אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפסקה לעסקית: RDB צילום: דניאל לילה

הפסקה לעסקית: RDB

תיאום ציפיות - אחרי מסע יחסי ציבור מתוקשר שנמשך שנה, רמת הציפיות ממסעדת־RDB, החדשה של רונן דברת־בלוך, היתה בשיאה. נרשמה אכזבה

24.06.2008, 10:45 | גלי וולוצקי

מהי רמת הציפיות שלנו מארוחה מסוימת - זו שאלה שמעסיקה חובבי אוכל לעתים קרובות. משפים בעלי שם אנחנו מצפים ליותר, ובצדק, שכן לפעמים הם אלה שמעוררים את הציפיות הללו. לכן כשנכנסתי למסעדת RDB שפתח לאחרונה השף רונן דברת־בלוך, לאחר פמפום תקשורתי שהתפרס על פני שנה שלמה, ציפיתי לארוחה מצוינת. דברת־בלוך היה שף של מסעדת ארטישוק הזכורה לטוב, ולא מכבר שב לתל אביב לאחר גלות באילת, שם פתח וניהל את המסעדות לורנס וג'ולסון.

המסעדה, המעוצבת בסגנון מזרח־אירופי כבד וחורפי (כל החלונות, למשל, סגורים ואי אפשר לפתוח אותם), בוודאי נעימה יותר בשעות הערב, בעוד שבצהריים העיצוב המנותק מהסביבה החיצונית משרה תחושה קלאוסטרופובית.

אך כיסאות הקטיפה, המפות הצחורות ומחיצות הזכוכית שעליהן מודפס שמו של השף — באנגלית — בהחלט מתחזקים את הציפייה לחוויה גסטרונומית יוצאת דופן.

RDB. אחת היקרות בעיר, צילום: דניאל לילה RDB. אחת היקרות בעיר | צילום: דניאל לילה RDB. אחת היקרות בעיר, צילום: דניאל לילה

העסקית של RDB (ואם לא שמתם לב, מדובר בראש תיבות שמו של השף) כוללת סלסילת לחמים עם חמאה ואיולי טוב מתוצרת הבית, וראשונה ועיקרית לבחירה. מחירה 95 שקל, ובעבור חלק מהמנות יש תוספת.

התחלנו בסופלה שורשים וראגו פטריות בשום ותימין. לא בדיוק הסופלה התפוח שאליו ערגנו, אך מנה חביבה, גם אם מעט מלוחה.

סלט קלמרי קר באיולי צ'ילי וקוויאר שחור הכיל רצועות קלמרי חלוטות, בצל סגול, חתיכות לימון, תפוחי אדמה מבושלים ויותר מדי איולי - ללא זכר לצ'ילי - והיה חביב, אם גם אנמי משהו.

מנת ריזוטו פורצ'יני ופורטבלו היתה גם היא סתמית. במיטבו, ריזוטו הוא חוויה שמשכיחה את העובדה כי מדובר, בסופו של דבר, במנה של אורז. קיבלנו ריזוטו שבושל לפי הכללים, אך לא הזכיר במאום את המנה החושנית והמרגשת שתוגש לכם במסעדות עילית באותו שם.

פילה עגל ודוקסל פטריות (פטריות קצוצות ומאודות) עם פטריות מורל בחמאה לבנה (בתוספת 30 שקל) דווקא הפתיע: מזמן לא קיבלנו פילה עגל מגולגל כרולדה וממולא בפטריות, בנוסח שנות השמונים. הגלילה נצלתה יתר על המידה ונותרה עסיסית רק במרכזה - את השאר זנחנו. פטריות המורל הטעימות ששחו ברוטב חמאה טוב, בוזבזו כאן.

במחיר של 95 שקל מסעדה חייבת לספק ארוחה טובה יותר. וכשהשם של השף מתנוסס מול העיניים במשך הארוחה כולה, כדאי שתהיה לא פחות ממצוינת.

שם: RDB. ז'אנר: מסעדת שף.התחככות: צווארון לבן.מיקום: מונטיפיורי 27 תל אביב. טל': 03-6297150.הוצאה מוכרת: 95–125 שקל לראשונה ועיקרית, א'־ה', 12:00–16:00.שירות: אדיב ומשתדל.חניה: בתשלום, בחניון ברחוב מונטיפיורי. שורה תחתונה: לפעמים ההר מוליד עכבר.

פורסם ב"כלכליסט" 24.6.08

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
היינו והינה סיכום חוייתינו המאכזבת משהו מהמסעדה
העיצוב יפה אם כי חסר חיים. אין טיפת צבע או צמחים במסעדה והמראה טיפה מאיים אבל יפה...הבר בכניסה למסעדה מעוצב יפה אם כי בשל העיצוב הכבד יתאים רק לבילוי בימי החורף בהם כורסאות עור, שטיח כבד ומראה כל כך כבד מחמם את ההרגשה הכללית. השירות היה חובבני משהו וכלל טעויות רבות מאוד. משלב הגשת היין, דרך ההסבר על המנות, הידיעות של המלצר ועוד... באשר לאוכל - ציפינו מהשף להרבה יותר. אכלנו אצלו בעבר גם בארטישוק בתחילת דרכו וגם בג'ולסון באילת והחוויה בפעמים האחרות היתהשל חגיגת אוכל שאין הרבה כאלו. היום הוא מגיש אוכל ברמה של עוד עשרות מסעדות אם לא יותר ובטח לא אוכל ברמה של מסעדות העילית בתל-אביב. במחירים הגבוהים הללו ניתן לאכול הרבה יותר טוב במסעדת טוטו, אורקה, מול ים, כתית, רפאל, יועזר ואחרות. אולי בפריפריה הרחוקה האוכל שלא מלהיב כי הוא החוויה הקולינרית היחידה בסביבה. אכזבה
גלית שאמס , תל אביב  |  15.07.08