להרוויח כסף בלי לנצל את העניים
"המוצרים לא מיועדים לעורר רחמים", אומר מנהל אוברסטוק.קום, התומכת באומני העולם השלישי על ידי ביטול הצורך ביבואנים. בין הסחורות בחנות: ספסלים מפרו ושטיחים מטיבט. בבוטיק יוקרתי בארה"ב מחירם יאמיר כמובן פי חמישה
ביירן הקים ב־2001 בחברה שלו חטיבה שנקראת וורלדסטוק, שמוכרת חפצי אמנות, בגדים וריהוט שנוצרו על ידי בעלי מלאכה בעולם השלישי. הרעיון המקורי של חברת אוברסטוק היה לוותר על המתווכים בתעשיית הקמעונאות באמצעות שימוש בלוגיסטיקה המקוונת. ביירן חשב שאפשר לתת שירות דומה לאומנים בעולם השלישי, ובכך לבטל את הצורך ביבואנים ובבוטיקים, שפעמים רבות עומדים בין בעלי המלאכה לבין הצרכנים בארצות הברית.
בין הסחורות שוורלדסטוק מוכרת אפשר למצוא ספסלים שמיוצרים בפרו, כלי אוכל שמיוצרים באינדונזיה ושטיחים שנארגים בטיבט. "לא מדובר במוצרים שמטרתם לעורר רחמים", אומר ביירן. "אנחנו אומרים, 'תקנו את השטיח הזה כי הוא יפה'". כשהמוצרים האלו נכנסים למערכת הקמעונאית האמריקאית, לדבריו, "הם מגיעים לבוטיקים יוקרתיים שגובים תמורתם פי חמישה ממה שאנחנו גובים".
ביירן ארגן את וורלדסטוק באופן שמאפשר שיווק יעיל של הסחורה, ובה בעת מתן יחס הוגן לאומנים. הוא גילה שדרך הפעולה היעילה ביותר היא מסחר עם קואופרטיבים קטנים ולא עם אומנים בודדים. לבעל מלאכה בודד בעולם השלישי אין בדרך כלל גישה לאינטרנט, ובוורלדסטוק מעדיפים לתקשר עם הספקים דרך הרשת. "קואופרטיב קטן יכול לרכוש מחשב, שבאמצעותו יתקשר איתנו. מניסיוננו, השיטה המוצלחת ביותר היא עבודה עם קבוצות של חמישה עד 25 אנשים".
וורלדסטוק נמנעת מלסחור עם קבוצות גדולות יותר, כדי לא להגיע למצב שבו היא מוכרת סחורה שמיוצרת במפעל, דבר שיפגע במוניטין שלה. הסיכוי שמפעל ינצל את עובדיו הוא גדול מהסיכוי שקואופרטיב ינצל אותם, טוען ביירן. "יש לנו עיקרון שאם ילד הולך לבית הספר ועובד לא יותר משעתיים ביום, זה מותר", לדבריו.
השראה מתחום המיקרו-פיננסים
מסעותיו של ביירן בעולם עוררו את העניין שלו בדרכים שבהן ארגונים למטרות רווח יכולים לסייע לאנשים בעולם המתפתח. כשהחל את מסעותיו הוא היה פילוסוף, בעל דוקטורט בתחום מאוניברסיטת סטנפורד, ולא איש עסקים. הוא גם למד כלכלה, ובמהלך המסע תהה רבות בנוגע למחויבויות המוסריות של ארה"ב ומערב אירופה לעולם השלישי.
"רוחי נפלה קצת מעולם הארגונים הלא ממשלתיים (NGO)", נזכר ביירן, "החוויות שלי בדרום־מזרח אסיה ובסין הפכו אותי לציני למדי". הוא הגיע למסקנה, למשל, שארגונים לא ממשלתיים גדולים, כגון הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, "גורמים יותר נזק מתועלת".
הוא התחיל לחשוב על דרכים שבהן יכול הקפיטליזם המערבי להצליח במקום שבו נכשלים הארגונים הלא ממשלתיים. כיוון זה הוביל אותו לעבודתו של הכלכלן מוחמד יונוס, חלוץ המיקרו־פיננסים (הלוואות קטנות לעניים), שאף זכה בפרס נובל לשלום על פעילותו בתחום. ביירן רואה את וורלדסטוק כדרך למזג בין הפילוסופיה של יונוס לבין מסחר אלקטרוני.
"לדעתי אנחנו ארגון הסחר ההוגן הגדול בעולם", הוא אומר. "אנחנו פועלים היום ב־35 מדינות, ועומדים לעבור סך מכירות של 50 מיליון דולר, שמהם 30 מיליון דולר הגיעו בחזרה לספקים. אנחנו מנסים להעביר את הכסף באופן הישיר ביותר האפשרי לבעל המלאכה ומטרתנו היא להשליש את הכנסתם של האומנים".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה