אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העונה החמה: פסטיבל "מחולוהט" ייפתח בעוד כשבועיים במרכז סוזן דלל צילום: גדי דגון

העונה החמה: פסטיבל "מחולוהט" ייפתח בעוד כשבועיים במרכז סוזן דלל

להקות המחול הישראליות כובשות מדי שנה את במות העולם (גם כדי להתפרנס), והקהל מגיע לראות מחול גם באמצע הקיץ בפסטיבל. ולמרות בעיות התקציב (רק שליש מגיע ממשרד התרבות) מנהל הפסטיבל יאיר ורדי מתנחם בהצלחה הישראלית בחו"ל

23.06.2008, 07:46 | מאיה נחום שחל
לפסטיבל "מחולוהט", שייפתח בעוד כשבועיים ויארח כ־50 להקות מחול ויוצרים ישראלים, הוא הזדמנות לבחון את מצב המחול בישראל.

לפי הנתונים של מכון פילת, סך כל ההכנסות של ענף המחול בישראל עומד על יותר מ־77 מיליון שקלים. פחות משליש מהתקציב מגיע מהמדינה, ויותר מ־50 מיליון שקל מגיעים ממכירת כרטיסים, תמיכה מרשויות מקומיות וציבוריות ומקורות פרטיים. נתון מפתיע נוסף הוא שמרבית הלהקות הישראליות יוצאות להופעות בחו"ל, שם הן מרוויחות את הסכומים שמאפשרים להן לשרוד ולהופיע בישראל. את יאיר ורדי, העומד כבר 19 שנה בראש מרכז סוזן דלל, המצב הזה מכעיס. "כשמשווים את אירופה לישראל, ההקצבות לתרבות נמוכות מאוד, אפילו מגוחכות. המחול תמיד נמצא בתחתית הרשימה והוא האחרון שנהנה מהקצבות. נוצר מצב שלהקות מופיעות בחו"ל כדי לאפשר את המופעים בארץ, כי שם הן מרוויחות הרבה יותר".

"מחולוהט", המתקיים במרכז סוזן דלל זו השנה ה־12, מציג פעם בשנה תמונת מצב של המחול הישראלי על כל יוצריו ומבצעיו. מה שהחל כרעיון של ורדי ועורר ספקות רבים בדבר נהירת הישראלים להופעות מחול בקיץ, הפך משלושה שבועות של הצלחה לחודשיים של מופעים ביולי־אוגוסט. "הסוד של סוזן דלל טמון בחשיבה שלהקת בת שבע, שהיא אחד הגזעים המרכזיים, יושבת שם. מאוד נכון לבנות מרכז סביב גוף חי ונושם, צריך המון הבנה משותפת, וזה קורה מאוד יפה בינינו", אומר ורדי. "מכאן המרכז שואב אליו את כל הלהקות, וכולן רוצות להיות בו. ברבות השנים קמו עוד מקומות, אבל יש עוצמה למרכז, לעיר תל אביב ולמקום שייעודו המרכזי הוא פיתוח המחול. כולם רוצים להיות חלק מזה. זה מחזק אבל גם מחייב".

הולכים על הקיץ

בפסטיבל השנה תעלה להקת בת שבע עבודה קאמרית חדשה של אוהד נהרין נוסף על עבודותיה המוכרות, ורנה שיינפלד תעלה עם "רקדי לקצה האהבה" על רקע שיריו של לאונרד כהן. מופע הפתיחה הוא "טורקיז וארגמן", פרויקט מיוחד בניהולה של אלינא פיצ'רסקי. בין השאר יופיעו להקת קולבן דאנס, להקת ורטיגו, ענת שמגר, להקת מחול קומפאס, ליאת דרור וניר בן גל, שרונה פלורסהיים ולהקת המחול האתיופית; ענת דניאלי תעלה מופע חדש לכל המשפחה על פי "ארבע העונות" מאת ויוואלדי; הלהקה של ענבל פינטו ואבשלום פולק תחזור עם "אויסטר", ורננה רז עם "קזוארות", "רפאים" ו"עבודה עברית"; וקבוצת מחול נעה דר תופיע ב"משחקי ילדים". המופע הבולט מחו"ל בפסטיבל הוא רקדן הפלמנקו הספרדי רפאל אמרגו ולהקתו.

"לאט לאט נוצר מצב שהרבה להקות דחו את הבכורות שלהן לקיץ, וזה קיבל תנופה של פסטיבל מאוד גדול והפך למסגרת של בכורות וסיכום שנה, כי כל אחד מציג את העבודות שעשה במשך השנה", אומר ורדי, "לאורך השנים הגיעו בקשות מיוצרים צעירים מאוד, וזה הוביל אותי לבנות מסגרת בתוך 'מחולוהט' בשם 'מקום אחר', אינטימית וקטנה, חופשית ופתוחה, שבה נבחרות כמה יצירות על ידי ועדה מיוחדת".

