אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ספוטניקים: המסלול לצמרת של במאי הפרסומות צילום: סי די בנק

ספוטניקים: המסלול לצמרת של במאי הפרסומות

עד לאחרונה מנתה הגילדה של במאי הפרסומות רק קומץ ענקים ששלטו בשוק. עכשיו חודרים אליה גם כמה צעירים מבטיחים

03.07.2008, 08:03 | מיטל זדה

מדי שנה יוצאים לשוק העבודה בוגרים טריים של בתי הספר השונים לקולנוע, אבל לא כולם חולקים את אותם חלומות גדולים על בימוי פיצ'רים למסך הגדול. עלייתו של ערוץ 2 לאוויר לפני יותר מעשור העלתה באופן כמעט מיידי את קרנה של תעשיית הפרסום, ואיתה גם את חשיבותם של במאי הפרסומות.

במשך שנים רבות התהדרו סרטוני הפרסומת בשמותיהם של הבמאים הגדולים בתעשייה - מועדון סגור ואקסקלוסיבי, שמנה רק כעשרה חברים. אבל בשנים האחרונות הרשימה הולכת ומתארכת, ויותר במאים צעירים מפתחים את הקריירה שלהם בעזרת עולם הפרסום.

השילוב של שכר מתגמל ליום צילום ואפשרויות תעסוקה רבות יותר הופך את תעשיית הפרסום לאטרקטיבית, אבל בתעשייה כה מצומצמת לא פשוט לבוגר לימודים בתחום לקבל הכרה מקצועית. האחראים לליהוק הבמאי הם מנהלי הקריאייטיב במשרדי הפרסום, ואלו לא ממהרים לשלב במאים צעירים בהפקות. אפשר להבין אותם: הם צריכים לתרגם מהלכי שיווק של חודשים ארוכים וממון רב לסרטון של פחות מדקה, ומתקשים לתת הזדמנות למי שלא צבר קילומטראז' ניכר.

"בסרטים של לקוחות גדולים אתה לא מתפשר, והולך עם במאי מנוסה, שעובד איתך ועם הלקוח כבר שנים", מסביר יניב מלינרסקי, סמנכ"ל קריאייטיב משותף במקאן אריקסון. "במאי כזה מבין את האחריות שלו כלפי המפרסם. לוקח זמן להכניס למעגל הזה במאים צעירים יותר".

"בין מנהל הקריאייטיב לבמאי יש קשר של אמון", מסביר יגאל שמיר, סמנכ"ל הקריאייטיב של גליקמן נטלר סמסונוב. "על כף המאזניים מונח כסף גדול, הציפיות הקריאייטיביות של הלקוח הן בהתאם, ואני צריך לדעת שהבמאי שבחרתי יביא את הלוק הספציפי שרצינו".

"במאי פרסומות צריך להתמודד עם המון לחצים על הסט", מסביר מפיק הפרסומות גוסטבו נדל. "יש תקציב שאסור לחרוג ממנו, יש זמן מוקצב לצילום, וצריך לדעת להתמודד עם אנשי המשרד ואנשי הלקוח, שאוהבים לומר את דעתם. היכולת הזו היא קריטית ביום צילומים".

דרוש: רעב

"בתחילת דרכי כבמאי התדפקתי על דלתות משרדי הפרסום, נפגשתי עם כל מנהל קריאייטיב אפשרי, הראיתי עבודות, הקמתי אתר אינטרנט. עשיתי הכל כדי שיתחילו להכיר את השם שלי וייתנו לי עבודות".

את הווידוי הזה לא משמיע בוגר טרי של לימודי קולנוע, אלא מי שהתחיל את הקריירה שלו דווקא כקופירייטר: לפני שבע שנים ביים יורם עבר־הדני סרטון תדמית של תנובה. עבר־הדני, שעבד יותר מעשור במשרדים גדולים כקופי ולאחר מכן כמנהל קריאייטיב, ביים את הסרטון ההוא כעניין חד־פעמי, אבל אז "דגדג לו", כהגדרתו, לעבור דווקא לבימוי.

היום הוא חתום על קמפיינים גדולים כמו אקסלנס נשואה, סלקום, תנובה, הבנק הבינלאומי ומירס, אך בתחילת דרכו כבמאי גילה עבר־הדני כמה קשה לבמאי מתחיל לקבל עבודות בימוי - גם אם הוא מקושר לאורך ולרוחב בעולם הקריאייטיב, וגם אם יש לו תואר בקולנוע. הקושי של במאים צעירים יותר ומקושרים פחות הוא גדול בהרבה.

דורית גוילי, סמנכ"לית הפקות ותוכן בבאומן בר ריבנאי, מסבירה כי בתחילה במאים חדשים בתחום יביימו בעיקר סרטים בעלי תקציב נמוך. "לי חשוב מאוד הרעב שהבמאי מביא איתו לתפקיד", היא אומרת, "איך הוא מצליח לפצח בריפים, בעיקר נמוכי תקציב, איך הוא מספר את הסיפור שלהם ב־30 שניות".

מתי מגיעה ההזדמנות הגדולה של במאים צעירים?

"במאים ותיקים יותר משלבים בלו"ז שלהם, שעמוס מלכתחילה, גם עבודה בחו"ל. כשזה קורה, הרבה משרדים מחליטים לבדוק אופציות נוספות, ואז הם עשויים לפנות גם לבמאים צעירים יותר", מסבירה גוילי.

"אני אישית מאוד אוהב לתת צ'אנס לבמאים צעירים", מחזק מלינרסקי. "אני נפגש איתם ומנסה להבין אם יש בהם פוטנציאל, על סמך החומרים שהם מביאים, שהם בדרך כלל קליפים וסרטי סטודנטים".

איך הם יכולים לצבור ניסיון ולהראות דברים מורכבים יותר?

 

"באמצעות בימוי של סרטים קטנים, כמו סרטי מבצע או קמפיינים ממוקדים".

אפשר גם לפרוץ

אם בתחילת שידורי ערוץ 2 השתלבו בתעשייה רק קומץ במאים שהפכו במהרה לשם דבר, דווקא בשנים האחרונות קיימת מגמה של פתיחת הדלתות לבמאים צעירים עם קצת פחות ניסיון. "אני חושב שלמרות שהמפרסמים הגדולים אוהבים ללכת לשמות הגדולים, אנשי הקריאייטיב מובילים את המגמה של פתיחת הדלתות לעוד במאים", אומר שמיר. "אנשי קריאייטיב מרגישים היום שהם לא צריכים את הבמאי כקרש הצלה ולא תלויים בו מבחינת הביטחון המקצועי שלו על סט הצילומים, כי הידע והניסיון שנצבר בתחום הוא גדול, בייחוד לעומת השנים הראשונות של ערוץ 2".

במאי צעיר יחסית שכזה הוא אורי שיצר, שביים בשנים האחרונות פרומואים לתוכניות טלוויזיה בערוצים השונים, והחליט לפני כשנה וחצי לשלב ברזומה גם בימוי פרסומות. היום, כשהוא כבר מתגאה בסרטונים עבור HOT, אנרג'י־עלית, H&O ועוד, הוא בעיקר מפרגן ליחס שהוא מקבל ממשרדי הפרסום. "כשהחלטתי להתחיל לביים גם פרסומות, הצעד הראשון והמתבקש היה להשתמש בסוכן במאים", הוא מספר. "נוסף על כך, התחלתי להיפגש עם מנהלי קריאייטיב, ואפשר לראות שיש מצדם פתיחות לשמוע ולראות במאים צעירים".

שיצר מסביר כי דווקא המכרזים שמתנהלים מפעם לפעם על בימוי קמפיינים מספקים לו הזדמנות להתמודד מול במאים ותיקים ולקבל הכרה. "זה נכון שיש לקוחות שלא מוכנים לשמוע על במאי חדש יחסית", הוא מודה, "אבל יש גם המון כאלו שנתנו לי הזדמנות לביים קמפיינים גדולים".

"אחת הדרכים של במאים צעירים לקבל הכרה ולהראות עבודות היא באמצעות בימוי פרומואים לערוצי הטלוויזיה", מייעץ נדל. "משרדי הפרסום רוצים לראות תיק עבודות שיכלול עבודה על פרומואים, קליפים ובעיקר קמפיינים התנדבותיים (פרו בונו). הם אופציה טובה להראות מה אתה מסוגל לעשות".

"צריך גם לדעת להגיד לא לסרטים גרועים", מייעץ עבר־הדני. "בסופו של דבר, סרט פרסומת רע משויך לבמאי, ולבמאי צעיר זה בעייתי במיוחד, הוא לא יכול להרשות לעצמו שהוא יזוהה עם עבודה סתמית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות