הרשת מבטיחה ראש חדש לגמרי

יש משפט אחד שאני אוהב לשמוע, אוהב עד כדי רצון לחתוך לעצמי איזה וריד. זה משפט שאומרים אותו בדרך כלל האנשים שבשלטון כשהם בוחרים להתעלם מכל הקריירה הפוליטית שלהם ולעשות ההפך ממה שהבטיחו לבוחרים, כלומר, בדיוק מה שעשה קודמם בתפקיד. “דברים שרואים משם", קוראים לזה. דברים שרואים משם לא רואים מכאן. כלומר, כל הזמן כשאמרתי שצריך לעשות את מה שאמרתי, לא הבנתי את הדברים לאשורם. עכשיו, משהגעתי למקום שממנו רציתי לשנות, נוכחתי שאין צורך בשינוי. מכאן, כלומר משם, אני רואה היטב שמה שהיה הוא שיהיה, וטוב שכך. ולכן, למעט מקרים יוצאי דופן, מנהיגים מחליפים מנהיגים כדי לנהוג בדיוק כמוהם. עמיר פרץ החליף את שאול מופז כדי להיכנס באמא של חזבאללה, לבייגה שוחט מהשמאל ולביבי נתניהו מהימין היתה אותה אג'נדה באוצר. דברים שרואים משם.

וזה נכון, אגב. כי רק כשמגיעים לנהל את משרד הביטחון אפשר לראות כמה המערכת הקיימת לא נותנת ברירה אלא להמשיך לדשדש בביצות של אלימות מעגלית. רק כשמגיעים למשרד האוצר מבינים איך אומה שלמה של כלכלנים מכתיבה לך לקצץ באותם מקומות ולתת יותר לאותם מקומות אחרים. כי מה שרואים משם זה שהאנשים שם נורא טובים בלהסתיר לך את מה שהם לא רוצים שתראה.

אולי זה האופטימיזם השוטה שבי, אבל יש לי הרגשה שבעתיד הקרוב יחסית הדברים האלה ישתנו. זה קצת נדוש, אבל האינטרנט ישנה את התקליט המשומש של המציאות. הדור שלי מסוגל כבר היום לראות דברים מאיזה "שם" חדש. והדור הזה יתחיל להזיז פה עניינים, להנהיג ממש. אני אומר לכם. לפני הכל, מה שיש לנו הוא מידע. הסיפורים הישנים שמספרים אנשי מקצוע, מהזן הביטחוני והכלכלי בעיקר, מקבלים אצלנו קונטרה. אנחנו יכולים לספר סיפורים אחרים. אנחנו יכולים לספר על הקשר הסטטיסטי בין פשע לבין מגדלים גבוהים לעשירים בלבד (קשר ישיר), ועל הקשר בין פשע לשטח הפארקים ומסלולי האופניים בעיר (קשר הפוך). אנחנו יכולים לספר על ערים שהעדיפו תחבורה ציבורית על תחבורה פרטית, קירבו את האוכלוסיות החלשות למרכז העיר, ועדיין זכו לפריחה כלכלית. אנחנו יודעים את כל זה.

אנחנו יודעים שאפשר להצליח אם עושים דברים לגמרי אחרת. זה לא קומוניזם נגד קפיטליזם, לא נאיביות שמאלנית נגד ריאליזם ביטחוני. לא, יש דרכים אחרות ללכת בהן, ואפשר להצליח איתן. תיכנסו לאתר של ועידת TED ותראו כמה רעיונות מדהימים ממומשים מדי יום בעולם. אי אפשר לא להתמלא באופטימיות מול הדבר הזה. ובגלל זה אני בטוח שזה יבוא. מתישהו מי שיוביל עניינים לא יקבל את המידע שלו רק מעיתונים צרי מוחין ואקדמיה מיושנת. מתישהו הדור שלנו יתעורר. מתישהו נסיים את הסיבוב הלא פוליטי שלנו, נעשה קצת לביתנו ונצא לעשות קצת שמח בעולם.