רוכשי הדירות של חפציבה יכולים לתבוע פיצוי על הנזק הנפשי

בעז יונה, המנכ"ל לשעבר של חברת חפציבה הקורסת, חתם השבוע על הסדר טיעון עם הפרקליטות, שבמסגרתו הוא ירצה שבע שנות מאסר בפועל ויפצה את רוכשי הדירות בסכום כולל של 4 מיליון שקל. בשלב זה המשטרה, הפרקליטות וכונס הכנסים של חפציבה מעוניינים לחקור את יונה על מנת לברר כיצד התבצעה המעילה ואם היו מעורבים בה גורמים נוספים.

לאחר שתתבהר התמונה יוגש ככל הנראה מבול של תביעות אזרחיות נגד חפציבה מצד הדיירים ורוכשי הדירות שנפגעו מהקריסה. מלבד תביעות כספיות בגין נזקים כספיים שנגרמו יוכלו רוכשי התביעות לתבוע גם על נזקים לא ממוניים.

נזק לא ממוני הוא נזק הנגרם מפגיעה שלא ניתנת לכימות, כגון עוגמת נפש, אובדן הנאת חיים, פירוק משפחות וכאב. כיוון שלא ניתן לכמת נזק שאינו ממוני, סכומי התביעות עשויים להגיע למיליוני שקלים. בניגוד לכך, אם לאדם נגרם נזק ממוני הוא יכול לתבוע סכום כסף מדויק עבור הטיפולים הרפואיים ואובדן ההכנסה.

קריסת חפציבה היכתה בהפתעה ב־4,650 רוכשי דירות. המצב הקשה של הרוכשים הכניס רבים מהם לחרדות ולמצוקות קיומיות. מדי יום נשמעו סיפורים על אנשים שנאלצו למסור את דירתם אולם עדיין לא יכלו להיכנס לדירתם החדשה ונאלצו בינתיים למצוא חלופות דיור קשות: דווח על אנשים שנאלצו לעבור לגור אצל הוריהם, על גירושים של בני זוג בעקבות המשבר, אשפוז בבתי חולים כתוצאה מהלחץ וחוסר יכולת לישון בשקט בלילות. כל הנזקים הללו הם בסיס לתביעה על נזק לא ממוני.

"להמתין לסיום החקירה"

לדברי עו"ד ד"ר בנצי קין, העוסק בביטוח ובדיני נזיקין, כדאי לרוכשים להמתין לתוצאות החקירה של יונה. "בשלב זה כדי לתבוע את חפציבה, הנמצאת בכינוס, צריך אישור של בית המשפט. קשה מאוד לקבל כסף מחברה עם קשיים כלכליים. אם החקירה הפלילית תעלה שיש אחריות, לא רק מצדו של יונה, ויימצא כי הבנקים שיתפו איתו פעולה או אפילו יתרשלו בשמירה ובהגנה על לקוחות, יהיה ללקוחות עילה לתבוע את הבנקים - שם הכיס עמוק יותר".

קין ממליץ לדיירים שלא להגיש את התביעה לפני הכניסה לדירה. "כל עוד הדיירים לא נכנסו לדירה הנזק הבלתי ממוני נמשך, לכן כדאי לחכות עד שהכל יסתיים ואז להגיש את התביעה".

קין מוסיף: "במדינת ישראל אין קריטריונים לפיצוי במקרה של נזק לא ממוני. יש חוקים בודדים שבהם נקבעו נזקים לא ממוניים, כמו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שקבע שמי שנפגע והפך לנכה 100% יוכל לקבל נזק לא ממוני עד סכום של 140 אלף שקל".

החוק לא מתייחס באופן ספציפי לנזק לא ממוני, אלא במקרים מסוימים:במסגרת פקודת הנזיקין נקבע בסעיף 2 כי "נזק - אובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה, שם טוב או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור כיוצא באלה". בתוך הגדרת הנזק בחוק מדובר בכאב, סבל נפשי, אובדן הנאה בחיים וכד'.

מיקום נוסף בדיני הנזיקין שבו ניתן למצוא ביטוי לנזק בלתי ממוני טהור הוא לשון הרע, אשר מגן על האדם מפני פגיעה בשמו הטוב ומפני הסבל שנגרם לו מערעור מעמדו ומהפגיעה בכבודו בעיני החברה ובעיני עצמו. אפשרות נוספת הקיימת בחוק, חוץ מדיני הנזיקין, היא תביעת פיצויים בגין נזק בלתי ממוני טהור על סמך החוק למניעת הטרדה מינית, שאף מאפשר פיצויים של עד 500 אלף שקל ללא הוכחת נזק.