כמעט כל להקה שיצרה וזכתה להוקרה ולהכרה של קהל שהגיע למופעיה יכולה לבקש להצטרף ל"מחולוהט". מרכז סוזן דלל מעניק את השיווק, יחסי הציבור והאולמות. הלהקות נותנות את פרי יצירתן, והרווחים מתחלקים חצי חצי. "שנינו עושים מאמצים להביא קהל ולמלא אולמות", מסכם ורדי.

להקת המחול בת שבע, צילום: גדי דגון להקת המחול בת שבע | צילום: גדי דגון להקת המחול בת שבע, צילום: גדי דגון

עולם המחול הישראלי מורכב מ־35 להקות מחול הנתמכות על ידי משרד התרבות ועוד אמנים בודדים שמכינים עבודה לכמה חודשים. כ־20 להקות יוצאות מדי שנה לסיבובי הופעות בחו"ל. מרכז סוזן דלל מקבל סכום זעום של כ־800 אלף שקל בשנה ממשרד התרבות ועושה 720 מופעים בשנה. מהעירייה מקבל המרכז 1.8 מיליון שקל. סך ההכנסות עומד על 9.3 מיליון שקל. 7 מיליון השקלים הנוספים מגיעים מהכנסות עצמיות ומפרויקטים יצירתיים.

"בנינו שתי שדרות מרכזיות", מסביר ורדי, "האחת שכר אולם וגבייה עבור שירותים, והשנייה מסלול יצירתי הכולל את 'מחולוהט', פסטיבל 'דאנס תל אביב', 'הרמת מסך' ועוד. וכמובן פנייה לקרנות כמו קרן ריץ', רבינוביץ', אריסון, מפעל הפיס וגיוס חסויות, כמו שוופס, שלקחה את החסות לכל החודשיים של פסטיבל 'מחולוהט', וגם תשלובת ישראכרט, המעצבת דורין פרנקפורט וחברת הביטוח כלל. אם הייתי מסתמך רק על השכרות, אז מזמן כבר לא הייתי".

הכסף מגיע מחו"ל

ליאיר ורדי תרומה לא מעטה בחשיפת הלהקות הישראליות ל"קניינים" מחו"ל. "בשבוע שבו נרצח רבין עשינו לראשונה את 'חשיפה בינלאומית'", אומר ורדי, "הזמנתי אמרגנים מהעולם ועשינו 'שוק' שהיה הצלחה אדירה ומאז נחשפנו. לא שלפני כן בת שבע והקיבוצית לא נסעו הרבה, אבל ההכרה הגיעה לכל קבוצות המחול. ההכרה ביצירה חדשה נעשתה דרך חשיפה בינלאומית והביאה עמה גלים של ביקוש, כי המחול הישראלי הוא צבעוני, פיזי, אנרגטי, מהחיים, אמיתי. הבנים והבנות משדרים משהו מאוד ארצי ולא נקי, והפשטות והיושר משחקים, ובחו"ל זה נראה מאוד יפה".

בשנה הראשונה הגיעו לפרויקט חשיפה בינלאומית 35, וזה הגיע עד 140. "אפילו אם מתוכם מזמינים רק 20, ישנה מניפה עצומה של נוכחות ישראלית בעולם, כל אחד בוחר וכולם מוזמנים", אומר ורדי.

כדי להבין את הרווחיות מהופעות בחו"ל ניתן לומר כי להקה גדולה שמרוויחה בישראל 35 אלף שקל יכולה להרוויח בחו"ל סכום דומה, רק ביורו. "אני חי במתח תמידי, ומילא אם היה מתח יצירתי שהוא מפרה, אז זה היה טוב, אבל מדובר בכסף. אני לא איש כספים, וזה נורא מעייף", מסכם ורדי.

מחול השקלים

להקת בת שבע (לא כולל האנסמבל). הכנסות מכרטיסים ומנויים בארץ: 3.574 מיליון שקל, ממופעים בחו"ל: 3.219 מיליון שקל.

להקת המחול הקיבוצית. מכרטיסים ומנויים בארץ: 1.801 מיליון שקל, ממופעים בחו"ל: 1.548 מיליון שקל.

הבלט הישראלי. הכנסות מכרטיסים ומנויים בארץ: 2.675 מיליון שקל, ממופעים מחו"ל: 499 אלף שקל.

להקת מחול ענבל פינטו. הכנסות מכרטיסים ומנויים בארץ: 1.148 מיליון שקל, ממופעים מחו"ל: 930 אלף שקל.

להקת המחול ורטיגו. הכנסות מכרטיסים ומנויים בארץ: 712 אלף שקל, ממופעים בחו"ל: 465 אלף שקל.

יסמין גודר. הכנסות מכרטיסים ומנויים בארץ: 141 אלף שקל, ממופעים בחו"ל: 578 אלף שקל.

קבוצת מחול עכשווי בנגב. הכנסות מכרטיסים ומנויים בארץ: 101 אלף שקל, ממופעים בחו"ל: 484 אלף שקל.

תגיות