בנק הזבל: לשמור על הסביבה ולעשות מזה כסף

בדו"ח מבקר המדינה האחרון התייחס מיכה לינדנשטראוס לעובדה שבין השנים 2002 ל־2006 הפחית המשרד להגנת הסביבה את יעדי איסוף הפסולת עבור אל"ה, תאגיד המיחזור המקומי - מהלך שהניב הפסד של יותר מ־216 מיליון שקל למדינה. אולם מתברר שלא צריך להיות קבצן כדי להרוויח ממיחזור. חברת RecycleBank האמריקאית מצאה דרך מקורית שמעודדת צרכנים לאסוף בעצמם את הפסולת שמיועדת למיחזור מפתח ביתם תמורת, כמה מפתיע, תמריץ כספי.

הרעיון פשוט - החברה מציבה מכלי אחסון מיוחדים ליד בתים של משפחות שנרשמו לתוכנית. כל מה שהלקוחות צריכים לעשות זה לזרוק את האשפה שלהם לתוך הפח המיוחד, והחברה אוספת אותה מדי שבוע ומפרידה אותה למיחזור במתקנים שלה. בעת האיסוף נשקלת כמות האשפה על ידי צ'יפ מיוחד המחובר למכל, ומוענקות נקודות על פי כמות הפסולת שהונחה במכל. בשלב הסופי ממירים לקוחות החברה את הנקודות שנצברו לתווי קנייה בכ־400 חברות שהצטרפו למהלך, ובהן רשתות של בתי מרקחת, מזון, ריהוט ועוד.

עם החברות שמכבדות את תווי הקנייה של RecycleBank אפשר למנות את קוקה־קולה, איקאה ודנקן דונטס. "הרעיון התממש בשיתוף עם אוניברסיטת קולומביה, שם למדתי לתואר שני במינהל עסקים", מספר ל"כלכליסט" רון גונן, מנכ"ל ומייסד החברה, "חשבתי שיהיה קל יותר לשכנע אנשים למחזר כשאיסוף הפסולת מתבצע מפתח ביתם, והוא נעשה תמורת נקודות הניתנות על כל כמות שממוחזרת". גונן, רווק בן 32, הוא בן לאב ישראלי לשעבר שעבר להתגורר בארצות הברית, ושם הקים משפחה. גונן התגורר כמה שנים בארץ וחזר לארה"ב. כעת הוא מקפיד לבלות בישראל כחודש בשנה.

תוכניות בבתי ספר

בשנה שעברה השקיעה קוקה־קולה 2 מיליון דולר ב־RecycleBank. תאגיד המשקאות רואה בהשקעה הזדמנות לאסוף בחזרה מספר גדול יותר של הבקבוקים שלו, שמיועדים למיחזור. גם קרן RRE.COM, שהמנכ"ל שלה הוא ג'ים רובינסון, לשעבר מנכ"ל אמריקן אקספרס, חברת סיגמא פרטנרס ואוניבסיטת קולומביה היו בין המשקיעות.

החזון של RecycleBank הוא לבנות מחויבות ואחריות חברתית לדרך שבה אנשים מנהלים את עסקיהם ואת חייהם, והם מאמינים כי אפשר לעשות זאת על ידי מתן תמריץ חיובי לשמירה על הסביבה. כך לדוגמה, החברה מפעילה תוכנית לימוד בבתי ספר שמכוונת לגילאי 6-18, ובמסגרתה נלמדים נושאים שקשורים למודעות סביבתית. קוקה־קולה, שהצטרפה לפרויקט, משלמת דולר על כל נקודת מיחזור שנצברת בבתי הספר.

החברה של גונן קיימת מ־2004. "יצאנו לדרך לאחר כשנתיים של הכנת מודל עסקי", מספר גונן. "ההשקעה הראשונית היתה 30 אלף דולר, ועיקר העבודה היה לשכנע רשויות מקומיות לתמוך בתהליך, כי הרי אף אחד לא אוהב ביורוקרטיה".

בשנה שעברה, לדוגמה, כ־90% מהתושבים בעיר ווילמינגטון השתתפו בתוכנית של החברה, וכמות הזבל שנאספה לאתרי הפסולת הציבורית ירדה ב־40%. הפרויקט חסך לעיר 1.5 מיליון דולר בשנה, סכום שמחצית ממנו מקבלת RecycleBank. הכנסות החברה מגיעות גם מפרסום, וכן בונים שם על מאגר הלקוחות ההולך ונבנה, שיהיה בעתיד בסיס גם לקהל יעד למוצרים ירוקים שונים.

מיליון לקוחות עד 2009

כיום פועלת החברה בעשר מדינות בארה"ב, לרבות ניו יורק, ניו ג'רסי ופנסילבניה. "העיר הראשונה שבה התחלנו לפעול היתה פילדלפיה. כיום משרתת החברה יותר מ־100 אלף לקוחות, עם מחזור איסוף פסולת של 50 אלף טונה בשנה", הוא אומר. לדבריו, כל משפחה עשויה להרוויח כ־35 דולר בחודש מהשתתפות בתוכנית. "לא מדובר רק בתמריץ עבור התושבים אלא גם לרשויות המקומיות, שחוסכות כסף באמצעותנו. במקום שהן יאספו ויפרידו את האשפה, אנחנו מבצעים עבורן את התהליך ביעילות גבוהה יותר. כמובן שהתמריץ הכספי מעודד גם את האזרחים להשתתף בתהליך".

גונן מעריך שעד סוף 2009 תשרת החברה כמיליון לקוחות. לדבריו, המטרה הבאה של החברה היא להפוך לחברה בינלאומית ולהתחיל ולפעול בדרום אפריקה, באוסטרליה ובאירופה. חלק מהתוכנית העסקית היא לנסות וליצור שיתופי פעולה גם בישראל. "זה יהיה כבוד גדול עבורי לקחת חלק בשמירה על איכות הסביבה בישראל".

ואם בארה"ב הסכימו קוקה־קולה ואיקאה לקבל תווי קנייה שנמסרו תמורת פסולת ממוחזרת, יכול להיות שבתוך כמה שנים תממנו את הסלון החדש שלכם מאיסוף פחיות שתייה משומשות.