האופציה הירוקה של האלפיון העליון: פצצת מימן של ב.מ.וו

השעון הגדול ביציאה משדה התעופה של מינכן מורה על השעה 23:00. שדה התעופה שומם. ביציאה ממתין קארל, שאוחז שלט שעליו כתוב "Hydrogen" — מימן. לגרמנים יש זיכרון קולקטיבי קצר: אמצעי התחבורה הגרמני המפורסם ביותר שאחסן בקרביו מימן היה הצפלין הינדנבורג. בדומה לטיסה שלי, ההינדנבורג יצא משדה התעופה של פרנקפורט.

כאן למרבה המזל מסתיים הדמיון: בעוד הטיסה שלי נחתה בשלום, הינדנבורג התלקח על הקרקע בשנת 1937 - המימן הדליק דלף מספינת האוויר. תמונת ההינדנבורג אפוף הלהבות הפכה לאחת המפורסמות בהיסטוריה. אם מתעלמים לרגע ממדבקות הענק, ב.מ.וו סדרה 7 מימן לא נראית מיוחדת.

עם או בלי קשר לאסון ההינדנבורג, מהנדסי ב.מ.וו ניסו כנראה להצניע את המימן: פרט לכיתוב צנוע על מכסה תא המטען ופתח מילוי עגול שממוקם מעל לפתח מילוי הבנזין המסורתי אין כל הבדל בינה לבין מכוניות אחרות מסדרה 7. אבל מתחת למעטה החיצוני, מדובר במכונית שונה.

כל סדרה 7 מימן מתחילה את חייה כב.מ.וו 760 LI, לימוזינת הפאר של ב.מ.וו. המושב האחורי נדחף קדימה לפנות מקום למיכל מימן בנפח 170 ליטר שמותקן בתא המטען.

המכונית. המימן מספיק לנסיעה של כ־200 ק"מ

, ומאוחסן במיכל בטמפרטורה של -253 מעלות צלזיוס. בטמפרטורה גבוהה יותר המימן נהפך מנוזל לגז. אך המיוחד בסדרה 7 מימן הוא שהיא מסוגלת גם לנסוע באמצעות בנזין רגיל, שמאוחסן במיכל נפרד ומעניק טווח נסיעה של עוד כ־400 ק"מ.

"המנוע הוא מנוע 12 בוכנות של ב.מ.וו 760", מסביר פרופ' ריימונד פריימן, ראש מחלקת המחקר והפיתוח של פרויקט המימן של ב.מ.וו. "מכיוון שהמנוע עבר התאמה לשימוש במימן, ההספק צנח מ־438 כוחות סוס ל־260 בלבד". בניגוד למכוניות תא דלק, שבהן נעשה שימוש במימן כדי ליצור אנרגיה חשמלית, הטכנולוגיה של ב.מ.וו אינה שונה מזו של מכונית בנזין רגילה: כפתור קטן על גלגל ההגה מאפשר לנהג לבחור במצב מימן, שמנתק את מערכת הזנת הדלק ומזריק מימן אל סעפת היניקה של המכונית.

המימן, שכמו בנזין הוא חומר דליק, מגיע אל הבוכנות, ושריפתו יוצרת אנרגיה. היתרון הגדול בהנעת מימן הוא ששריפתו אינה פולטת חומרים מזהמים. "צינור האגזוז פולט מים", מסביר פריימן בהדרכה לעיתונאים. עיתונאי קוריאני נלהב מנסה לטעום את הנוזל הצלול שנפלט מהאגזוז ונרתע: "למים יש טעם לוואי של שמני מנוע", פריימן מוסיף בחיוך.

יד הנפץ

מבפנים מכונית המימן לא נראית שונה מב.מ.וו סדרה 7 רגילה. עד רגע ההתנעה. עם הכנסת המפתח האלקטרוני אל תוך חור המתנע, נשמעת נהמה מתכתית חזקה שמזכירה מטוס סילון שבולע מכונת כביסה. הנהמה לא נשמעת מרגיעה. אלסה, עיתונאית איסלנדית שגבוהה ממני בערך בראש ונשמעה עליזה במיוחד עד לפני כמה שניות, מתכווצת במושב האחורי.

"מימן לא מתפוצץ", ממהר פריימן להרגיע, "ערכנו מבדקים למערכת, וגילינו שמימן פחות מסוכן מדלק. גם אם הוא דולף מהמיכל, הוא לא נשפך אלא מתנדף לאטמוספרה, ולכן אין ממה לחשוש". למרות ההצהרה, אלסה לא נראית רגועה במיוחד. אחר כך המנוע משתתק. כמעט משתתק. המכונית רועדת קלות, ומכיוון המנוע נשמע טרטור עדין שמזכיר מנוע דיזל קטן.

לדברי פריימן, תהליך הבעירה של המימן יוצר מערבולות ורעידות שאינן קיימות במכונית בעלת מנוע בנזין. קשה להרגיש בנסיעה שהמנוע בעל 12 הבוכנות הוא הגדול ביותר שיש לב.מ.וו בשוק. ההספק שהוא מייצר, 260 כוחות סוס, קרוב להספק של ב.מ.וו 730, המכונית הזולה ביותר בסדרה 7. אך למרות המחסור בסוסים, עדיין מדובר במנוע חזק.

בניגוד למנוע בנזין, התאוצות מיידיות יותר אך מלוות במעט יותר רעש. אחרי נסיעה של 200 ק"מ, שעון המימן מתריע שהנסיעה תיגמר בקרוב. עוצרים בתחנת דלק, היחידה במינכן שמוכרת מימן. פיית התדלוק מזכירה מרזב עשוי פלסטיק. בהתחלה צריך לפתוח את פתח המילוי של המכונית. אחר כך צריך להצמיד אל הפתח את פיית הפלסטיק ולמשוך ניצרה מיוחדת שמהדקת את הפיה ומונעת דליפות. אין ריח. גם לא לכלוך. רק פחד מסוים מפני דליפה.

ג'יי לנו על מימן

"בשלב הראשון ייצרנו מאה מכוניות בלבד", מסביר נורברט רייטהופר, מנכ"ל ב.מ.וו העולמית. "המכוניות האלה ניתנו לכמה דמויות בולטות בתחום הבידור". בטקס האוסקר האחרון הגיעו השחקנים אדוארד נורטון, קמרון דיאז והמנחה הפופולרי ג'יי לנו בב.מ.וו סדרה 7 מימן. האם חזונו של רייטהופר יתגשם ומכוניות המימן של ב.מ.וו ייהפכו לנפוצות על הכביש? עדיין מוקדם לומר. דבר אחד בטוח: גורלה יהיה טוב מזה של הינדנבורג.