יו"ר בית ההשקעות אפסילון: "חברות הביטוח לא מצטיינות בניהול כספים"

בחדרו של שמואל פרנקל, מבעלי השליטה בבית ההשקעות אפסילון וממייסדיו, ישנה גופייה של מכבי תל אביב בכדורסל שנושאת את שמו. פרנקל, יו"ר ומנכ"ל משותף באפסילון, מכהן גם כיו"ר החברה העירונית היכלי הספורט שמנהלת את היכל נוקיה ואת אצטדיון בלומפילד, והוא בין האחראים לשינוי הגדול שעבר היכל נוקיה.

"כשהתחלתי בתפקיד לפני שמונה שנים החלטתי שאני לוקח את האולם המיושן הזה והופך אותו להיכל NBA. בשביל לעשות את זה הייתי צריך כסף. נפגשתי עם נוקיה וחתמתי איתם לעשר שנים. עשינו סיור עם האדריכל של ההיכל בחו"ל, ואמרתי לו: אל תמציא כלום, רק תעתיק".

ואכן, בחדרו תלויות תמונות רבות, בין השאר מהסיורים עם האדריכל בהיכלים בחו"ל, אך הבולטת ביותר מכולן היא שלו עם ראש הממשלה דוד בן־גוריון, איתו עבד בצעירותו. "בניגוד למנהיגות היום, שעושה סקרים כל הזמן ומתנהגת לפיהם, בן־גוריון פעל אחרת. הוא אמר שהמנהיגות היא לא מה שהעם רוצה. כשהוא אמר שהבעיה של המדינה היתה שהנגב לא מיושב - הוא קם ועבר לנגב. היום מנהיגים לא נותנים דוגמה. לגור באקירוב זו לא דוגמה אישית", אומר פרנקל.

רוח המפקד של נוחי

לאחר שכור רכשה 50% מהשליטה באפסילון לפני קצת יותר משנתיים, אמר היו"ר יונתן קולבר שיהפוך אותה לאחד מבתי ההשקעות המצליחים בישראל. לאחר כמה חודשים, כשקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר רכשה את השליטה בכור, הבינו בעלי השליטה ומייסדי החברה, שמואל פרנקל ורון לבקוביץ', שהם יצטרכו להתרגל לשותפים חדשים. כעת נראה שבקרוב יצטרכו השניים להתרגל שוב לשותפים חדשים.

"במרץ קיבלו בכור החלטה שהם מעדיפים להעביר את המניות שלהם באפסילון לכלל פיננסים. הם עושים הערכת שווי, ואני מעריך שבחודשים הקרובים נראה תוצאות", אומר פרנקל. "אני לא יודע מה יהיה כשיסיימו לעשות את הערכת השווי. רון, שהתעייף קצת משוק ההון, יצטרך להחליט מה הוא רוצה לעשות. אני לא יודע אם הוא ירצה להחליף מניות, תלוי בעבודה שנראה. אני מתכוון להמשיך עוד הרבה שנים", אומר פרנקל. למרות השינויים התכופים במבנה הבעלות, פרנקל לא מצטער על המכירה לכור. "האמת היא שנוחי הוא שותף מצוין. אפסילון היא דבר קטן עבורו, אבל אם אנחנו צריכים להיפגש איתו, הדלת שלו תמיד פתוחה. רוח המפקד היא חשובה, ונוחי מאוד חיובי וקואופרטיבי".

חברות הביטוח בולעות את הברוקרים

פרנקל היה פעיל מאוד בתקופת ועדת בכר. עבורו הכל התחיל בישיבה שקיים עם שר האוצר דאז, בנימין נתניהו. "ביבי עישן סיגר, ביקש ממני לשבת על הספה, ואמר לי 'שמואל, אני הולך להוציא את קופות הגמל מהבנקים'. הייתי בטוח שאני לא שומע טוב. אמרתי לו 'ביבי, זו לא מדינה עם שני בנקים, זה שני בנקים שיש להם מדינה', והוא אמר שהוא נחוש לעשות את זה".

בדיעבד הוא חושב שוועדת בכר היתה חלום. כעת הוא מקווה שימנו ועדה שתבחן את תוצאות ועדת בכר לאחר שלוש שנים, והיכן אפשר עוד לשפר. "ועדת אריאב מטפלת בהפיכת ישראל למרכז פיננסי, אבל היא לא בודקת איפה אפשר לשפר. ועדת בכר רצתה להגדיל את התחרותיות בשוק ולהכניס גופים זרים, אולם חוץ מהקרנות יורק ומרקסטון אף אחד לא הגיע".

למה הזרים לא מגיעים לישראל?

"זה הכישלון הכי גדול של ועדת בכר. לדעתי היה צריך לשכנע אותם לבוא לישראל כשותפים אסטרטגיים. אני גם לא רואה מצב שהדברים ישתנו עכשיו. חברות הביטוח רכשו בתי השקעות רבים, ובארה"ב בנקי ההשקעות נמצאים בתקופה קשה ואין להם יכולת להסתכל רחוק. כרגע הם מסתכלים רק מאיפה תבוא הישועה".

לטענת פרנקל ועדת בכר לא הצליחה לייצר תחרות בשוק. "הקופות והקרנות עברו ממקום ריכוזי אחד — הבנקים, למקום ריכוזי אחר, שזה חברות הביטוח, ולמעשה לא נוצרה פה באמת תחרות והברוקרים הקטנים לא קנו כמעט כלום. חברות הביטוח בולעות לאט לאט את הברוקרים, ואני לא חושב שהן מצטיינות בניהול כספים של העמיתים שלהן".

לדעת פרנקל, מהירות הפעולות לאחר ועדת בכר לא היתה הבעיה היחידה. "הכסף עבר לגופים האלה מהר מדי, ולא היתה התארגנות מספיק גדולה לקלוט אותו. היה צריך לעשות את זה יותר לאט. פריזמה קמה במקביל לקליטת כל המיליארדים האלה, וזו אחת הבעיות שלה. הבעיה בהראל נבעה מאותה הסיבה. אני לא בטוח שזה לא יקרה בעוד גוף גדול".

מה לא השגתם בוועדת בכר?

"היה לנו עוד חלום - לקחת את קרנות הנאמנות, שהיוו בערך 5% מנכסי הציבור, ולהביא אותן למצב שיהוו 15% מנכסי הציבור. נוסף על כך, דרשנו ולא הצלחנו להעביר את נושא ניהול התיקים בבנקים, כי הם לחצו שהוא יישאר אצלם. כעת הבנקים מגדילים את ניהול התיקים - ממנים מנכ"לים מקצועיים, מתחילים לפרסם את עצמם ומפנים הרבה לקוחות לחברות הניהול שלהן. אני מצפה מהאוצר לשבת ולדון בבעיות שנוצרו ולנסות לקבל החלטות בעניין. לצערי זה לא קורה".

לאחרונה פנו מאפסילון לרשות ניירות ערך בנוגע לדירוגים של קרנות הנאמנות וקופות הגמל.

"יש דבר אבסורדי. יש פה ג'ונגל מוחלט בדירוגים. אנחנו יכולים להופיע עם אותה קטגוריה בכמה דירוגים, ובכל אחת מהן הדירוג שונה. זה לא יכול להמשיך ככה. אנחנו מתכתבים עם הרשות כל הזמן, ומראים להם את האבסורד", אומר פרנקל. "מוכרחים לעצור הכל כדי לא להמשיך להטעות את הציבור, ולקבוע כללים ברורים לגבי דירוג הקרנות. הציבור רוצה תשואה, ולא יכול להיות שבגלל שגוף משלם עבור בדיקה הוא יקבל דירוג גבוה, ללא קשר לתשואה", מתרעם פרנקל.

ומה לגבי דירוג חברות ציבוריות?

"כשהייתי משנה למנכ"ל עלית מכרנו לכל מיני גופים והיה לנו ביטוח אשראי. תמיד כשהודיעו לנו שיש בעיה עם גוף כלשהו זה היה מאוחר מדי. זה בערך מה שקורה פה. צריך מעקב יותר צמוד, לא לקרוא בעיתונים ואז לפעול". אף שרבים מדברים על כך שבתי ההשקעות הקטנים ייעלמו, פרנקל דווקא אופטימי. "עם ישראל טס במחלקת תיירים, ומי שיש לו כסף טס במחלקה ראשונה או במחלקת עסקים. אנחנו מטפלים בפירסט קלאס ובביזנס, אנחנו הפלטיניום. אני רואה מקום לנישה כזו בישראל".

בתי ההשקעות הקטנים ייעלמו?

"חלקם ייבלעו וחלקם ייעלמו. בשביל לקיים בית השקעות שנותן שירותים מקצועיים מלאים צריך להוציא הרבה כסף. בקופות גמל, הרגולטור מעלה רשימת דרישות שעלותן יקרה מאוד. מי שאין לו מסה רצינית של כסף לא יכול להתקיים, בטח לא לאורך זמן".

איך תשרדו בעולם כזה?

"אין לנו בעיה לשרוד כי אנחנו רווחיים ואנחנו גדלים כל הזמן. אחרי המהלך של הערכת השווי יוחלט איך להיערך לעתיד. אפסילון יכולה להגיע להיקף נכסים של 12 עד 15 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות". כיום מנהלת אפסילון כ־1,400 תיקי השקעות עבור לקוחות פרטיים וחברות בהיקף של כ־3 מיליארד שקל ו־24 קרנות נאמנות בהיקף של יותר מ־2 מיליארד שקל, וכן קופות גמל בהיקף של כמיליארד שקל. באפסילון 75 עובדים.

על מה אתה מצטער?

"אני מצטער שלא נכנסנו לקופות הגמל לפני עשר שנים. חשבנו על זה אז ולא עשינו את זה. אני חושב שהיינו צריכים לקנות גוף כמו פסגות".

אתה מתעייף לפעמים?

"לא. אני מתעייף רק בטניס", הוא צוחק. "באופן אישי אני בכושר יותר טוב ממה שהייתי לפני 20 שנה. אני עושה ספורט שבעה ימים בשבוע. הייתי משנה למנכ"ל עלית ובגיל 41 קיבלתי החלטה שאני יותר לא עובד בשביל מישהו אחר. יש הבדל אם אתה שכיר או שותף, כשזה שלך אסור להתעייף".