56 איגרות חוב מדאיגות את המשקיעים

במהלך המחצית השנייה של 2008 אמורות 420 איגרות חוב לשלם תשלום ריבית למחזיקים בהן. אם לשפוט רק על פי התשואה לפדיון שבהן נסחרות האג"ח - יותר מ־12% - הרי שלגבי 56 אג"ח קיים חשש לגבי יכולת ההחזר. כלומר, המשקיעים מתמחרים כ־13% מהאג"ח שאמורות לשלם ריבית במהלך חצי השנה הקרובה, כאג"ח שקיימת אי־ודאות גדולה לגבי יכולת ההחזר שלהן, ולכן התשואה שבה הן נסחרות גבוהה.

במחצית השנייה של 2008 יגיע מועד הפירעון (המועד שבו מוחזרת הקרן) של תשע אג"ח בלבד, ובשנת 2009 יגיעו לפירעון 11 אג"ח. ככל שמתקדמים בשנים, גדל מספר האג"ח שיגיעו לפירעון משום שמרבית האג"ח שנסחרות כיום בשוק הונפקו בשנים 2006–2007 לתקופות של כחמש שנים ומעלה. מסיבה זו יגיעו החל משנת 2012 ואילך עשרות רבות של אג"ח למועד הפירעון הסופי שלהן.

כדי להבין מה המשקיעים חושבים היום על יכולת ההחזר של החברות ניתן לקחת לדוגמה את מקרה בוימלגרין קפיטל. בשנת 2007, כשהאופוריה בשוק הגיעה לשיא, מעט מאוד משקיעים פקפקו ביכולת של שעיה בוימלגרין, בעל השליטה, לעמוד בהתחייבויותיו. לעומת זאת היום נסחרות האג"ח של החברה בתשואה של 38% - תשואה שמדברת בעד עצמה. המשקיעים חוששים.

המצב דומה גם בחברת ארקו החזקות, שבימי הזוהר שלה דיברה על רכישת השליטה באלרוב נדל"ן מידי אלפרד אקירוב. כיום נסחרות האג"ח של ארקו בתשואה שנתית לפדיון של 33%. גם בקרב החברות שבבעלותו של ארקדי גאידמק המצב זהה. עם קבלת חסותו של המיליארדר ב־2007 זכו החברות, כמעט באופן מיידי, לאמון מצד המשקיעים.

לעומת זאת, היום נסחרות האג"ח של אמריס בתשואה של 57%, והאג"ח של פטרו גרופ בתשואה 32%.

יניב רחימי, סמנכ"ל בית ההשקעות רמקו המתמחה באג"ח, אומר כי בשנים 2006–2007 תמחרו מנהלי ההשקעות את הסיכונים בחסר, כך שחברות קטנות ולא מדורגות הנפיקו אג"ח בריביות נמוכות. כיום, לעומת זאת, בעקבות הטלטלה בשווקים, המשקיעים מתמחרים מחדש את הסיכונים, ותשואות האג"ח עולות.

נוסף על כך, מסביר רחימי, הפדיונות הגבוהים בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל השנה הביאו את הגופים המוסדיים למכור את האג"ח הלא מדורגות, שנתפסות כמסוכנות יותר, מהלך שיצר מפולות קטנה בניירות של החברות הללו, שבהם הסחירות נמוכה.

בעקבות העלייה בתשואות קרנות ה־High Yield (קרנות המשקיעות באג"ח עם תשואה גבוהה), השיקו גופים רבים קרנות מסוג זה, והיום מנהלות קרנות אלה נכסים בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. הקרנות הללו רשמו מתחילת השנה תשואה שלילית של עד כ־6%.

בהקשר זה יש לציין כי לא מעט חברות מנצלות את התשואות הגבוהות בהן נסחרות האג"ח שלהן, כלומר מצב בו יש פער גדול בין מחיר ההנפקה למחיר השוק, וקונות את האיגרות בחזרה (Buy back) כדי לרשום רווח הון נאה.