של המניה במדד.

אלא שבפועל מחזיק הציבור ב־27.35% בלבד (ללא האחזקות של הנשיא סגור), כך שרכישת 4.4% נוספים מצד בעלי העניין אמורה לכאורה להוציא את המניה ממדד ת"א־100.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות