דירוג מעלה: מסתמכים על דיוחי החברות - ולא על המשרד להגנת הסביבה

מדד מעלה, המדרג חברות ציבוריות לפי קריטריונים של אחריות ציבורית, נתפש לעתים כאחת הדרכים לאמוד את הנזק שחברה כלשהי גורמת לסביבה. הסיבה לכך היא שהמדד מביא בחשבון קריטריונים מארבעה תחומים, בהם איכות הסביבה.

ואולם בדיקה דקדקנית מגלה כי דווקא חברות שהמשרד להגנת הסביבה מצא אצלן חריגות בתחום זה, מדורגות במקומות גבוהים. לעומת זאת, חברות שכלל אינן מזהמות דורגו במקומות האחרונים.

כך, למשל, שטראוס גרופ קיבלה את הציון 10 בדירוג החברות הציבוריות, על אף שהמשרד להגנת הסביבה מצא חריגות בכמה ממפעליה. 

דוגמה נוספת היא חברת כרמל אולפינים, שבבעלות מפעלים פטרוכימים ובתי הזיקוק. החברה, שהצטרפה השנה לדירוג, קיבלה את הציון 7 בדירוג החברות הפרטיות. ואולם רק לפני כמה שבועות ערך המשרד להגנת הסביבה שימוע למנכ"ל כרמל אולפינים, צ'רלי שפר, לאחר שבאפריל נפלט עשן שחור מאחד ממתקני החברה בחיפה.

בהודעה רשמית שפרסם אז המשרד נכתב: "פליטת העשן השחור מלמדת על שריפה בלתי מושלמת העלולה להכיל פיח וחלקיקים אחרים הגורמים לנזקים בריאותיים וסביבתיים לתושבי האזור". בעקבות השימוע הורה המשרד לסגור את המתקן המזהם.

מן העבר השני, את הציונים הנמוכים בפרק איכות הסביבה קיבלו דווקא חברות שאינן מזהמות, בהן חברת כוח האדם מנפאואר ורשת הום סנטר.

מומו מהדב, סמנכ"ל מעלה, מודה כי הדירוג מסתמך על הדיווח שמעבירות החברות. לדבריו, "אנחנו לא יורדים לשטח. זה בנוי על אמון. אנחנו לא גוף פיקוח או רישוי. הדירוג בודק את מערכת הניהול הסביבתי, בהתאם לסקטור אליו היא משתייכת. לגבי חברה הפועלת בתחום התעשייה הכימית, נבדוק את נושא הרגולציה. לגבי חברת כוח אדם, נבדוק את ניהול המשרד - כמו ציי הרכב והסעות עובדים".

מהדב אמר עוד כי "בשאלונים המופנים לחברות הן נשאלות האם הורשעו בעבירות סביבתיות. אנליסטים סביבתיים מנתחים את התוצאות ומבקשים מידע מהמשרד להגנת הסביבה. יש חברות שזה הוריד להן את הדירוג".