שווה בדיקה: רבותיי, ההיסטוריה עוצרת

בחינת הבגרות בהיסטוריה שהתקיימה אתמול היא ממצא ארכיאולוגי בפני עצמו. הוגי ומחברי תוכנית הלימודים בחרו להתמקד באירופה ובארצות הברית ושכחו כנראה להתייחס למקומות אחרים - חשובים לא פחות.

את סין, לדוגמה, המעצמה הכלכלית של המאה ה-21, לא תמצאו ברשימת הנושאים בבחינת הבגרות ב־2008. יפן מוזכרת, במקרה הטוב, כבעלת הברית של הנאצים. את הודו האמיתית כנראה משאירים לצעירים לגלות בטיול שאחרי הצבא. לכל אחת מהמדינות הללו יש הווה מפואר ועבר מפואר לא פחות. וגם על אפריקה יש הרבה מה ללמוד (בעיקר מטעויות).

קשה להאמין שאחרי 12 שנות לימוד תלמיד ישראלי לא יידע אפילו מיהו מאו דזה דונג או מהטמה גנדי - שתי דמויות מפתח שלא מוזכרות במילה בספרי הלימוד בישראל, ושהשפעתן על התרבות בת זמננו גדולה לאין שיעור. ההשקפה הפרובינציאלית שמנחה את כותבי תוכנית הלימודים בהיסטוריה ואת שרי החינוך שמשנים אותה אינה מכינה את דור העתיד לעולם שבו אנחנו חיים היום. היא מספקת לו תמונה חלקית בלבד על האירועים שעיצבו אותו, ואינה מכשירה אותו להתמודדות תחרותית בכלכלה הגלובלית.

ישראל היא אמנם מדינה חזקה, אך אנחנו עדיין נסחפים עם הגלים הגדולים והמגמות העולמיות שנקבעות מעבר לגבול. ישנם כמה ישראלים שכבר קלטו מזמן את השינוי במאזן הכוחות של הכלכלה העולמית ואפילו הצליחו לעשות ממנו הרבה כסף. אבל אם תשאלו את תלמידי התיכון, אנחנו עדיין נמצאים בימי המלחמה הקרה.

ההתעלמות השיטתית מאסיה ומאפריקה חייבת להיפסק. רק ככה נוכל לפתוח את עצמנו באמת לעולם. ובניגוד למה שאנחנו נוטים לפעמים לחשוב, העולם לא ייפתח אלינו. דור שלם של תלמידים ייכשל מפני שדור שלם של מחנכים לא הצליח להבין לאן הרוח באמת נושבת.

מערכת החינוך הישראלית ממשיכה להעדיף תלמידים שלומדים בעל פה במקום להבין, תלמידים שנוהגים בצייתנות עיוורת במקום לפקפק ולשאול שאלות. את ההיסטוריה בגרסה המלאה והלא-מצונזרת אפשר כנראה למצוא רק באוניברסיטה. את החשבון כולנו עלולים לשלם בעוד 20 שנה.