כסף טוב: בעולם כבר משקיעים באתיות, בארץ כמעט ולא

נתונים שפרסם משרד האוצר לפני כמה חודשים מעידים כי היקף ההשקעות האתיות בעולם - הנכסים המושקעים בעולם על פי עקרונות ה־SRI (Social Responsible Investment) - הגיע בסוף 2007 ל־10 טריליון דולר, סכום כמעט בלתי נתפס. שוק זה, שגדל בקצב מסחרר שעולה באופן ניכר על קצב הצמיחה בהיקף הנכסים הכללי, צמח ב־18% בין השנים 2005–2007 בארצות הברית.

הרעיון העומד בבסיס ההשקעות האתיות, הנקראות גם השקעות אחראיות, הוא שמעבר לרצון להרוויח, למשקיעים יש גם ערכים - וחשוב להם איך התשואות שלהם מושגות. התחום החל להתפתח במאה הקודמת, אז החליטו משקיעים, בעיקר אמריקאים דתיים, להפסיק להשקיע בחברות הימורים, טבק ואלכוהול, מתוך מחשבה שככל שהתשואות על השקעות אלו יהיו חיוביות, ההשפעה השלילית שלהן על החברה והסביבה ינטרלו את התועלת הכספית.

ההשקעות האתיות הולכות ומשתכללות בשנים האחרונות, והן כוללות כיום לא רק בחינה של מהות עיסוקה של החברה שבה מושקע הכסף, אלא גם בחינה של היחס שלה לעובדים, לספקים, לסביבה ולקהילה שלה.

ובעוד התחום הולך וצובר תאוצה בחו"ל, ובעיקר בארה"ב, קנדה, בריטניה והולנד, בארץ הוא עדיין כמעט ולא קיים.

אתיות היא פריבילגיה

"תחום ההשקעות האתיות בישראל מצומצם מאוד משתי סיבות עיקריות", אומר אבנר סטפק, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות מיטב. "הראשונה היא שלפני שמתעסקים בהשקעות אתיות צריך לשדרג את רמת האתיקה של שוק ההון בארץ, שהיא לדעתי נמוכה ביותר. בינתיים ההתעסקות עם ההשקעות עצמן היא סוג של פריבילגיה. השנייה היא שעדיין לא הוכח מדעית שהשקעות כאלה נותנות תשואה עודפת". מלבד זאת, הוא אומר, "הלקוחות בישראל בדרך כלל לא מתעניינים באתיות. על פי סקרים שלנו בקרב קהל הלקוחות, הפרמטר החברתי־סביבתי הוא בתחתית הרשימה של הדברים שיש לקחת בחשבון לפני שמשקיעים. אז אין לנו כל כך מנדט מהם ללכת עם העניין הזה עד הסוף".

אפשר לחלק את ההשקעות האתיות לשני סוגי אסטרטגיות. הראשונה היא הסינון השלילי - משיכת השקעות מחברות שהתגלה כי יש פגם כלשהו בהתנהלותן, או הימנעות מהשקעה בחברות שמהות פעילותן בעייתית. השנייה היא הסינון החיובי - השקעה מכוונת בחברות הפועלות מתוך אחריות חברתית־סביבתית גבוהה או השקעה בחברות העוסקות, לדוגמה, באנרגיה חלופית. אסטרטגיה נוספת היא מעורבות - על פי אסטרטגיה זו יהיה דיאלוג בין המשקיעים לחברה בניסיון לשפר את ביצועיה החברתיים־סביבתיים.

הגדרה בעייתית

אלה אלקלעי, אנליסטית בכירה בבית ההשקעות אי.בי.אי, מוצאת שהבעייתיות בתחום מתחילה הרבה לפני היישום שלו: "התחום בעייתי הגדרתית. כל אחד מגדיר אתיקה בצורה אחרת. השטח האפור פה הוא אינסופי. נפגשתי באיטליה עם אנליסט שמדרג השקעות אתיות עבור משקיעים מוסדיים באיטליה. בדירוג שלו טבע נמצאת במקום נמוך. זה הפליא אותי כי זו חברה שלכאורה מאוד מתייחסת לאיכות הסביבה, נותנת יחס טוב לעובדים שלה, מוכרת תרופות יחסית בזול וכו'. כששאלתי אותו על הסיבה לדירוג הנמוך הוא הסביר את זה בכך שהחברה מוכרת אמצעי מניעה, והציבור שאותו הוא מייצג קתולי. זה מראה עד כמה הוויכוח על האתיות רחוק מלהיות חד־משמעי". לא רק לטבע, גם לישראל מוניטין בעייתי בשווקים מסוימים. לפני כשנה הורה איגוד השירות הציבורי בבריטניה לגופים המנהלים את קרנות הפנסיה שלו לבטל את השקעותיהן בישראל וקרא לחרם צרכני עליה.

