בלונדון ובניו יורק אמרו לא לשטרות הפולימר

אם ברשותכם שטר חדש של 20 שקל ואינכם מצליחים לשלם בחניון או לרכוש משקה קל כי המכונה אינה מזהה את השטר, אינכם לבד. בשבועות האחרונים נכנס השטר החדש העשוי פולימר למחזור, וכבר תסכל אזרחים רבים, שכן מכונות אוטומטיות רבות אינן מקבלות את החידוש הטכנולוגי כאמצעי תשלום.

החלפת שטר הנייר בפולימר נולדה כיוזמה של מחלקת המטבע בבנק ישראל, בראשות מוטי פיין, במטרה להאריך את חיי השטרות. על פי מצגת שהעביר פיין, שטרות מפולימר מצויים בשימוש ב-26 מדינות בעולם, בהן אוסטרליה, ניו זילנד, הונג קונג וסינגפור. ואולם בדיקה שערך "כלכליסט" מעלה כי נוסף על הבעיות שהתגלו במכונות האוטומטיות, סובלת יוזמת הפולימר מלא מעט בעיות אחרות.

מונופול עולמי מאוסטרליה

את שטרי הפולימר משווקת חברה אחת בלבד - סקיורנסי (Securency), שבבעלות הבנק המרכזי האוסטרלי בשיתוף חברה פרטית בשם ינוביה (Innovia), המתמחה בייצור פולימר. כלומר הרווח ממכירה של שטרות פולימריים נכנס לקופה של הבנק המרכזי האוסטרלי. זו כמובן הסיבה שאוסטרליה אימצה את הטכנולוגיה ומצויה בחוד החנית של שיווקה. כמו בכל שוק מונופוליסטי נעדר תחרות, גם כאן היצרן יכול לקבוע את המחיר שברצונו לקבל. ואכן, עלותו של שטר נייר רגיל של 20 שקל עומדת היום על 30 אגורות, בעוד עלות שטר הפולימר עומדת על 45 אגורות, או בחשבון פשוט - יקרה ב־50%.

שטר פולימר של 20 שקל | צילום: גלעד קוולרציק

על פי נתונים של מחלקת המטבע בבנק ישראל, בשנת 2006 היו במחזור 23.55 מיליון שטרות של 20 שקל. אם יוחלפו כל שטרות הנייר בחידוש האוסטרלי, תסתכם העלות בכ-10.6 מיליון שקל. אם תרחיק היוזמה לכת והמעבר לפולימר יכלול את כל השטרות, יגדלו המספרים בהתאם. על פי הנתונים, נכון לשנת 2006 קיימים במשק 241 מיליון שטרות. עלות המרת כלל השטרות במשק לפולימר עומדת על 108 מיליון שקל, אך התהליך צפוי לקחת לפחות עשור.

במדינות המערב מסתייגים

כאמור, אוסטרליה ועכשיו גם ישראל אינן המדינות היחידות שאימצו את הפלא הפולימרי. בבנק ישראל מציגים 26 מדינות כאלה בסך הכל, בהן וייטנאם, ברוניי, רומניה, בנגלדש, צ'ילה, אינדונזיה, מלזיה, נפאל, סרי לנקה, תאילנד, סמואה המערבית, זמביה, איי שלמה וברזיל. עיון מהיר ברשימה מלמד שמדובר במדינות שאינן נמנות עם הכלכלות המערביות המפותחות, אותן כלכלות שישראל היתה רוצה להידמות אליהן.

ומה בנוגע לארצות הברית ומדינות אירופה? הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות - אלה שהן מודל לחיקוי עבור ישראל - לא רצו לשמוע על היוזמה, ואף שטכנולוגיית הפולימר קיימת כבר 20 שנה, החליטו שלא לאמץ אותה. מתגובת בנק ישראל עולה כי בכירי הבנק לא מצאו לנכון להתייעץ עם הבנקים המרכזיים במרבית המדינות הללו או גרוע מכך, התייעצו ולא שעו לעצות שקיבלו.

רשימת המדינות שאימצו את שטרות הפלסטיק כוללת גם כמה מדינות בעלות כלכלות מפותחות, בהן סינגפור, סין, טייוואן ואירלנד. אלא שבמקרה של אותן מדינות משמש הפולימר רק להדפסת שטרות חגיגיים שאינם מוכנסים למחזור. הסיבה ברורה: שטרות חגיגיים, שמסמלים אירועים מיוחדים, אמורים להשתמר לאורך שנים ארוכות. יתרה מזו, הם חייבים להיות עשויים מחומר שונה, המבליט את ההבדל בינם לבין השטרות הרגילים, למנוע זיופים.

ומה קרה בשאר המדינות? הונג קונג אימצה את הפולימר לתקופה של שנתיים בלבד לצורך בדיקה וטרם דווחה על הצלחת המיזם. באיי שלמה החלו להשתמש בפולימר בשנת 2001 עם שטר אחד, אך לאחר 5 שנים החליטו לחזור לכסף הישן.

סוכני המכירות של סקיורנסי, הפועלים על־פי הדיווחים בשיטות שיווק אגרסיביות, ניסו לשכנע את בכירי הכלכלה ההודית לרכוש מהם את הפולימר. אחרי שנתיים של דיונים החליטו ההודים, המגלגלים כ־40 מיליארד שטרות במחזור (פי 165 מישראל) עם בלאי גבוה בהרבה, לרדת מהרעיון המהפכני של החלפת הכסף.

נגיד הבנק שילם בראשו

בהיסטוריה של טכנולוגיית הפולימר ניתן למצוא גם אירוע אחד מוזר במיוחד: מתברר ששטר הפלסטיק הקטן כמעט והביא להדחתו של נגיד הבנק המרכזי של ווייטנאם - לה דוק טוי. בשנת 2003 החלו במדינה האסייתית בתהליך מקיף של "פולימריזציה", שהסתיים בשנת 2006. בתום התהליך, התקשורת הווייטנאמית חשפה סדרה של תקלות בשטרות הללו, דבר שגרם להתערבותו של ראש ממשלת ווייטנאם עצמו. בשטרות התגלו טעויות הדפסה ובמקרים רבים גם עמידות נמוכה, מה שגרם לרבים מהם להיקרע, למרות שעל פי ההבטחה מדובר בשטרות שאינן נקרעים בקלות. נוסף על כך, למרות שסקיורנסי מתגאה בכך ששטרות הפולימר אינן ניתנים לזיוף, דיווח של הבנק המרכזי הווייטנאמי מעלה שכ־15% מהשטרות המזויפים שהתגלו במדינה היו מפולימר. לה דוק טוי תוחקר על־ידי ראש הממשלה עקב כישלון הפולימר והוחלף שנה מאוחר יותר.

בנק ישראל: התייעצנו

מבנק ישראל נמסר בתגובה לדברים: "אין לבנק ישראל סמכות לכפות על בעלי המכונות האוטומטיות להיערך בקצב הרצוי. בין 26 המדינות שעברו לשטר מפולימר ניתן למצוא מדינות מפותחות ומתפתחות על פני חמש היבשות. לגבי החלטות הבנקים המרכזיים של אירופה וארה"ב רצוי ש'כלכליסט' יפנה את שאלותיו בעניין למוסדות אלה. בנק ישראל התייעץ עם גורמים רלוונטיים בחו"ל, כפי שנדרש".