מה הקשר בין חכם, אבוטבול ו"איש הציפורים"

מותו הטרגי של אחד מבכירי הפרקליטים בתחום הפלילי, עו"ד יורם חכם, מכה גלים בקהילה המשפטית. השאלה העיקרית שעומדת על הפרק היא אם תצליח המשטרה לפענח מי עומד מאחורי החיסול, או שכמו במקרה הרצח של עו"ד ענת פלינר - יישאר המקרה לא מפוענח.

בשונה ממקרה הרצח של עו"ד פלינר, שבו התקשתה המשטרה לאתר לו מניע, הצליח חכם לצבור במהלך השנים לא מעט אויבים. בחודשים האחרונים העסיקו אותו שתי פרשיות, לכאורה שונות זו מזו: הראשונה היא תביעה שהגיש נגדו לקוח שייצג מיליונר ששמו נאסר לפרסום בטענה שחכם מעל באמונו כשקיים מערכת יחסים רומנטית עם אשתו. הפרשה השנייה נגעה לתפנית חדה שחלה בתיק שבו ייצג חכם את מי שנחשב על ידי המשטרה לראש ארגון פשיעה - אסי אבוטבול. אבוטבול החליט לפטר את חכם, ומינה תחתיו את עו"ד ילון הכט - אך כעבור פחות מיומיים חזר בו ושב לחכם.

בין שתי הפרשיות הללו יש קשר הדוק: חודשים אחדים לפני שהגיש המיליונר את התביעה נגד חכם, הוא נסחט לכאורה על ידי מי שנחשב ליד ימינו של אבוטבול, אלברט סיטבון. לסיפור סחיטה זה מוקדש פרק בכתב האישום שהוגש לפני שנה נגד אבוטבול ו־23 בני אדם נוספים.

מיהו איש הציפורים?

לפי כתב האישום, בסוף 2006 החליט הארגון של אבוטבול לסחוט באיומים איש עסקים המכונה "איש הציפורים" (המיליונר). לפי כתב האישום, אחד מחברי הארגון, ברק בופמן (בופי), העביר את פרטיו של המיליונר לאלברט סיטבון, והשניים איימו על "איש הציפורים" עד שהסכים להיענות לדרישות הארגון. כתב האישום מייחס לבופי ולסיטבון עבירת סחיטה באיומים. מי שייצג את סיטבון בתיק הזה, עד לפני שלושה חודשים, היה עו"ד ילון הכט.

במרץ 2007 הגיש המיליונר תביעה נגד חכם, בה טען כי חכם מעל באמונו ובכספיו וניהל רומן עם אשתו. צו איסור פרסום מנע את פרסום שמו של חכם, וזה הוסר רק שנה לאחר מכן, לבקשת "ידיעות אחרונות". חכם מצדו דחה בכתב ההגנה שהגיש את כל הטענות, ואף הגיש תביעת פיצויים ולשון הרע נגד המיליונר. עם זאת, מהחלטת בית המשפט העליון להתיר את חשיפת שמו של חכם עולה שחכם לא הכחיש את הקשר הרומנטי עם אשת המיליונר.

ימים אחדים לאחר פרסום תביעת המיליונר, במרץ 2008, התקיים דיון בביהמ"ש בתיק הפלילי של אבוטבול וחברי הארגון שלו. להפתעתם של השופטים התייצב מולם עו"ד ילון הכט והודיע להם שאבוטבול פיטר את חכם מהמשך הייצוג, לאחר שגילה כי המיליונר שתבע את חכם הוא "איש ציפורים" מכתב האישום. הכט הוסיף וסיפר לשופטים שהגילוי הזה הוביל למשבר אמון בין אבוטבול לבין חכם.

בשלב מסוים ביקש חכם את רשות הדיבור, פתח בהתנצלות על כך שהוא נאלץ לשתף את בית המשפט בעניין אישי שלו, והכחיש את כל טענותיו של המיליונר. חכם רמז עוד שהטענה שאבוטבול לא ידע שהמיליונר שתבע אותו הוא "איש הציפורים" הנסחט לכאורה - אינה נכונה. חכם הבהיר כי האישום שאליו קשור "איש הציפורים" אינו קשור באבוטבול, ואלמלא עובדה זו לא היה לוקח עליו את הייצוג בפרשה.

הטענה שהועלתה בעקיפין, היתה כי חכם הסכים לוותר על חקירתו של איש הציפורים בבית המשפט, וזאת, אולי, מנימוקים שאינם ענייניים. אחד מעורכי הדין שנכחו באולם יצא מיד להגנתו של חכם, ואמר כי איש הציפורים בעדותו אישר כי הוא אינו יודע מי איים עליו, ולכן, לדבריו: "כל סנגור בן יום לא היה מזמן אותו לחקירה נגדית" בנסיבות מעין אלו. ראש הרכב השופטים בתיק, השופטת ברכה אופיר־תום, נזפה בהכט, שלטענתה עודד את משבר האמון בין אבוטבול לחכם.

ואולם, לא חלפו 24 שעות ולדיון שנערך למחרת בבית המשפט הגיע הפעם עו"ד חכם, שאמר לשופטים שלאחר ששוחח בארבע עיניים עם אבוטבול בבית המעצר, "מרשי מביע בי אמון מלא ומאפשר לי להמשיך לייצג אותו - וכך אכן אעשה". חכם לא הסתפק בדברים אלו והוסיף כי פגש בבית המעצר גם בסיטבון ובנאשם נוסף שיוצגו קודם לכן בידי הכט, ואלו ייפו את כוחו להודיע שעו"ד מנשה סלטון ייצג אותם מעתה ואילך וכי "עו"ד ילון הכט יפסיק לייצג בתיק הזה".

הפעם היה זה תורו של הכט להיות מופתע. בנקודה זו הוא יצא מהתיק, והודיע שימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במעמד של "ידיד בית המשפט". בתוך זמן קצר קיבל עליו הכט ייצוג של שני נאשמים אחרים בתיק, ואותם הוא מייצג גם כיום.

פתח לסחיטות

ברקע פרשייה מורכבת זו, נותרת השאלה אם עמדה שונה מצד לשכת עורכי הדין בנוגע למערכות יחסים בין עורכי דין ללקוחותיהם היתה יכולה למנוע את השתלשלות האירועים בין המיליונר, אשתו, אבוטבול וחכם.

במרץ 2006 פרסמה לשכת עורכי הדין חוות דעת שקבעה שכל עוד אין "סממני ניצול של הלקוח", מותר לפרקליטים לקיים מערכות יחסים אינטימיות עם לקוחותיהם, בלי שהדבר ייחשב לעבירה אתית. עמדה זו איננה ברורה מאליה: בארצות הברית קיים איסור גורף על קשרים מסוג זה. עורך דין המעוניין לקיים קשר רומנטי עם לקוח או לקוחה חייב קודם להתפטר מהייצוג. האיסור מבוסס על הנחה שפעמים רבות מערכות היחסים הללו יוצרות ניגוד עניינים, והם אף פתח לסחיטה מצד המעורבים.

ד"ר לימור זר־גוטמן, העוסקת באתיקה, מציינת כדוגמה מקרה בארה"ב שבו עו"ד לחץ על לקוחה שלא תעזוב אותו ותסיים את הקשר ביניהם, ואיים עליה כי אם תעשה כן, הוא ידווח לבית המשפט על הרומן והיא תאבד את החזקה על ילדיה. זר־גוטמן מעריכה שלשכת עורכי הדין צפויה לחזור בה מעדותה. "מה שהביא את הלשכה האמריקאית למסקנה שאי אפשר לחיות בתנאים מקלים כמו אלה שנהוגים אצלנו היה הרבה מאוד תביעות שהוגשו נגד עורכי דין", היא אומרת. "הם העדיפו לנקוט גישה של 'שחור־לבן' ולאסור על הייצוג. ייתכן שבמקרה של יורם חכם, אם הוא היה מפסיק את הייצוג ברגע שהחל הרומן עם האישה, לבעלה לא היו טענות כלפיו".