אז איך בכל זאת מתנהל התחום? "יש בחו"ל שתי שיטות עיקריות להשקעה אתית", מסבירה אלקלעי. "הראשונה היא המדדים השונים (FTSE4Good, Dow Jones Sustainability - י"ש) שמדרגים חברות על פי האחריות החברתית־סביבתית שלהן, ובתי ההשקעות פשוט נצמדים אליהם בהחלטה איפה להשקיע. השיטה השנייה היא להשתמש באנליסטים שנותנים דירוגים לחברות שונות לפי דרישות הלקוח".

הבעיה של מעלה

הדירוג המקומי היחיד בכל הקשור להשקעות אתיות הוא זה של ארגון מעלה. "אני מאוד בעד מעלה וחושבת שזה מכשיר טוב שמעלה את המודעות ודוחף ארגונים להיות קשובים יותר, אבל זה מדד בעייתי. לפחות מבחינה שיווקית, בחמישייה הפותחת מככבים כל הבנקים הגדולים וזה פוגע במעלה מבחינה תדמיתית - הרי הציבור לא תופס את הבנקים כאתיים ורובו מדווח על חוויה של התמודדות יומיומית מתסכלת מולם, וכך המדד נתפס בעיניהם כלא רציני או מוטה, וזאת נקודת פתיחה לא טובה לארגון", אומרת אלקלעי.

אלקלעי וסטפק אומרים שנדיר שלקוחות מבקשים השקעות אתיות. הסיבה העיקרית לבוסריות התחום בארץ נעוצה, לדעתה של אלקלעי, בגודל השוק. "המבחר פה קטן. יש מאה חברות בבורסה שרלבנטיות להשקעה ומספיק שקופות כדי לבחון אותן. זה נורא מעט. אני לא חושבת שנתקלתי עד היום בחברה שלא היה לי נוח להשקיע בה. אולי כי אין חברות הימורים, לדוגמה, בבורסה בתל אביב. בכל הקשור לבחירת השקעות אתיות מראש, אנחנו עושים את זה בעיקר בתחום האנרגיה הירוקה. יש לנו אנליסט קלינטק שבוחן אופציות רלבנטיות בתחום. אנחנו רואים בזה גם תרומה לסביבה וגם השקעה טובה שעשויה להניב תשואה יפה".

לגבי הפעילות של מיטב בתחום אומר סטפק: "אנחנו עוסקים הרבה בתרומה לקהילה ובמיזם חדש של דירוג עמותות. כמו כן יש לנו את אקוטריידר, חברה העוסקת בצמצום פליטת הפחמן של חברות".

העתיד בקרנות הפנסיה

קרנות הפנסיה נחשבות למתאימות ביותר להשקעות אתיות, מהסיבה הפשוטה ששיקולים חברתיים וסביבתיים הם ארוכי טווח יחסית לשיקולים אחרים. ואכן, קרנות פנסיה רבות במדינות מפותחות משתמשות בשיקולי SRI כחלק מהאסטרטגיה שלהן. דוגמה לכך היא קרן הפנסיה של עובדי השירות הציבורי בהולנד - ABP, קרן הפנסיה הגדולה ביותר באירופה עם נכסים של כ־210 מיליארד יורו. בשנת 2000 התבקשה הקרן על ידי עמיתיה לשנות את מדיניות ההשקעות כך שמעבר לתשואה כספית תישקל גם התועלת לחברה.

דוגמה נוספת היא קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב - CalPERS, בעלת נכסים בהיקף של כ־255 מיליארד דולר, שהיתה גורם פעיל בהפסקת ההשקעה בחברות טבק וכן עודדה יישום עקרונות של אחריות חברתית בחברות אמריקאיות.

אלקלעי וסטפק מקווים שהמודעות ההולכת וגוברת בקרב הציבור לנושאים אלה תעורר את תחום ההשקעות האתיות בארץ. אלקלעי מבהירה שאף על פי שהשוק בארץ קטן, וכביכול אין פה מקום להשקעות מעין אלה, עדיין יש לאן להתפתח. "בכל מקרה, המרכיב הגלובלי בתיק ההשקעות הולך וגדל, אז נושא ההשקעות האתיות בישראל בהחלט רלבנטי. השיח הציבורי יכול להועיל ולהרחיב את התחום כך שיבואו לקוחות וידרשו ספציפית השקעות אתיות. גם מדד מעלה הולך ונהיה יותר שימושי, אבל לוקח לזה זמן".

"המודעות צריכה לבוא מהתקשורת", אומר סטפק. "היא צריכה להיות נשכנית ולתקוף גופים על השקעות מפוקפקות, זה יקל על בתי ההשקעות בניתוח התחום".